אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תנועת המושבים הצטרפה לעתירה בבג"ץ נגד האיסור להשכרת מבנים בנחלות במושבים צילום: אוראל כהן

תנועת המושבים הצטרפה לעתירה בבג"ץ נגד האיסור להשכרת מבנים בנחלות במושבים

תנועת המושבים טוענת כי על המנהל לבצע הליך מנהלי אשר יבחן פעם נוספת את סוגיית השכרת המבנים. זאת בשל הירידה במשקל החקלאות במשק הלאומי ולאור הפגיעה ביכולתו של החקלאי להתפרנס מהחקלאות באופן בלעדי

07.09.2014, 18:46 | דותן לוי

תנועת המושבים הצטרפה לעתירה לבג"ץ שהגישה מועצה אזורית מטה יהודה כנגד האיסור להשכרת מבנים בנחלות במושבים. מדובר בעתירה שתקפה את האיסור שנקבע בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל על השכרת מבנים לתעסוקה חלופית (פעילות לא חקלאית) במושבים. הדיון הראשון בעתירה צפוי מחר והתנועה הינה משיבה המייצגת את בעלי הנחלות והאגודות השיתופיות בסוגיית הפעילות הלא חקלאית. תנועת המושבים טוענת בעתירה כי על המנהל לבצע הליך מנהלי אשר יבחן פעם נוספת את סוגיית השכרת המבנים.

בנצי ליברמן מנהל רשות מקרקעי ישראל, צילום: טל שחר בנצי ליברמן מנהל רשות מקרקעי ישראל | צילום: טל שחר בנצי ליברמן מנהל רשות מקרקעי ישראל, צילום: טל שחר

בעתירה נטען, כי מדובר בהליך מנהלי לקוי אשר בו הוחלט על ידי מועצת מקרקעי ישראל להותיר את הסטטוס קוו האוסר על השכרת מבנים לתעסוקה לא חקלאית בנחלות, מבלי לתקן את הטעויות, עליהן הצביע ביהמ"ש ומבלי לקיים הליך מנהלי מקיף ותקין שייבחן את הנושא על מכלול השיקולים והעובדות, כפי שעליה לעשות, כמי שממונה על קביעת המדיניות הקרקעית במדינת ישראל, וכמי שזוכה לאמון הציבור בעניין זה, ובכללו ציבור בעלי הנחלות.

לדברי יו"ר אגף הקרקעות והאגודות השיתופיות בתנועה, עו"ד עמית יפרח "העתירה אינה תוקפת את פסק דינו של בית המשפט בבג"ץ פורום הערים הגדולות אלא את פעולת מנהל מקרקעי ישראל לאחר הפסיקה ופרשנותו המוטעית לכוונת בית המשפט לדעתנו".עוד אמר יפרח והוסיף: "עמדתנו כפי שהובהרה בעתירה הינה שבפני בית המשפט לא הוצגו מלוא העובדות והנתונים ועל כן הוא לא הכריע בעד איסור על השכרה, אלא קבע כי לא נבחנו כל השיקולים ועל כן בחר להותיר את הסטטוס קוו, קרי: המצב בו אסורה השכרה".

בתנועה מסבירים כי מאז שנות ה-80 ומשבר החקלאות יורד משקל החקלאות במשק הלאומי ולכן לאור הפגיעה ביכולתו של החקלאי הבודד להתפרנס מהחקלאות באופן בלעדי, נוצר מצב בו אותו מתיישב נדרש היה למצוא מקור פרנסה נוסף. כמו כן, אוכלוסייה מבוגרת לא יכלה עוד לעבוד עבודה פיזית בחקלאות או יצאה ממעגל העבודה. ולכן, בלית ברירה, חלק מהאוכלוסייה הכפרית פנתה לעיסוקים מחוץ למשקים, או ניסתה למצוא תעסוקה חלופית בנחלות - במתן שירותי הארחה ותיירות, אחסנה, גלריות. למרות שהיכולת להתפרנס מחקלאות הלכה ופחתה במשך השנים, עיבוד הקרקע נמשך, וזאת בצד מציאת מקורות פרנסה חלופיים.

תגיות