אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הלקח ברור כשמש צילום: שאטרסטוק

קפיטליזם 3.0

הלקח ברור כשמש

הפקת נפט מפצלי שמן ירדה מהפרק, ובצדק. כעת נותר לשאול מדוע ישראל לא משקיעה מספיק באנרגיה סולארית נקייה וזמינה

10.09.2014, 09:03 | איתי להט
בשבוע שעבר הצביעה ועדת התכנון והבנייה בירושלים על גורלו של פרויקט פצלי השמן בשפלת יהודה, והחליטה ברוב קולות לדחות את התוכנית. ההחלטה, שמגיעה לאחר מאבק ארוך של ארגוני איכות הסביבה והתושבים, היא סוף טוב (גם אם לא מוחלט) לסיפור קפיטלסטי קלאסי שיש בו הכל: דלתות מסתובבות, תרומות פוליטיות, נזק אקולוגי ומאבק חברתי. התאגיד האמריקאי ג'יני, שכבר קיבל אישור לבצע קידוחי נפט ברמת הגולן באמצעות החברה הישראלית אפק, ביקש להפיק נפט בשפלה באמצעות חברת IEI. התכנון היה לבצע פיילוט באחד האזורים היפים בארץ, חבל עדולם ועמק האלה, היכן שדוד ניצח את גוליית. במסגרתו תכננו היזמים לחמם סלעים תת־קרקעיים לטמפרטורה של 350 מעלות כדי להפוך אותם לנפט. הטכנולוגיה הזו נוסתה כבר ברחבי העולם אבל ללא הצלחה בקנה מידה מסחרי נרחב, ויש סיבה - תהליך ההפקה דורש כמות עצומה של אנרגיה, וגורם זיהום ונזק סביבתי משמעותי.

1. יותר מדי קשרים

IEI גייסה את אפי איתם ונתן אשל

 

בראש IEI עומד אפי איתם, בעבר תת־אלוף בצה"ל, חבר כנסת ושר האנרגיה והתשתיות. ארגון גרינפיס, שניהל מאבק בפרויקט תחת הכותרת "איפה אפי?", טען שאיתם מנצל את קשריו והשפעתו ועורך פגישות שכנוע במשרדי הממשלה. גם מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הסגל שלו לשעבר, נתן אשל, הועסק ב־IEI כיועץ. נוסף להם ביקרו בגרינפיס גם את הווארד ג'ונאס, מבעלי ג'יני - תאגיד הגג של IEI. ג'ונאס תרם לקמפיין של שר האנרגיה לשעבר עוזי לנדאו, שחתם על תקנות מעודכנות לחוק הנפט המקלות על אישור הפקת פצלי שמן.

מפגינים נגד הפיילוט של IEI לפצלי שמן בעמק האלה, צילום: דור נבו מפגינים נגד הפיילוט של IEI לפצלי שמן בעמק האלה | צילום: דור נבו מפגינים נגד הפיילוט של IEI לפצלי שמן בעמק האלה, צילום: דור נבו

 

2. סכנה למי השתייה

תהליך מסוכן שדורש אנרגיה עצומה

 

איתם טען ש־IEI תוכל להפיק עד 300 אלף חביות נפט ביום. לפי הערכות, תידרש תוספת של לפחות 5 ג'יגה־ואט לחשמל בישראל כדי להפיק בשיטה זו כ־300 אלף חביות ביום. כלומר, להגדיל ב־50% את כמות החשמל שצורכת המדינה כולה. בנוסף, הפקת חבית אחת דורשת עד 12 חביות מים, כך שהמיזם דורש יותר מים מכל התעשייה במדינה יחד, וגם מסכן את מי השתייה: בתהליך החימום נפרדים מהסלע מתכות וגזים רעילים העלולים לחדור למאגר מי השתייה שבמקום. ואם זה לא מספיק, פצלי שמן פולטים פי שלושה יותר גזי חממה מטכנולוגיות מקבילות.

3. דוד ניצח את גוליית

המשרד להגנת הסביבה נלחם בתוכנית

 

לאור כל העובדות הללו לא מפליא שהצטרפו להתנגדות של גרינפיס גופים גדולים ומשפיעים כרשות הגנים, החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה, במאבק מתוקשר שנמשך כחצי שנה. המאבק הסתיים ב־2 בספטמבר, בהצבעת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים על הפיילוט. הוועדה דחתה את התוכנית ברוב גדול, כמעט מוחלט — נציג משרד האנרגיה והתשתיות היה היחיד שתמך בהקמת המתקן בעמק האלה. לאחר שפורסמו תוצאות ההצבעה, אמרו ב־IEI כי "אנו לומדים את החלטת הוועדה ונחליט בהמשך כיצד לפעול".

4. פרויקט אנרגטי לאומי

האנרגיה הסולארית ממתינה למכסות

 

מעבר לשאלות המתבקשות בדבר קשרי הון־שלטון, סיפור פצלי שמן גם מחזיר אותנו לשאלה עקשנית: ביטחון אנרגטי ומקורות אנרגיה מבית הם נושא אסטרטגי חשוב, אבל מדוע התוכניות שמקודמות בתחום נוגעות בעיקר לדרכי הפקה מפוקפקות של נפט, ולא לתחום המתבקש והמתאים ביותר מבחינה אקלימית - אנרגיה סולארית? נכון שמאז 2008 הוקצו תקציבים לתחנות סולאריות ויש סבסוד מסוים לחשמל ממקור סולארי, אבל לא מדובר עדיין בפרויקט לאומי אמיתי, שבו תנוצל האנרגיה הזמינה, הזולה והנקייה שהשמש מעניקה לנו בשפע.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות