אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השמדת תוצרת חקלאית כמוה כהשמדת כיפת ברזל תזונתית

השמדת תוצרת חקלאית כמוה כהשמדת כיפת ברזל תזונתית

כוונת החקלאים להשמיד אלפי טונות תפוחי אדמה במטרה להעלות את מחירם - היא טעות. המדינה חייבת למנוע השמדת תוצרת חקלאית כחלק מהמדיניות שלה להבטחת ביטחון תזונתי

29.08.2014, 08:00 | דורית אדלר

השבוע דווח על כוונת החקלאים להשמיד אלפי טונות תפוחי אדמה הנמצאים בקרור, במטרה להעלות את מחיר תפוחי האדמה בכ-30-50 אגורות לק"ג, מצב שיעבירם מהפסד לרווח מסויים. אין ספק כי החקלאים צריכים להתפרנס מעיסוקם, אשר מספק לנו חלקים משמעותיים בסל המזון הבריא החיוני. יחד עם זאת השמדת מזון טוב, הינה מהלך הנוגד מדיניות ברת קיימא הן לאוכלוסייה והן לכדור הארץ.

דווקא בעת הזאת מהדהדת התבטאותו של אפרים הלוי ראש המוסד לשעבר, על החשיבות של הביטחון התזונתי ברמה האסטרטגית כפי שהבהיר בעת הדיון בכנסת על מכירת תנובה והדגיש את חשיבות הבטחתה למדינה, כיום ולעתיד.

שק תפוחי אדמה, צילום: אביגיל עוזי שק תפוחי אדמה | צילום: אביגיל עוזי שק תפוחי אדמה, צילום: אביגיל עוזי

אנו נמצאים בתקופה של אי ודאות הולכת וגדלה כמעט בכל המישורים: הבטחוניים, כלכליים, חברתיים, אקלימיים ולכן גם חקלאיים. לכל אלה השלכות על הביטחון התזונתי הלאומי והפרטי בעת הזאת ולעתיד לבוא. אי בטחון תזונתי הנה מציאות קיימת במדינת ישראל. סקרים שנערכו ע"י הביטוח הלאומי בשנים 2011 ו-2012 העלו כי כ- 19% מהאוכלוסייה חשו אי ביטחון תזונתי בשנה שקדמה למחקר, 8% חשו רעב ו-2% חשו רעב חמור.

אי ביטחון תזונתי הינו מצב המחייב טיפול על ידי המדינה, הן ברמה המיידית והן מיגורו לטווח הארוך יותר. יש מדינות כיום כדנמרק שאינן מתמודדות עם אי ביטחון תזונתי, שכן הבעיה אינה קיימת שם. בימים אלה עולים מחירי הפירות והירקות בעקבות מבצע צוק איתן. הטילים שנופלים בדרום מונעים מהחקלאים לקטוף את מלוא התוצרת ומחירי הירקות נוסקים. עליות מחירים אלה באות לאחר תקופה ארוכה של האמרת מחירי המזון בכלל והפירות והירקות באופן בולט.

מדינת ישראל מקדמת תוכנית לאומית לקידום אורח חיים בריא והפחתת מגיפת ההשמנה. תוכנית זו יצאה לדרך לאחר החלטת ממשלה. אחד ממרכיבי המפתח של התוכנית הוא הגדלת צריכת ירקות ופירות אשר מוכחים כקשורים בהפחתת הסיכון למכלול תחלואים החל מהשמנה, סוכרת, מחלות לב ועוד. לאור המצב המורכב שלנו כיום בו מחד, שיעורי אי בטחון תזונתי בקרב האוכלוסיה בישראל גבוהים, לצד מחירי ירקות, פירות ושאר מזונות בריאים המאמירים לאורך זמן, ברור כי השמדת תוצרת חקלאית, הינה מהלך שיש לעצרו לאלתר.

