הלכו לישון עם 10,000 מיטות, התעוררו עם 0

שלוש שנים מאז המליצה ועדת טרכטנברג על הוספת 10,000 מיטות למעונות הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי הארץ, שנת הלימודים האקדמית תיפתח בחודש הבא ללא מעונות סטודנטים חדשים. זאת לאחר שרק מאות ספורות של חדרי מעונות החלו להיבנות בתקופה זו.  

פרופ' מנואל טרכטנברג | צילום: עמית שעל

על פי אומדני התאחדות הסטודנטים בישראל, כ־306 אלף סטודנטים צפויים להתחרות השנה על כ־20.5 אלף מיטות במעונות, או 15 סטודנטים על מיטה. וזאת למרות תקציבים בהיקף כולל של 200 מיליון שקל שקיבלה הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה ממשרד האוצר בשנים האחרונות, ועוד 60 מיליון שקל שהיא צפויה לקבל עד סוף 2014. במקביל, הפתרון החלופי עבור הסטודנטים — מגורים בשכר דירה — התייקר בשנה החולפת בכ־7%, מ־3,460 שקל בממוצע לחודש ברבעון השני של 2013, ל־3,691 שקל בממוצע ברבעון השני השנה, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

השכירות זינקה

מאז מחאת הדיור שצמחה בקיץ 2011 מקרב הסטודנטים, בין השאר, מצבם של אלה רק החמיר: בשנת 2011 עמד שכר הדירה הממוצע על 3,135 שקל לחודש, כך שבשלוש השנים האחרונות נרשם זינוק מטאורי של כ־18% בשכר הדירה, כך על פי נתוני משרד השיכון והלמ"ס. מאות אלפי סטודנטים, שרבים מהם ילמדו במשרה מלאה, ייאלצו לשלם מאוקטובר את מחיר השכירות הגואה. במחוז תל אביב זינק שכר הדירה בשנה החולפת בשיעור גבוה משיעור הממוצע הכלל־ארצי: ברבעון השני עמד שכר הדירה החודשי על 5,671 שקל בממוצע, זינוק של כ־10% לעומת הרבעון המקביל אשתקד; מאז 2011 נסק שכר הדירה בתל אביב ב־26%.

צילום: זהר שחר

אז איפה המעונות שהבטיחה הממשלה? נתחיל מדו"ח ועדת טרכטנברג, שכלל המלצה להרחבת היצע המגורים לאוכלוסיית הסטודנטים בפרק הדיור של דו"ח הוועדה. בראשה עמד הפרופ' מנואל טרכטנברג, שהיום עומד בראש הות"ת. בתחום המעונות קבעה הוועדה בסתיו 2011 כי "בידי חלק ניכר מהמוסדות להשכלה גבוהה יש קרקעות שעליהן ניתן להקים מבנים למעונות, אך בו בזמן המוסדות נתקלים בקושי להקים מעונות, בעיקר בשל מחסור בתורמים". הוועדה המליצה על "תקצוב מענקי הקמה בהיקף של 100 מיליון שקל לבניית מעונות והקצאת קרקע ל־10,000 פתרונות דיור".

במקביל אישרה מועצת מקרקעי ישראל להעניק לאוניברסיטאות קרקע ללא תמורה ובפטור ממכרז לכ־9,000 חדרי מעונות ברחבי הארץ. על פי דרישות המינהל, המוסדות שקיבלו את הקרקעות יתחייבו להשלים את בניית המעונות בתוך שנתיים. מהמינהל טרם נמסר אילו מוסדות ניצלו את ההטבה וקיבלו קרקעות ללא תמורה. בכל מקרה, מוסדות רבים צריכים לקדם בעצמם תב"ע (תוכנית בניין עיר) למעונות בקרקעות הללו, אומרים במינהל. בות"ת אומרים שרק חלק מהמוסדות ישתמשו בקרקעות המינהל לצורך בניית מעונות סטודנטים; לאחרים יש מגרשים שממילא מיועדים למעונות לפי תוכניות המתאר, או ששינוי התב"ע בהם הוא יחסית פשוט.

ב־2013 העביר משרד האוצר לות"ת 100 מיליון שקל, שיועדו לבניית מעונות עם כ־3,500 מיטות לסטודנטים. על 100 מיליון השקלים שהוקצבו בפעימה הראשונה התנפלו 30 מוסדות אקדמיים והגישו הצעות במסגרת הקול הקורא של הות"ת, שלבסוף בחרה 13 פרויקטים לתקצוב באמצעות מענק חלקי בשיעור של עד 25%. מדובר במענק המיתרגם לסכום של עד 40 אלף שקל לפתרון דיור עבור סטודנט אחד, כאשר העלות הכוללת היא כ־160 אלף שקל. המכללות והאוניברסיטאות צריכות למצוא מקורות מימון נוספים לפרויקטים או לעבוד בשיטת ה־BOT — כשם שנעשה לפני כמה שנים באוניברסיטת תל־אביב, שהתקשרה עם שיכון ובינוי לשם כך.

