החברה שבבעלותכם נקלעה לקשיים? אל תפחדו מהליך הבראה

מבצע "צוק איתן" והתדרדרות המצב הבטחוני בדרום ממחישים היטב כיצד עסקים עלולים להיפגע מאי-יציבות מדינית-בטחונית. קיימים גורמים רבים נוספים שעלולים לאיים על המשך קיומה של חברה, כגון הסתמכות גדולה מדי על אשראי, התעצמות הסביבה התחרותית שבה פועל העסק, תנודות בעלויות הייצור ועוד.

שיטות המשפט המערביות מכירות בכך שהיקלעות חברות לקשיים היא תופעה בלתי נפרדת מן הכלכלה והעשייה העסקית, ולכן רובן כוללות חקיקה מיוחדת בנושא הבראת חברות. 

תיקון 19 לחוק החברות, שנכנס לתוקפו לפני כשנתיים, עוסק בכך. הוא מאפשר לחברות הנמצאות במצוקה כלכלית להיכנס לתהליך הבראה ביתר קלות, תוך הפחתת החשש מפני אבדן ספקים ולקוחות במהלכו. התיקון הכניס חידושים משמעותיים לדיני הבראת החברות, המייצרים תנאים נוחים יותר לגיבוש תכניות הבראה. אנו נעסוק בשלושה חידושים שכאלה: שימור ספקי החברה, שימור הלקוחות והחוזים הקיימים והפחתת הרוב הדרוש לאישור תכנית ההבראה.

הפגנת עובדי הדסה. בית החולים נעזר בתיקון לחוק בתוכנית ההבראה | צילום: ענר גרין

1. שימור ספקי החברה – פעמים רבות אני נתקל ביזמים ובמנהלים של חברות המצויות בקשיים, אשר מנסים בכל כוחם להימנע מכניסה להליך הבראה בחסות בית המשפט. אותם יזמים ומנהלים חוששים, שאם דבר הליך ההבראה – שלעתים קרובות מלווה בהקפאת הליכים – ייוודע לספקי החברה וללקוחותיה, הם ינטשו אותה.

תיקון 19 מנסה להתמודד עם חשש זה בכך שהוא קובע, למשל, כי ספקי תשתיות – כגון חשמל ומים – יהיו מנועים מהפסקת שירותיהם לחברה המצויה בהקפאת הליכים. כמו כן קובע התיקון, שיהיה על ספקי תשתיות שכאלה להמשיך ולספק לחברה את השירות באותם תנאים שהיו נהוגים בטרם נכנסה להקפאת הליכים (סעיף 350ו לחוק). התיקון מתייחס גם לספקים חיוניים אחרים של החברה - אלה המספקים שירותים או מצרכים הנחוצים להמשך פעילותה. במקרה כזה, מוסמך בית המשפט להורות להם להמשיך ולספק את שירותיהם לחברה, באותם תנאים (סעיף 350ז לחוק).

שתי מטרות עמדו לנגד המחוקק הישראלי בנסחו את הסעיפים הללו בתיקון 19: האחת – מניעת תרחיש שבמסגרתו ספקים חיוניים של החברה ינטשו אותה רק מאחר שפתחה במהלכי הבראה. השנייה הייתה מניעת האפשרות שספקים חיוניים ינצלו לרעה את מעמדם, ויָתנו את המשך אספקת המוצר או השירות בתנאים בלתי סבירים שיפגעו באפשרות ההבראה. הסדר זה מהווה, כאמור, חידוש משמעותי.

2. שימור לקוחות החברה וחוזיה – תיקון 19 אף נותן מענה לחשש של נטישת לקוחות עקב כניסת החברה להליך הבראה. מדובר בלקוחות שבינם לבין החברה נכרת חוזה לפני תחילת הליך ההבראה, וביצועו טרם הושלם. לקוחות שכאלה לא יהיו רשאים לבטל את התקשרותם עם החברה רק בשל קשייה הכלכליים או כניסתה להליך ההבראה, גם אם החוזה מאפשר זאת. יתרה מכך: התיקון מאפשר לבעל התפקיד שמונה לנהל את החברה בתקופת ההבראה לכפות על הצד השני לחוזה את המשך קיומו גם אם החברה הפרה את החוזה לפני תחילת הליך ההבראה, בכפוף לאישור בית המשפט.

מדובר בחידוש משמעותי ביותר של דיני הבראת החברות הישראליים, שכן עד לתיקון 19 בעל תפקיד רשאי היה לכל היותר לוותר על חוזה קיים של החברה – בבחינת "נכס מכביד" – אך הוא לא רשאי היה לכפות על הצד השני את המשך קיומו. הרציונל שעמד מאחורי חידוש משמעותי זה הוא החיוניות של שימור חוזיה הקיימים של החברה להליך הבראתה.

3. שינוי הרוב הדרוש לאישור תכנית – חידוש מרכזי נוסף בתיקון 19 הוא הפחתת הרוב הדרוש לאישור תכנית הבראה. עד לכניסתו של התיקון לתוקף, היה דרוש רוב של שלושה רבעים מערך החוב המיוצג בכל אסיפת נושים. לאחר התיקון, פחת הרוב הדרוש למעל מחצית מערך החוב המיוצג בכל אסיפות הנושים יחד, בהתקיים מספר תנאים נוספים המפורטים בסעיף.

עיקרון זה יושם לאחרונה בהליך ההבראה המתוקשר של בית החולים הדסה, והמטרה שעמדה מאחורי השינוי הייתה מיתון כוח המיקוח של נושים המאיימים לסכל מטעמים "סחטניים" תכנית הבראה המיטיבה עם כלל הנושים. אם לפי ההסדר הקודם מיעוט של נושים באסיפה מסוימת יכול היה לסכל כליל תכנית הבראה - הרי שלפי ההסדר החדש, מיעוט שכזה עשוי למצוא עצמו נבלע ומנוטרל ע"י הנושים המחזיקים במעט יותר ממחצית מכלל ערך החוב של החברה.

שלושה חידושים אלה שסקרנו לעיל טרם זכו להתייחסות נרחבת בפסיקת בתי המשפט, ועוד מוקדם לקבוע את האופן המדויק שבו הם ייושמו. ועדיין ניתן להיווכח, כי תיקון 19 הביא עמו בשורה משמעותית בכל הנוגע ליצירת תנאים נוחים יותר להליך ההבראה, ויש לקוות כי קברניטיהן של חברות המצויות במצוקה ישכילו לנצלם.

* עו"ד אחיעד הראל עוסק במשפט מסחרי והבראת חברות

**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין