הפעם עובדי כיל לא מגבים את ההנהלה במאבק נגד המדינה

סוף שבוע סוער עבר על יצרנית הדשנים הישראלית כיל. החברה הודיעה על כוונתה לפטר 400 עובדים במפעל המגנזיום שלה בתחילת 2017, ודיווחה על כוונתה למכור מחצית ממפעל תרכובות הברום החדש שהקימה ברמת חובב. המפעל יימכר לחברת אלברמל האמריקאית כחלק מצמצום החשיפה של כיל בארץ, ובמקביל תוחל תוכנית התייעלות על פעילות הברום, המספקת עבודה ל־1,200 עובדים בישראל.

כיל טוענת כי קיבלה את ההחלטות בעקבות מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי 2, שממליצה להטיל מס רווחי יתר של 42% על הרווח הנקי שהיא מפיקה, ותמלוג אחיד של 5% על משאבי הטבע עצמם. אלא שראוי לבחון בזהירות את הדברים, ולבדוק אם באמת יש ביניהם קשר.

1. יתקשו להצדיק את הפיטורים במגנזיום

אם להתבסס על ההסברים של כיל עצמה, למהלכים שנקטה יש קשר רופף למסקנות הוועדה. פעילות המגנזיום למשל מפסידה זה 20 שנה. קשה לראות כיצד הפסקת הפעילות קשורה להמלצה על הטלת מס על רווחי יתר.

כיל טוענת שאם רווחיה הכלליים יקטנו, היא תעדיף להסיט כסף לפעילויות אחרת. אלא שבוועדת שישנסקי מפרשים זאת כניסיון ללחוץ עליהם לשנות את המסקנות, וטוענים כי אם כיל מפסידה במגנזיום, אין לדבר קשר למסקנות. לטענת גורמים בוועדה, הקשר שעושה החברה בין הפיטורים במגנזיום למסקנות נועד לשווק את המהלך לעובדים ולמשקיעים.

צילום: עמית שעל

על פי גורמים בוועדה, גם התוכנית לצמצום החשיפה לפעילות תרכובות הברום בישראל אינה קשורה למסקנות. מי שקבע כי כיל תשלם למדינה יותר תמלוגים על הברום, הם מזכירים, היא הבוררת טובה שטרסברג־כהן. בפסק הבורר שלה נקבע בו כי כיל תשלום מאות מיליוני שקלים נוספים כתמלוגים על מוצרי ההמשך של הברום, וזאת לאחר ששילמה במשך שנים תמלוגים רק על ברום בסיסי.

הועדה הודיעה שתשקול לקבוע את מחיר הברום הבסיסי לפי מוצריו הסופיים. לדברי גורמים בוועדה, כיל חוששת שמודל כזה יקצץ את רווחיה, אולם מדובר על עמדה המבוססת על פרשנות של שטר הזיכיון ואינה חדשה. "כל השנים כיל שילמה פחות מכפי שהיתה מחויבת, ועכשיו כשאומרים לה לשלם את מה שהיא צריכה אז פוגעים בחברה", אומר גורם בוועדה.

כיל טוענת כי במצב שנוצר יש יתרון משמעותי למתחרה האמריקאית שלה. זו מסוגלת כעת לייצר ברום בירדן, להעבירו לשטחי מדינת ישראל, וכך להציע מחיר נמוך יותר כי היא אינה משלמת תמלוג על מוצרי ההמשך. "אף אחד לא יכול להכריח אותנו להשקיע פה", אומר גורם בחברה. "אם הוועדה תיקח לנו יותר מהרווחים, נמצא דרך למקסם את התשואה על הכסף במקומות אחרים".

2.מבחינת הציבור אפשר אפילו להלאים את כיל

בעל השליטה בכיל עידן עופר מקלקל לה במידה מסוימת את הניסיון למזער את מסקנות ששנסקי. גם בכיל מודים שתדמיתו הציבורית בעייתית עבורם. הוא נתפס כמי שקיבל לידיו משאב טבע בזול, ניצל אותו להפקת רווחים וכעת מנסה להתחמק מתשלום מס גבוה יותר, ולבעיית התדמית תורמת גם העובדה שבצים, חברה אחרת של עופר התבצע לאחרונה הסדר חוב שני במספר ומשכורות גבוהות למנהלים בחברה לישראל. לאור התחושה שהציבור יגבה כל מהלך להגדלת חלקה של המדינה ברווחים, חברי הועדה אינם רוצים להיתפס כמי שמקלים עם עופר. להיפך, יש כאלה שדחפו אף להגדיל את המס על הרווחים. במסדרונות האוצר מתלוצצים שלאור התמיכה במסקנות, ודרישת חלקים בציבור להחמיר אותן, הוועדה הייתה יכולה גם להמליץ להלאים את כיל, מבלי שהציבור היה מניד עפעף.

עידן עופר | צילום: בלומברג

3. העובדים מציעים לקצץ ממשכורות ההנהלה

על הרוח הגבית שמקבלת הוועדה אפשר ללמוד גם מתגובת עובדי כיל להודעות החברה. בעבר, כשכיל ניסתה להניע את הממשלה מלהחריג אותה מהחוק לעידוד השקעות הון, התייצבו העובדים מאחורי החברה. אלא שלאחר ההודעות שפרסמה החברה בסוף השבוע, העובדים הודיעו כי הם לא קונים את ניסיון ההנהלה לקשור את הפיטורים להמלצות ששנסקי.

לדבריהם, הנהלת כיל ממילא התכוונה להפעיל תוכנית פיטורים, מתוך רצון להתרכז רק באשלג שהוא הרווחי ביותר מכלל מוצריה. הם טוענים שמדובר בניסיון ציני להתסיס אותם נגד המדינה, כדי להיפטר ממי שאינו מייצר רווחים ישירים, כמו מפעל המגנזיום. העובדים הודיעו שייאבקו בסגירה ובראיונות לתקשורת בסוף השבוע הצביעו על המשכורות השמנות של חברי ההנהלה, שלדבריהם ניתנות לקיצוץ, לפני שמפטרים עובדים.