שמואל האוזר פועל לצנן את צמיחת פוליסות החיסכון

הצעה שנמצאת בדרכה לתוכנית הכלכלית המתגבשת בימים אלה במשרד האוצר, עשויה לפגוע במוצר הצומח של חברות הביטוח: פוליסות החיסכון, כך נודע ל"כלכליסט". פוליסת חיסכון היא מוצר פיננסי לטווח קצר ובינוני. ההצעה מבקשת לבטל הטבת מס ייחודית הקיימת בפוליסות החיסכון ומאפשרת לעבור בין מסלולי השקעה שונים ללא אירוע מס.

הרקע להצעה נעוץ בשיח ממושך המתנהל בחודשים האחרונים בין רשות ני"ע, בראשות שמואל האוזר, לפקידי אגף שוק ההון באוצר. בהצעה נטען כי יתרון המס גורר "מעבר מסיבי של כספים משוק ההון (הכוונה מקרנות נאמנות, תיקים מנוהלים והשקעה ישירה בני"ע — ר"ח) לתוכניות חיסכון. לפיכך מוצע לתקן את פקודת המסים כך שרווחים שייצברו בתכניות חיסכון ימוסו באופן שוטף". נכון להיום, חברת הביטוח הראל, בניהולו של מישל סיבוני, היא בעלת התיק הגדול ביותר בתחום ומנהלת כמעט 3 מיליארד שקל בפוליסות חיסכון, מתוך תעשייה כוללת של כ־10 מיליארד שקל שרק הולכת וצומחת. פוליסות החיסכון מפוקחות כיום על ידי אגף שוק ההון באוצר בראשת דורית סלינגר, בדומה למוצרי החיסכון לטווח ארוך.

מודל גמיש של השקעה

פוליסות החיסכון מציעות מגוון מסלולים (סולידיים יותר ופחות ברמת הסיכון) הצמודים ברובם למסלולים של ביטוחי המנהלים. כך, התשומות הניהוליות של חברת הביטוח עבור ניהול המוצר נמוכות יחסית. דמי הניהול של פוליסות החיסכון יכולים להגיע עד ל־2%, והן משווקות בעיקר על ידי סוכני הביטוח, כשבפועל דמי הניהול נעים סביב 1%–1.2% בתלות בהיקף הסכום המושקע ובכוח המיקוח. לכאורה מדובר במוצר שדומה במהותו להשקעה בקרנות נאמנות, שגם הן מציעות שורה של התמחויות השקעה.

עם זאת, לפוליסות החיסכון כמה יתרונות מובנים: בעוד שקרנות נאמנות מתמחות בדרך כלל באפיקים מסוימים (מניות, אג"ח או שילוב ביניהם), פוליסות החיסכון מושקעות במודל גמיש הכולל גם נכסים לא סחירים ובהם נדל"ן וקרנות השקעה. היתרון הבולט המשמעותי שפוליסת החיסכון מציעה לחוסך הוא האפשרות לעבור בין המסלולים שמציעה חברת הביטוח מבלי לחוות אירוע מס.

מישל סיבוני | צילום: אבשלום שושני

כך למשל, למשקיע שבחר במסלול עם 40% מניות ולאחר מכן החליט כי הוא רוצה להקטין חשיפה למניות ולעבור למסלול סולידי יותר, הוא יכול לעשות זאת, מבלי לשלם בעת המעבר את מס רווחי ההון על הרווחים שגרף עד כה, ואירוע המס נדחה עד משיכת הכסף מחברת הביטוח. להבדיל, חוסך בקרן נאמנות שמחליט למכור קרן נאמנות ולהמירה באחרת חווה בעת המעבר אירוע מס מיידי. כאשר הוא עובר לקרן חדשה, הסכום שהוא מעביר ועליו הוא יכול לצבור תשואה נמוך יותר בשל המס ששולם. בדומה, גם משקיעים שרוכשים ומוכרים ני"ע באופן ישיר משלמים את מס רווחי ההון בעת המכירה.

חשש לשיווק לא אובייקטיבי

ברשות מוטרדים מהתפתחות תעשיית פוליסות החיסכון, שאינה נתונה לפיקוח הרשות אלא לאגף שוק ההון באוצר אף על פי שמדובר בהשקעה פיננסית ולא במוצר חיסכון ארוך טווח. ברשות חוששים מהארביטראז' הרגולטורי הקיים בין פוליסות חיסכון לבין מוצרים מתחרים כמו קרנות נאמנות. עיקר הדאגה של הרשות נעוצה בעובדה כי פוליסות חיסכון משווקות על ידי סוכני ביטוח שאינם אובייקטיבים ומתומרצים על ידי בונוסים וטיסות לחו"ל בעת שיווק המוצר. זאת להבדיל מהגורמים המייעצים לציבור ביחס לקרנות הנאמנות - היועצים בבנקים שנתונים לפיקוח הדוק מצד רשות ני"ע.

למרות הפתרון שיוצע בתוכנית הכלכלית הנוכחית בנוגע לפערים במיסוי, החשש של רשות ני"ע הוא שממילא ציבור החוסכים לא מודע ליתרון המיסוי וכי המשך ההפצה באמצעות סוכני הביטוח, תוביל לכך שהמוצר ימשיך לצבור תאוצה הרחק מעיני הרשות וחרף ביטול אפשרי של הטבת המס.

למעשה, ברשות ני"ע סבורים כי יש להכפיף את פוליסות החיסכון לפיקוחה של הרשות וכן לחוק הייעוץ, כך שיוכלו להיות משווקות באמצעות מערך הייעוץ בבנקים. מנגד, באגף שוק ההון סבורים שדווקא תחרות למערך הייעוץ הבנקאי מצד סוכני הביטוח הוא דבר מבורך ובינתיים לא מתכננים לוותר על הפיקוח על המוצר שמשווק רק על ידי בעלי רישיון מבטח ולפיכך בתי השקעות שאינם מחזיקים ברישיון מבטח לא יכולים לשווק אותו.