ישראל מפגרת בהטמעת כיתות חכמות

בישראל פעילות כיום 4 חברות כיתה חכמה מרכזיות: עת הדעת (בשימוש של 25 אלף תלמידים), ספרשת (7,000 תלמידים), לרני (7,000 תלמידים) וקלספר (4,000 תלמידים). ובכל זאת חדירת הכיתות החכמות בישראל היא מהנמוכות בארצות ה־OECD, כשרק 1% מכלל בתי הספר במערכת החינוך הפכו לדיגיטליים.

בתקופתו של שר החינוך הקודם גדעון סער הוזרמו תקציבים למחשוב בתי הספר ומונו לבתי הספר מנהלי מערכות מידע, אך התקציבים נעצרו לפני כשנה, וכיום מחשוב בתי הספר אינו אחד מהיעדים הראשיים של המשרד. גם הרגולציה הצנטרליסטית של המשרד מקשה על הנהלות בתי הספר והרשויות המקומיות לקדם בעצמן את הנושא.

בנוסף, גם במקומות שבהם כבר עברו לכיתות חכמות, התלמידים לומדים בהן שלושה מקצועות בלבד, וביתר השיעורים הם חוזרים לשיטות הישנות.

עם זאת, המגבלה העיקרית של הכיתות החכמות היא שהתקציב שמשרד החינוך מעביר לבתי הספר עבורן (75 אלף שקל לבית ספר) נמוך מדי, ומשמש כיום בעיקר לרכישת מחשבים, כך שלא נותר ממנו די כסף כדי לכסות גם את עלויות התשתיות הנדרשות.