ארזת לבד? גלגול הסיכונים מגיע לשוק ההון הישראלי

שש שנים לאחר שבנק הפועלים קיבל החלטה להפוך לחלוץ בתחום עסקאות נגזרי האשראי — יוצאת לפועל עסקת  CDS ראשונה שנחתמת בין בנק ישראלי לגוף מוסדי.

ל"כלכליסט" נודע כי חברת הביטוח הפניקס, בניהולו של אייל לפידות, חתמה על עסקת CDS, שבמסגרתה תבטח את בנק הפועלים עבור סיכוני האשראי של המתחרה כלל ביטוח (מדורגת בדירוג Aa2 על ידי חברת מידרוג). במסגרת העסקה תיטול הפניקס את סיכון אי־החזר האשראי שהעניק הפועלים לכלל, תוך שהיא משלמת מראש לבנק את גובה האשראי שנתן לכלל — 50 מיליון שקל. כך תשחרר הפניקס להפועלים הון שבעזרתו יוכל הבנק לבצע עסקאות אשראי נוספות, והפניקס יקבל את ריבית ההלוואה. פרטי העסקה בין הצדדים תוכננו זמן רב ולוו על ידי הפיקוח על הבנקים. מדובר ב"עסקה לדוגמה" לעסקאות הבאות שיבצעו בנקים נוספים.

שוב איתכם חזרתם של המהנדסים הפיננסיים ה־CDS ששיחק תפקיד מרכזי בנפילתו של בנק בר סטרנס - חוזר ובגדול. החל עידן חדש בשוק ההון המקומי, שבו האשראים יתחילו להתגלגל במהירות מסחררת בין גוף אחד למשנהו אך סדר הנשייה לא תמיד יהיה ברור סופי שולמןלכתבה המלאה

מכשיר ה־CDS מאפשר לבנקים — שעקרונות באזל חלים עליהם, ומחייבים אותם לדרישות הלימות הון — לשחרר חלק מסיכוני האשראי שלקח במטרה לפנות הון לעסקאות אשראי נוספות. ההון שיתפנה יסייע לבנקים גם בנוגע למגבלת "לווה בודד" שחלה עליהם — שמגבילה את סכום האשראי שבנקים יכולים להעניק לגוף מסוים.

הגוף המוסדי שלוקח על עצמו את הסיכון, פטור מניהול המשא ומתן לגיבוש הסכם ההלוואה ומקבל אותו מוכן בזכות מיומנות מתן האשראי של הבנקים. ה־CDS מאפשר לגופים מוסדיים דוגמת הפניקס, להעניק הלוואה לגוף מתחרה, שהפניקס לא היה בהכרח מעוניין להתקשר איתו ישירות בעסקה למתן הלוואה. בנוסף, תיק האשראי של הבנקים כולל אשראים שניתנו בתקופות שונות. המוסדיים יוכלו להתקשר בעסקת CDS וליהנות מריבית גבוהה מזו שניתן לקבל היום.

הלווה שסיכון האשראי שלו נמכר ממשיך להתנהל ישירות מול הבנק המלווה, זאת עד התרחשות אירוע כשל אשראי. רק אז עובר החוב לידי מוכר הביטוח, והוא צריך לנהל את הליך הגבייה מולו. עם זאת, לבנק יש גם אפשרות לא להעביר למוכר הביטוח את החוב, אלא אג"ח סחירות של אותו לווה, ולהמשיך להתנהל מול הלווה בעצמו. יודגש כי עד לאירוע כשל אשראי כל התנהלות הלווה ממשיכה להיות מול הבנק — כולל בקשות לפריסה מחדש של החוב או שינוי תנאי ההלוואה (בכפוף לאישור הצד המבטח).

קיימות עסקאות CDS שבהן הגורם המבטח לא משלם את סכום ההלוואה מראש, אלא רק מספק ביטוח להלוואה בעת התרחשות כשל אשראי. במצב כזה הבנק מחליף את סיכון האשראי של המלווה בסיכון האשראי של המבטח. בעסקאות כאלו אם המבטח מחזיק בדירוג אשראי גבוה משל הגוף שקיבל את ההלוואה, יוכל הבנק להקצות הון נמוך יותר משהיה אמור להקצות לגוף לו העניק את ההלוואה.

ציון קינן

בחרו דוגמה למופת

במסגרת העסקה התחייבה הפניקס מול הבנק שבעת אירוע אשראי של כלל ביטוח, היא תיכנס לנעלי הבנק, תקבל על עצמה את החוב ותפעל לגבייתו. להפניקס, כחברת ביטוח, היכרות עמוקה עם ענף הביטוח ועם הסיכונים הגלומים בו, וכלל נתונה לפיקוח הדוק ונדרשת לשמור על עודפי הון מהותיים המבטיחים את איתנותה, כך שסיכוי להתקיימות אירוע אשראי הוא נמוך.

עם זאת, כלל פועלת בסביבה של אי־ודאות על רקע אפשרות כי בעלת השליטה בה, אי.די.בי, תידרש למכור אותה כדי לעמוד בהתחייבויותיה. ככל הידוע, הפועלים אמור להעניק להפניקס תשואה גבוהה יותר מאשר לו הפניקס היתה רוכשת אג"ח כלל או מעניקה לה הלוואה באופן ישיר. העסקה בוצעה עבור תיק העמיתים של הפניקס ומדובר בכלי השקעתי שמאפשר גיוון מקורות התשואה.

מי שהובילה את העסקה היא חנה הולנדר, שמנהלת את מערך המימון של הפניקס. בעקבות פניית "כלכליסט" מסרה הולנדר: "העסקה תהווה בסיס משפטי וכלכלי לחתימה על עסקאות דומות לסיכוני אשראי נוספים שיתבצעו בעתיד".

פרצות של ניצול לרעה

בנק הפועלים ביצע עבודה ארוכה במהלך שנת 2008 כדי להיכנס לתחום וקיבל את כל האישורים מצד הפיקוח על הבנקים, אלא שאז התרחש המשבר הפיננסי העולמי שחשף את הסיכון הגלום במכשירים דוגמת CDS (גורמים בענף הבנקאות טוענים כי אין שום קשר למשבר הפיננסי ולעיכוב לכאורה בניסיון לפתח את המוצר).

החשש שעלה בעקבות המשבר הוא שהבנקים ינסו "להיפטר" מהלוואות פחות טובות ולגלגל אותן לפתחם של הגופים המוסדיים, ובהמשך כשיתפתח שוק סחיר ל־CDS, יוכלו ספקולנטים לעשות בו שימוש לרעה. אך בעקבות לקחי המשבר הפיננסי גיבשו הבנקים המרכזיים בעולם מנגנוני פיקוח ובקרה על עסקאות מסוג זה, שמאומצים כעת גם בישראל. תוכנית בנק ישראל היא לפתח את שוק נגזרי האשראי לאט ובזהירות במטרה למנוע סיכונים לא מבוקרים.

הפועלים הוביל את העסקה משום שהוא מבקש לפתח בישראל את שוק נגזרי הפיננסים כמוצר פיננסי נוסף שבו יוכל להשתמש בעצמו ולשווק לגופים פיננסיים אחרים בתמורה לעמלות. בשוק האמריקאי, למשל, קיימת תעשייה ענפה של מסחר ב־CDS, וכל אדם יכול לסחור בפרמיית הסיכון של גופים עסקיים. לכאורה בנק דוגמת בנק הפועלים יוכל להשתמש במוצר זה כדי לרכוש סיכונים מבנקים אחרים, לייצר כלי סחיר למסחר בפרמיות סיכון ובמקביל לתת כלי לבנקים ולגופים פיננסיים אחרים לנהל את הסיכונים שלהם.