סיפורו של מספר

השבוע הוציא בנק דיסקונט זימון להצבעה על תנאי ההעסקה של היו"ר יוסי בכר. התנאים כוללים רק את המשכורת החודשית והתנאים שנלווים לה, מה שמכונה בעגה המקצועית - הרכיב הקבוע בתגמול. זה, יעמוד על 3.1 מיליון שקל (גבוה ב־6.8% מהתגמול הקבוע שקיבל עד כה הודות לתוספת משכורת 13). באשר לבונוסים ולמענקים, בינתיים מעדיף הבנק להישאר עמום, ולהביא את אלה לאישור במועד מאוחר יותר. כלומר, בכר מבקש לאשר עכשיו חלק משכרו, החלק השני - בהמשך.

דיסקונט מעביר פה שיעור קצר בשיטת הסלמי המפורסמת שדוגלת באישור בחלקים, כך שגם אם התגמול הכולל גבוה, כל חלק בנפרד לא נראה נורא.

ברקע עומדת היוזמה של שר האוצר יאיר לפיד להטיל מגבלה על השכר הכולל של הבכירים במערכת הפיננסית, כך שלא יעלה על 3.5 מיליון שקל. בשבועות האחרונים מתנהל קרב סביב חבילת התגמול של מנכ"ל הפניקס אייל לפידות, שבו האוצר מפגין עמדה נחרצת.

צילום: עמית שעל

בכר משך לאחרונה לא מעט ביקורת ציבורית כשביקש שיאושר לו בונוס של 2.1 מיליון שקל עבור שנת 2013, שבסופו של דבר בוטל לחלוטין. הוא לא רוצה להיות שוב על הכוונת. אז השיטה היא אישור שכר של 3.1 מיליון שקל שיעבור עתה בשקט, מתחת לרדאר של משרד האוצר והציבור; ואישור בונוס והתמודדות עם מגבלת האוצר מאוחר יותר.

הבנק אמנם החליט להציג את מדיניות הבונוסים רק בעוד כמה חודשים, אך תהיה זו הפתעה גדולה אם הוא יבקש לאשר סכום נמוך מ־400 אלף שקל, כך שהתגמול הכולל לא יחצה את רף 3.5 מיליון השקלים. רק לפני חודשים ספורים הסבירו בבנק מדוע מתן בונוס מופחת של 1.5 מיליון שקל ליו"ר בנק שלא עמד ביעדיו הוא "התחשבות בבעלי המניות".

בדיסקונט חוזרים ומסבירים שהשכר החודשי של בכר הוא הנמוך מבין היו"רים של חמשת הבנקים הגדולים, שאמורים להיות קבוצת ההשוואה שלו.

אך דווקא הטיעון הזה מציף את הבעייתיות במדיניות התגמול. לאור השונות בביצועים בין דיסקונט לבין המתחרים, בולט תפקידה של קבוצת ההשוואה, שיוצרת נורמה. במערכת בריאה יותר, דיסקונט היה מקבל לגיטימציה מהתוצאות העסקיות של הבנק ולא מכמה מקבלים היו"רים האחרים.

לאחר שדיסקונט לא עמד ביעדים שהיו אמורים להעניק בונוסים לבכירים שלו בשנה האחרונה, יהיה מעניין לראות את תוכנית הבונוסים הקרובה של הבנק, ובה נגלה עד כמה יעשו לעצמם המנהלים חיים קלים.