"העלייה של יהודים לישראל יכולה להיות דרמת הנדל"ן הבאה"

"בשנים האחרונות המשכורת של הצרכן הישראלי כמעט ולא גדלה ולכן הוא פונה ללוות יותר כסף מהבנקים ולגייס הון מההורים שבחלקם פונים אף הם לבנקים לקבלת משכנתא על הדירות שבבעולתם", כך אמר ראש מערך המשכנתאות של בנק לאומי, אמיר לזר, בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט".

"את המרוץ הזה של השוק חייבים לעצור", המשיך לזר. "ברור לכולם שהתפתחות כה מהירה במחירי הנדל"ן איננה סבירה ובטח שלא מטיבה לטווח הארוך". לזר דיבר על אי הוודאות בה נמצא שוק הדיור ואמר כי "אחרי עליית מחירים נומינלית ממוצעת של למעלה מ-85% ב-6 שנים ולאור העובדה שאנחנו לא יודעים להגיד בוודאות לאן פנינו בשוק מועדות, ברור שאנחנו נמצאים באחת התקופות המורכבות שידע השוק והסיטואציה הזאת עוד תעמיד בפנינו אתגרים חדשים בהווה ובעתיד" .

לזר סקר את הסיבות העיקריות שהביאו לעליות מחירים בשוק: בצד הביקוש דיבר לזר על הריבית הנמוכה שמגדילה ביקושים ועל קצב גידול של האוכלוסיה.

לזר דיבר גם על האנטישמיות הגואה בעולם שגורמת ליהודים להגיע ארצה ולרכוש דירה. "זו יכול הדרמה הבאה של שוק הדיור שכן הם יזרימו ביקושים רבים ובמיוחד באזורי ביקוש". כמו כן גם שיעור הגירושים שעולה מגדיל את הביקושים שכן משק הבית למעשה מתחלק לשניים ולכן הביקוש לדירות עולה.

מצד שני דיבר לזר על צד ההיצע שאינו עומד בקצב הביקושים. "היקף התחלות בנייה נמוך משמעותית מהכמות המבוקשת בשוק, בנוסף קיים מחסור מצטבר של למעלה מ-60 אלף דירות לאורך השנים כך שאם מחברים את שני הצדדים ביחד, הדרך לעליית מחירים קצרה ומיידית" .

לדברי לזר, נתוני שנת 2014 אינם נראים מעודדים. "מתחילת השנה המשיכו המחירים לעלות בישראל בכ-5.5% בממוצע בהשוואה לשנת 2013 כשמרבית העלייה במחירים מיוחסת דווקא לדירות הזולות יחסית , אותן דירות רלבנטיות לזוגות הצעירים".

הנקודה המטרידה מדבריו של מי שאחראי על מערך המשכנתאות של בנק לאומי היא המבט לעתיד: "גורמי הביקוש רלוונטיים היום יותר מתמיד, ולמולם ישנה דווקא ירידה של ממש בקצב התחלות הבנייה בחודשים האחרונים לרמה שנתית כוללת של פחות מ-40 אלף דירות - הרבה מתחת לביקושים השוטפים". לדברי לזר, הירידה מתחברת בעיקרה לאי הוודאות הגבוהה של כלל המעורבים בשוק בעיקר בשל הציפיה לחוק המע"מ והשלכותיו על השוק כולו .

"מכל זה ברור שמה שנדרש כבר מזה זמן הוא מהלך אקטיבי במספר מישורים בו זמנית: טיפול אמיתי בצד היצע הקרקעות , קיצור הליכי הרישוי, והרחבת כושר הייצור של הקבלנים בעיקר דרך הגדלת זמינות העובדים הרלבנטיים. ללא טיפול אמיתי ומעורבות ממשלתית גדולה יותר בייצור מלאי דירות משמעותי ברחבי המדינה סביר להניח שנמצא את עצמינו גם בעתיד במעטפת לחצים מתמשכת בתחום הדיור על כל המשתמע מכך".