מדובר בתוצרת חקלאית אשר הושקעו בה משאבים יקרים (אשר חלקם מסובסדים, כדוגמת מי ההשקייה), במקרה זה תפוחי האדמה אשר השמדתם עומדת בניגוד גמור לצו השעה ולמחויבותינו לדאוג לבטחון התזונתי של תושבי ישראל, תוך הטמעת מדיניות סביבתית להקטנת טביעת הרגל האקולוגית. מדינות רבות משקיעות כיום מאמצים לצמצום כמויות המזון האובדות בכל שרשרת המזון מהגידול ועד הצלחת, כמהלך חיוני במאמץ הגלובלי להקטנת הפגיעה בקיימות כדור הארץ.

בדו"ח מבקר המדינה משנת 2014 העוסק במעקב אחר פעולות הממשלה להבטחת ביטחון תזונתי לאוכלוסייה, כותב המבקר כי אמנם אי ביטחון תזונתי אינו מסכן חיים, אך עלול להשפיע לרעה על הבריאות הפיזית והנפשית של הסובלים ממנה. כן מחדד המבקר כי לילדים הגדלים במשפחות הסובלות מאי בטחון תזונתי, סיכוי קטן יותר להגיע להישגים בלימודים ולהצליח לפרוץ את מעגל העוני. לאור כל זאת ברור כי, תוצרת חקלאית טרייה הינה בבחינת כיפת ברזל תזונתית, שצריך לטפל בה באופן מקיים, תוך שמירה הוגנת על החקלאים.

מסמך של מחלקת המחקר של הכנסת העוסק בסוגיית ההתמודדות עם עודפי תוצרת חקלאית, התפרסם בשנת 2009. מהמסמך עולה כי יש מספר דרכים להתמודד עם עודפי תוצרת חקלאית, ומדינות בעולם נוקטות מגוון שיטות התמודדות: מכירת עודפי תוצרת לתעשייה; מכירת עודפי תוצרת למדינות אחרות; עידוד המגדלים לעבור לגידולים שהמדינה מייבאת במקום גידולים שהשוק המקומי רווי בהם; קביעת מכסות ייצור ומחיר מובטח, השמדת עודפי תוצרת; קניית עודפי תוצרת במרוכז למגוון שימושים. לכל פתרון יתרונות וחסרונות משלו. עוד עולה מן הדו"ח כי "האיחוד האירופי מתערב בשיתוף המדינות החברות בו, בשוק התוצרת החקלאית בכלל ובשוק הירקות והפירות בפרט כדי למנוע השמדה של תוצרת". כלומר השוק האירופאי עושה מאמצים כדי למנוע השמדת מזון.

אחת האסטרטגיות שנוקט השוק האירופי כפי שמופיע בדו"ח הכנסת הנה עידוד הגברת הצריכה של פירות וירקות: במסגרת ההתמודדות של האיחוד האירופי עם עודפי פירות וירקות ניתן תקציב לעידוד הצריכה של פירות וירקות. אסטרטגיה נוספת הינה קניית עודפי תוצרת וחלוקתם: במדינות מסוימות הממשלה קונה תוצרת חקלאית עודפת, ולעתים אף תוצרת שאינה עודפת, ומחלקת אותה – טרייה או מעובדת – לתלמידי בתי-ספר או לנזקקים. שיטה זו מבטיחה שימוש בתוצרת החקלאית ומאפשרת למיעוטי יכולת גישה לתוצרת חקלאית טרייה ולמוצרי מזון שאינם כפי יכולתם.

המדינה מחוייבת להבטיח בטחון תזונתי לכלל תושביה. המדינה חייבת למנוע השמדת תוצרת חקלאית מעתה ואילך כחלק מהמדיניות שלה להבטחת ביטחון תזונתי במובנו הרחב, הכולל צריכה מוגברת של ירקות ופירות על בסיס יומי. מדיניות כזו צריכה במקביל להבטיח שהחקלאים לא יפגעו במצבים של עודף תוצרת אשר תרכש ו/או תתרם לעמותות הצלת המזון, לבתי חולים אשר נמצאים בגירעון, למיזם לבטחון תזונתי ולכלל התכנית הלאומית למיגור אי הבטחון התזונתי.

דורית אדלר היא מנהלת המחלקה לתזונה ודיאטה הדסה לשעבר ומרכזת תחום התזונה של המועצה הלאומית לבטחון תזונתי

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות