שיטת חישוב ימי המילואים מפלה לרעה את הסטודנטים

סטודנטים ששירתו במילואים במהלך מבצע צוק איתן מתלוננים כי אופן החישוב של תגמולי המילואים פוגע בהם וגורם להם הפסד הכנסה.

המוסד לביטוח לאומי מחשב את התגמול למשרתים במילואים על פי ממוצע ההכנסה שלהם בשלושת החודשים האחרונים. כך, סטודנטים שעבדו עשרה ימים בממוצע בשלושת החודשים לפני גיוסם יקבלו תגמול עבור עשרה ימים בלבד, אף שבמילואים הם שירתו בפועל חודש ימים מלא.

הסטודנטים טוענים כי היקף עבודתם בחודשים לפני תחילת המבצע אינו מייצג, מכיוון שחלה בהם תקופת המבחנים ובמהלכה הם צמצמו את ימי העבודה. לעומת זאת, חודש יולי, שבו היה המבצע, הוא חלק מחופשת הקיץ באוניברסיטאות, תקופה שבה הם תכננו להגדיל את היקף עבודתם.

על פי נתוני חברת משאבי האנוש נישה, כ־38% מכלל הסטודנטים במקצועות הטכנולוגיים עובדים במהלך התואר הראשון, משנה ב' ללימודיהם. סטודנטים אלה נפגעים יותר משיטת חישוב התגמולים, כיוון ששכרם גבוה משכר סטודנטים אחרים.

גיא סלטון, המועסק בחברת נייס במשרת סטודנט, שירת במילואים 30 יום כלוחם. "אני יכול לעבוד 100 או 140 שעות בחודש, אבל ביטוח לאומי לא מסתכל על זה", סיפר סלטון, שפנה בתלונה לביטוח לאומי בנושא. סלטון כתב לביטוח לאומי כי חישוב התגמולים "מהול בטעם של ניצול ציני את נכונותי להתייצב לשירות המילואים ומקטין את שכרי השעתי בתקופה זו בעשרות אחוזים".

אופיר ונטורה, סטודנטית למדעי המחשב העובדת בחברת הייטק, שירתה אף היא 30 יום במילואים. "בתקופת הלימודים אני עובדת 80–100 שעות בחודש, ובתקופת המבחנים אני כמעט לא עובדת", סיפרה ונטורה. "בחודשי הקיץ אני משלימה שעות ועובדת משרה מלאה של 180 שעות". ונטורה העריכה שהשירות במילואים עלה לה ב־10,000 שקל.

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר כי "תגמולי מילואים משולמים על פי ההכנסה בפועל ולא על חשבון הכנסה עתידית. אופן החישוב נקבע בחוק".