הברקוד של הטבע

כריתה לא חוקית של עצים היא מגיפה עולמית. מקור החמצן שלנו והיכולת של עצים לספוג פחמן נפגעים בשל היעלמות בלתי מבוקרת של אזורים שלמים באמזונס, באפריקה, באינדונזיה, במדינות הבלטיות וברוסיה. לתופעה הזו יש השלכות מרחיקות לכת על עתיד כדור הארץ: אגן האמזונס, למשל, אחראי למיחזור פחמן דו־חמצני מ־20% מהחמצן בעולם. בלי יערות הגשם של האמזונס כולנו נידונים לכליה, ולכן המאבק בכריתה בלתי חוקית באזור הוא לא פחות ממאבק על עתיד העולם.

גם ההשלכות הכלכליות עצומות. ארגון הייעור הבינלאומי WWF מעריך כי בין 40% ל־61% מהעצים שמגיעים מאינדונזיה נכרתים באופן לא חוקי. ברוסיה השיעור הוא 25%, ובגבון האפריקאית הוא מאמיר ל־70%. דו"ח של האו"ם מצא כי מדובר בתעשייה שגוזלת 15–10 מיליארד יורו מהממשלות מהכנסות מס. לא פלא שמאחורי 90% מהכריתה הבלתי חוקית באזורים הטרופיים עומדים ארגוני פשיעה.

  

התופעה גם יוצרת מעגל אכזרי: על פי הערכה של אגודת העץ האמריקאית, כריתה בלתי חוקית הורידה בשנים האחרונות את מחירי העץ ב־16%, הפסד של 460 מיליון דולר בשנה לחברות אמריקאיות לבדן. ירידת המחירים הזו דוחפת כורתי עצים חוקיים לעבור לכריתה בלתי חוקית אם הם רוצים להישאר תחרותיים.

כל הסיבות הללו הפכו את המאבק בכריתה הלא חוקית למלחמה של ממש. לוויינים שתצפתו על יערות, טלפונים חכמים שחוברו לעצים ואפילו כוחות צבא נחלו הצלחה נקודתית בלבד. אבל לאחרונה הצעה חדשה ומקורית צוברת תאוצה - מאגר גנטי גלובלי לעצים. כל משלוח עץ ייתקל בפקיד מס שייקח ממנו דגימה גנטית וישווה למאגר המידע. זה יאפשר לוודא שהעץ במשלוח הוא אכן העץ שהוזמן, וגם לאתר משלוח של עץ שמקורו בכריתה בלתי חוקית.

את השירות הזה מספקת כבר שנתיים החברה הסינגפורית Double Helix Tracking. היא מחזיקה במאגר גנטי של 20 זני העץ הנפוצים בעולם ומסוגלת להשוות דגימת עץ מול המאגר שלה ולוודא את מקורו. היא כבר עובדת עם חברות עץ אוסטרליות שמייבאות כמויות גדולות מאינדונזיה, והחליפה ניירת מסורבלת שכרוכה בתהליך הווידוא (ומשאירה פתח לזיוף מסמכים). במקביל, תוכנית "טביעות אצבע" גנטיות של עצים מאפריקה המגיעים לשוק האירופי הושקה השנה בעזרת המכון הטכנולוגי של המבורג. כל עץ שמגיע לנמל המבורג נבדק ומאושר. זה אולי הפתרון המבטיח ביותר במאבק על עתיד היערות.