הקיצוץ בתקציב המדען הראשי: מסר בעייתי לתעשיית המו"פ הישראלית

אנשי תעשיית ההייטק הישראלית התעוררו אתמול בבוקר לחדשות רעות. ב"כלכליסט" פורסם על קיצוץ צפוי נוסף בתקציבו החבוט ממילא של המדען הראשי במשרד הכלכלה. על פי הדיווח, סך כל הקיצוץ בתקציב משרד הכלכלה עומד על כ־100 מיליון שקל, והקיצוץ בתקציבו של המדען צפוי להסתכם בכ-25-30 מיליון שקל, מתוך תקציבו הכולל העומד כיום על כ-1.5 מיליארד שקל (בפועל הסכום נמוך אף יותר). עוד נודע, שבעקבות הקיצוץ יעדיפו במשרד המדען לתת מענקים גדולים יותר למספר מועט של חברות ולא מענקים קטנים יחסית למספר רב של חברות.

לכאורה, מדובר בסכומים לא גדולים, שאפשר היה לעבור עליהם בשתיקה לאור עלויות המלחמה, האיומים בהעלאת מסים, החשש מהעמקת הגרעון של מדינת ישראל וכמובן - הצורך לתמוך בתקציב הביטחון התופח ולשקם את יישובי הדרום שספגו מכה קשה במהלך צוק איתן. כאשר השמיכה קצרה, אין ספק אפוא שגם קיצוץ של 2% בלבד מהווה מכה משמעותית לכל אחד ממשרדי הממשלה.

אבי חסון, המדען הראשי | צילום: עמית שעל

אולם, הפגיעה הישירה בתקציבו של המדען הראשי במשרד הכלכלה מעבירה מסר בעייתי במיוחד לתעשיית ההייטק והמו"פ הישראלית, שכבר היום מתקשה יותר ויותר לגייס כסף ישראלי ונעזרת במימון זר. וכשהמשקיעים זרים, מדינת ישראל (על כל אזרחיה) נהנית פחות מפירות ההצלחה.

בעשורים החולפים מילא המדען הראשי תפקיד מרכזי בפריחתו של ההייטק הישראלי. עם תקציב שנתי העומד כיום על כ-1.2 מיליארדי שקל, המדען תומך בחברות הזנק, שאחרת היו מתקשות לגייס הון ראשוני ולצאת לדרך. התמיכה הזו חיונית במיוחד לנוכח חלקו המרשים של ההיטק בייצוא מישראל: כ-47% מהייצוא בכלכלה הישראלית מגיע כיום מחברות טכנולוגיה עילית. עם זאת, האתגרים הניצבים בפני התעשייה בגיוס הון רק הולכים ומתגברים.

הקיצוץ הנוכחי, אפוא, אם אכן ייצא אל הפועל, מצטרף לשורה של מכות תקציביות שניחתו על מוסד המדען הראשי בעשור האחרון. מאז שנת 2000 צנח תקציבו מ-0.8% מתקציב המדינה ל-0.3% בלבד. למרות ההכרה בחשיבות תרומתו של המדען, בשנים האחרונות קוצץ תקציבו, באופן חסר כל היגיון, בכמעט 50%.

מחקרים שבוצעו ע"י המדינה בשיתוף משרד האוצר הוכיחו כי ההשקעה הממשלתית במו"פ מגדילה משמעותית את ההשקעה: התשואה למשק מהשקעות במו"פ עסקי נעה בין 473% ועד יותר מ-1,000% - נתון נדיר ומרשים לכל הדעות. מכאן שהצורך של המדען לקצץ דווקא במענקים לחברות הקטנות בתחילת דרכן, הוא בעייתי במיוחד. אלה החברות שהכי מתקשות לגייס כספים וסכומים קטנים יחסית יכולים לעשות את ההבדל ולהפוך טכנולוגיה צעירה לחברה שמעסיקה עובדים ותורמת למשק כולו.

גם דוח ”ישראל 2028", שפורסם בשנת 2008 על ידי ועדה ציבורית בראשות אלי הורוביץ ז"ל, קבע כי הכלכלה הישראלית מתבססת על תעשיות עתירות ידע, נעזרת בטכנולוגיות מובילות, ונהנית מפריון גבוה, צמיחה מהירה ויצוא הולך ומתגבר.

כיום אנו נהנים מפירות ההשקעה במו"פ שנעשו בישראל לפני שניים ושלושה עשורים – הן בעקבות העלייה הגדולה מברית המועצות והן בשל ההשקעה המבורכת בתעשיית המו"פ. חוזקו של המשק היום, נובע מהשקעות חכמות שממשלת ישראל קידמה ותמכה לפני שני עשורים, בעיקר דרך הזרוע של המדען הראשי.

מגמת הקיצוצים עשויה להוביל את המשק הישראלי אל שוקת שבורה ולהעמיד בספק את החוסן הכלכלי של ילדינו בעוד עשור או שניים. הידלדלות התמיכה בתעשיות עשירות ידע מובילים כבר היום לבריחת מוחות, גיוס הון בחו"ל וחיזור על פתחן של קרנות זרות. התוצאה עלולה להיות הרת אסון: קיפאון מתמשך בייצוא ההייטק, קיטון במספר המועסקים, ירידת ההכנסות ממסים ועוד.

אנו פונים לשר הכלכלה הנוכחי, שמגיע מתוך התעשייה ומבקשים ממנו לעשות כל שניתן על מנת לצמצם את הפגיעה באחד המוסדות החשובים לכלכלת ישראל. בנוסף, אנו פונים גם לשאר שרי הממשלה ומבקשים לבחון קיצוץ זה בהיבט החוסן הלאומי הנמדד לא רק באיכות מטוסי הקרב, אלא גם ביכולת העתידית שלנו לממן אותם.

זמי אברמן הוא מנכ"ל חברת הביו-רפואה הישראלית פלוריסטם