תערוכה: "אין מתוק מזה", מוזיאון ת"א לאמנות

תערוכת יחיד של האמן הבלגי מיכאל בורמנס, שמציגה עבודות מ־14 השנים האחרונות.

דבר המבקרת: "אני לוקח אתכם לסיור בין עבודותיי, ואתם תרגישו מרומים", אומר בורמנס (51), אחד האמנים המוערכים בעולם, שהגיע לפתיחת התערוכה.

ההתרשמות הראשונה היא שבורמנס הוא צייר מצוין, אבל ציירים מצוינים יש הרבה. הייחודיות בציוריו מגולמת באותה רמאות שעליה הוא מדבר, ובאה לידי ביטוי בדימויים שהוא בוחר. "כילד סקרנו אותי סרטים הוליוודיים קלאסיים, שבהם יצרו תפאורות כדי לבנות מחדש את המציאות במקום לצלם את המציאות עצמה", הוא אומר, וכך גם בעבודותיו: הוא בונה מציאות חדשה, מציב אותה על הבמה, ודרכה מציג את המציאות ה"אמיתית".

הציורים של בורמנס מוצגים בחלל המרכזי בקומה התחתונה של האגף החדש, ובחלל הגלריה לצילום מוצגים רישומים, עבודות וידיאו ואובייקטים שהוא יוצר.

"שמלת השטן". הדימוי מעבודת השמן חוזר על עצמו גם ברישומים

בורמנס מצייר דמויות, חיות ודוממים. בכולם יש אפקט מסתורי, משהו שקשה לפענח באופן מוחלט, אבל דווקא החלק השני בתערוכה מדגים את הרב־גוניות ביצירתו. הוא משתמש בטכניקות כמו רישום אובייקטים ווידיאו כדי לתאר דימוי שחוזר על עצמו גם בציורי השמן. הדימוי של "שמלת השטן" מציור השמן שבקומה התחתונה, למשל, חוזר על עצמו גם ברישומים (עד 31 בינואר, שאול המלך 27 תל אביב, 50 שקל).

שורה תחתונה: גם אמן המשתמש בטכניקות מסורתיות־משהו יכול להיות עכשווי, מצליח וחדשני.