הכדור עובר לשופטים

הטיוטה המתוקנת של התקנות שגיבש משרד המשפטים בנוגע לשכר טרחת מפרקים ונאמנים היא מסמך מפורט ומדויק שעל פניה נותנת מענה למרבית הכשלים הקיימים בתחום. אם בסיבוב הראשון, בפברואר, הציג משרד המשפטים טיוטה שנתפסה בעיני המפרקים והשופטים כחובבנית מעט, הרי שהפעם אין ספק שלבני והמשנה ליועמ"ש אבי ליכט עשו שיעורי בית, צללו לנבכי עולם הפירוקים על כל מורכבויותיו, והציגו מתווה חדש שמתמודד כמעט עם כל הכשלים שהוצגו בפניהם.

אבל תיקון התקנות הוא רק חצי מלאכה. לאחר שהתקנות יאושרו בכנסת, הכדור יעבור למגרש של השופטים, כשהאופן בו אלו יבחרו ליישם אותן - בעיקר בחודשים הראשונים - ישליך על המשמעות שתהיה להן בפועל.

שרת המשפטים ציפי לבני | צילום: אביגיל עוזי

קיים שיקול דעת לשופט

בעוד שבלב התקנות עומדת ההוראה המהפכנית שמגבילה את שכר הטרחה בתיק פירוק ל־3.5 מיליון שקל, הרי שלצדה מוענק שיקול דעת לשופטים לסטות מהתקנות בשני מקרים.

המקרה הראשון מתייחס למצב שבו בעל התפקיד זכאי לפחות מתקרת ה־3.5 מיליון שקלים, לפי התקנות, ולשופט יש שיקול דעת לפסוק סכום שהוא בגובה התקרה.

המקרה השני הוא בקשת בעל תפקיד לפסוק לו סכום כולל שגבוה מהתקרה. כדי להגדיל את השכר השופט יהיה חייב לדרוש מהמפרק דו"ח שבו יעיד על שעות העבודה, וכן יהיה עליו לקבל את עמדות הנושים. אך לאחר קבלת מסמכים אלו השופט יוכל להחליט לפי שיקול דעתו.

משרד המשפטים לא יכול ולא צריך לנעול הרמטית את תקנות השכר באופן שימנע משופטים להגדיל את שכר הטרחה במקרים המתאימים. ההנחה היא כי חזקה על השופטים היושבים בדין שיידעו להשתמש בסמכות המיוחדת המסורה להם להגדיל את שכר הטרחה באופן מידתי, ובתיקים יוצאי דופן בלבד.

הזדמנות לתקן עוול של כמה שנים

אף שבשנים האחרונות, ובעיקר בתקופתה של השופטת ורדה אלשיך, הפך שכר הטרחה האסטרונומי לנפוץ, לא כך היה תמיד. קודמה של אלשיך, השופט ישי לויט, למשל, חזר על האמירה שהשכר חייב להיות תואם לעבודה שבוצעה, ולא אסטרונומי.

היום, כשאלשיך כבר איננה חלק מהמערכת השיפוטית, וגם תקנות השכר עומדות לעבור מהפכה, אין סיבה שהשופטים לא ישובו ויאמצו גישה מעט יותר מאוזנת וצודקת ביחס לשכר הטרחה, ויתקנו בכך עוול שנעשה במשך מספר שנים לנושים של חברות בקריסה.