לדברי גורם המעורה במענקי הות"ת, אחד הפרמטרים המשמעותיים בבחירת המוסד האקדמי לתקצוב הוא ההבטחה ששכר הדירה במעונותיו יהיה נמוך משכר הדירה החופשי בשוק, לפחות ב־500 שקל לחודש. מתוך 13 מוסדות שאושרו להם מענקים בסבב הראשון, מעונות חדשים עם כ־500 מיטות בלבד (כולל בהרחבות של בניינים קיימים) מצויים בשלבי בנייה: במכללת עמק יזרעאל, בטכניון ובמכללה האקדמית כנרת, אומר הגורם. "כל המעונות הללו עוד לא שמישים", אמר גורם במועצה להשכלה גבוהה.

 "הליכי התכנון והמכרזים הם ארוכים, יש לחכות לפחות חצי שנה להיתר בנייה, והבנייה אורכת כשנתיים". באפריל 2014 פרסמה הות"ת קול קורא נוסף להגשת הצעות לקבלת מענק לבניית כ־3,000 מיטות במעונות סטודנטים בתקציב של 100 מיליון שקלים נוספים. הות"ת הכריזה כי המכרז ייסגר בסוף יוני, אך בשל המלחמה ניתנה ארכה. בות"ת בוחנים בימים אלה כ־20 הצעות, ובחודשים הקרובים צפויה החלטה והמענקים יינתנו למוסדות הזוכים. היעד שקבעו משרד האוצר והמל"ג הוא להעניק את המימון למוסדות האקדמיים שיתחייבו לאכלס את הסטודנטים בתוך שלוש שנים. להערכת גורמים במל"ג, בסוף השנה יתפרסם קול קורא למענקים בהיקף 60 מיליון שקל נוספים, והתקווה היא כי לא תהיה פגיעה כתוצאה מהקיצוץ הרוחבי בתקציב המדינה.

"אין מדיניות"

אורי רשטיק, יו"ר התאחדות הסטודנטים, התייחס להבטחה להקים מעונות ל־10,000 סטודנטים: "לצערנו הרב, הפוליטיקאים שוב מאכזבים את ציבור הצעירים הגדול ביותר בישראל. המעונות ופתרונות הדיור נבנים בקצב אטי, בעוד מחירי הדיור והשכירות רק עולים וחסרה מדיניות ברורה בנושא. במקום הצהרות על פתרונות קסם, נבחרי הציבור חייבים לייצר לסטודנטים פתרונות. אנו קוראים לראש הממשלה ולשר האוצר להתעורר ולקחת אחריות, כי אנחנו לא רחוקים מהיום שבו סטודנטים יגורו באוהלים מאחר שהמדינה ונבחריה שוב מפרים את ההתחייבויות שלהם בפני הסטודנטים".

ממשרד האוצר נמסר כי "אנחנו עומדים בכל ההתחייבויות שלנו בנושא, והתקציב מוקצה בהתאם לביצוע ואינו מהווה חסם ליישום ההחלטות שהתקבלו".

יונתן אבן טוב, הממונה על תחום התשתיות בות"ת, מסר כי "מתוך 14 הפרויקטים שאושרו לביצוע בתחילת שנת 2013, נמצאים בערך מחציתם בשלבי ביצוע משלב המכרז ועד לבנייה בשטח. הקצב הוא סביר לאור העובדה שמדובר בניסיון ראשון בעניין".

"נשפר את התוצאות"

לדברי אבן טוב, "מדובר בתמיכה ממשלתית ראשונה אי פעם בהקמת מעונות", וכי "הצטבר ביקוש גדול למעונות בקרב המוסדות, הרבה מעבר לתקציב שעמד לרשותנו בשלב הראשון".

הוא ציין כי "היקף הביקוש חייב את ות"ת, אפילו אחרי סינון משמעותי, לחלק את התקציב להרבה פרויקטים, והמשמעות היא מענק נמוך יותר לכל פרויקט. מנגד, מוסדות שעד אז כמעט לא בנו מעונות נדרשו להתמודד לראשונה עם תהליכים של תכנון, סטטוטוריקה ובמקרים רבים גם בניית מכרזי BOT — תהליכים האורכים זמן רב ודורשים משאבים רבים מהמוסד".

לדבריו, "במקומות שבהם נראה שקשה יותר, למדנו את הקשיים ונקודות התורפה, ונשתמש במסקנות כדי לשפר את התוצאות באמצעות התקציב הנוסף שהועמד לאחרונה בזכות המשך שיתוף הפעולה עם האוצר". הוא הדגיש כי "התמיכה הממשלתית כוונה מלכתחילה בעיקר לבניית מעונות באזורים שבהם מחירי השכירות גבוהים, הנמצאים באופן טבעי במרכז, במטרה להגדיל את ההיצע ולהשפיע על הורדת המחירים באזורים אלו". אבן טוב ציין עוד כי "עם זאת, היה לנו חשוב להקפיד ולתת מענה גם במקומות שצריך בפריפריה, אבל שם נוכחנו מסיבות שונות שיש קשיים נוספים בהוצאת התוכנית אל הפועל. במסגרת תהליך יישום המסקנות אנחנו מקדישים מחשבה בין היתר גם לנושא זה, כדי למצוא פתרון שיסייע גם למוסדות בפריפריה להתמודד עם האתגר".