אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ראש בראש: מדברים מהרשת

ראש בראש: מדברים מהרשת

התשתית המעניקה את היכולת לקיים שיחות טלפון על גבי רשת האינטרנט נתמכת בעיקרה על ידי שתי ספקיות: סונוס הצעירה עם שווי שוק גבוה יותר ואודיוקודס שחווה תנודתיות גבוהה במניה, אך בעלת מכפיל רווח ויתרת מזומנים אטרקטיביים יותר

09.09.2014, 08:28 | שלומי כהן

אף שעברו 25 שנה מאז קמה ווקלטק (VocalTec) שהיתה ראשונה לפתח פלטפורמה לשיחות טלפון על גבי רשת האינטרנט (VoIP - Voice over Internet Protocol), רק בשנים האחרונות החלו להחליף את תשתיות התקשורת הוותיקות למה שמכונה "תקשורת אחודה" שאחד המרכיבים העיקריים שלה הוא VoIP.

קראו עוד בכלכליסט

בין לבין פרצה בגדול סקייפ שהוציאה לפני 11 שנה את הדור הראשון שלה לשיחות VoIP באמצעות מחשבים. סקייפ כבשה בסערה צרכנים בכל העולם. מאות מיליוני המשתמשים של סקייפ קרצו למיקרוסופט שרכשה אותה לפני שלוש שנים תמורת סכום דמיוני של 8.5 מיליארד דולר, יותר ממה שהיא שילמה השנה עבור חטיבת הטלפונים הענקית של נוקיה.

היום נבחן השקעה בשתי מניות של ספקיות לשוק הזה, היחידות שנותרו עצמאיות מבין אלה שכל עיסוקן בתחום של תשתיות ה־VoIP: אודיוקודס (סימול: AUDC) הישראלית וסונוס נטוורקס (סימול: SONS) האמריקאית. Acme Packet, חברה ענקית נוספת בתחום, חדלה מלהיות ציבורית כשנרכשה אשתקד תמורת 2 מיליארד דולר על ידי אורקל שחיפשה נגישות לתקציבי הענק של ספקיות התקשורת.

פוסט דוט.קום

 

אודיוקודס הוקמה בשנת 1993 על ידי שבתאי אדלרסברג (מנכ"ל החברה מאז) שמחזיק ב־12% מהחברה ועל ידי ליאון ביאליק שכבר לא פעיל בה אך עדיין מחזיק ב־9%. החברה הונפקה בנאסד"ק בשנת 1999. הבועה במניות הטכנולוגיה וספציפית בנישת ה־VoIP הזניקו את אודיוקודס במרץ 2000 למחיר הזוי של 75 דולר למניה (מתואם לספליט) לעומת 5.5 דולר היום.

אודיוקודס החלה כספקית של שבבים על בסיס טכנולוגיה לדחיסת קול שפיתחה. במשך השנים עלתה אודיוקודס בשרשרת המזון והפכה לספקית של כל מרכיבי החומרה, התוכנה, שירותי האינטגרציה והתמיכה לפרויקטים של VoIP. חלק מהפרויקטים שבהם היא לוקחת חלק הם ענקיים ורב־שנתיים כמו, למשל, עבור חברת התקשורת AT&T שמטמיעה "תקשורת אחודה" על בסיס Lync של מיקרוסופט ברשת העולמית של ארנסט אנד יאנג.

סונוס נוסדה בשנת 1997 והונפקה במאי 2000 - מעט אחרי תחילת התפוגגות הבועה. עם זאת, גם סונוס הצליחה להדפיס מחיר מניה הזוי של 80 דולר (מתואם לספליט) באותה שנה. היום מניית החברה נסחרת סביב 3.7 דולר. אם אודיוקודס התחילה בשבבים, סונוס יצאה לדרך עם פיתוח של מתגי IP עבור ספקי התקשורת שחיפשו פתרונות לתעבורת האינטרנט על גבי מתגי הטלפוניה הוותיקים והיקרים, שנועדו לתעבורת קול.

בעשור הקודם סונוס עברה מהפכים טכנולוגיים רבים וגם רשמה תקלות דיווח קשות מול ה־SEC (רשות ני"ע של ארה"ב), אבל מאז 2010 כשנכנס המנכ"ל הנוכחי, ריימונד דולן, החברה מתפקדת היטב והיא בין המובילות כספקית של בקרים לרשתות VoIP, מה שקרוי SBC. אודיוקודס נכנסה לנישת ה־SBC רק בסוף 2012 ולשתי החברות תחרות קלה יותר מאז שהמובילה בתחום - Acme Packet - הפכה לחלק מאורקל והחלה מאבדת נתחי שוק.

מזומנים בהיכון

 

סונוס תסיים את השנה עם מכירות של 300 מיליון דולר ורווח למניה נמוך של 7 סנט, ולעומתה אודיוקודס עם מכירות של 150 מיליון דולר ורווח למניה של 20 סנט. שווי השוק של סונוס - 900 מיליון דולר - הוא פי שלושה מהמכירות, ולאודיוקודס שווי שוק של 235 מיליון דולר, רק פי 1.6 מהמכירות. גם במבחן קצב הצמיחה השנתי, מכפיל הרווח והמזומנים בקופה יחסית לשווי, אודיוקודס הרבה יותר אטרקטיבית.

הפער העצום בין השוויים של השתיים יחסית לביצועים נפתח רק לא מזמן כשמניית אודיוקודס קרסה ביותר מ־40% משיא של מעל 9 דולר במרץ לתחתית של פחות מ־5.4 דולר היום. אבל לא לפני שגייסה 30 מיליון דולר לפי מחיר של 8 דולר למניה והגדילה את קופת המזומנים נטו של החברה ליותר מ־80 מיליון דולר -  שליש מהשווי לעומת מזומנים (15% משווי לסונוס).

על פניו, אין סיבה לקריסה במניית אודיוקודס, שכן לא היה שינוי במצבה בשוק או בפוטנציאל החברה היום לעומת מרץ. לא רק זאת, אלא שגם הפיחות האחרון בשקל, במידה שיחזיק, אמור לשפר את רמת הרווחיות. גם ההנהלה סבורה כך, ולכן אודיוקודס מיהרה להכריז לאחרונה על תוכנית חדשה לרכישת מניות רק חודשים ספורים אחרי שגייסה בשוק כסף. בהיסטוריה של אודיוקודס היו הרבה מאוד תנודות קיצוניות במניה. כשהמניה היתה במחירי שפל, תמיד היו בחברה מספיק מזומנים כדי שההנהלה תצליח לנצל את המחירים הנמוכים לרכישת מניות עצמית. מאז הקמתה אודיוקודס מחקה מהשוק מעל 11 מיליון מניות ברכישות כאלה, במחיר ממוצע של 3 דולר.

סונוס היא חברה שממוקדת יותר במכירות לספקי תקשורת, והם עומדים על שיעור של 70% מהמכירות, עם דגש על השוק האמריקאי (גם בהיקף של 70% מהמכירות). לעומתה אודיוקודס ממוקדת יותר בשוק הארגוני עם 60% מהמכירות. בחלוקה הגיאוגרפית אודיוקודס חזקה יותר מחוץ לשוק האמריקאי, 50% מהמכירות. נקודה זו מהווה בימים אלו יתרון לחברה משום שהטמעת מערכות VoIP על ידי ארגונים החלו לתפוס תאוצה באירופה ובמזרח רק לאחרונה.

כשמדובר על הטמעת "תקשורת אחודה" בשוק הארגוני בשנים האחרונות, כמעט תמיד מוצאים את סיסקו מול מיקרוסופט במלחמת עולם על כל פרויקט. לסיסקו ישנם כל מרכיבי התוכנה והחומרה ולמיקרוסופט ישנה רק תוכנת ה־Lync המשגשגת. בשביל יתר המרכיבים מיקרוסופט ממליצה לארגונים השונים על ספקיות חיצוניות, ואודיוקודס היא הבולטות שבהן. בשנה שעברה סביבית ה־Lync תרמה לאודיוקודס מעל 20 מיליון דולר מכירות (15% מכלל המכירות), והשנה הצפי הוא ל־30 מיליון דולר (20%).

לאודיוקודס שני מנועי צמיחה נוספים אם כי קטנים משמעותית. הראשון הוא שיתוף הפעולה עם ברודסופט (BSFT) לפתרונות VoIP מבוססי מחשוב ענן, והשני הוא תחום אפליקציות המובייל כמו למשל אפליקציית שיחות מחו"ל של בזק Bphone שהיא פרי שת"פ בין בזק לאודיוקודס.

הכותב הוא יועץ ומשקיע בני"ע שונים

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות