מה ראש הממשלה מנסה לבשל

תקציב תקוע לשכת רה"מ ביטלה פגישת התקציב בין נתניהו ללפיד השניים קיימו ביום ראשון פגישה בארבע עיניים - אך היא הסתיימה ללא תוצאות; היום היתה אמורה להתקיים פגישה נוספת בהשתתפות הצוותים המקצועיים רוני זינגר, 3 תגובותלכתבה המלאה

המשימה שלהם פשוטה: לגבש תקציב ל־2015 ולהעביר אותו בזמן. גיבוש תקציב פירושו קביעת סדר עדיפויות. לתקציב נוספים 8 מיליארד שקל, כפי שקובע כלל ההוצאה. ותפקיד הממשלה הוא להחליט מי מקבל כמה. כמה לחינוך? לבריאות? למשרד הכלכלה? לניצולי השואה?

אבל בישראל, כמו בישראל, השאלה הראשונה שנשאלת כשיושבים להחליט מה סדר העדיפויות היא כמה לתת לתקציב הביטחון. הפעם ההכרעה הזו קשה במיוחד בגלל הדי המלחמה בעזה. לא שחייבים להגדיל את תקציב הביטחון בשנה הבאה בגלל המלחמה, אבל הזיכרון הטרי ממנה בהחלט מקשה על העניין.

בנימין נתניהו ומשה יעלון בישיבת ממשלה במהלך צוק איתן | צילום: איי אף פי

יציבות הקואליציה בסכנה

ראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה להגדיל מאוד את תקציב הביטחון ושכל היתר יקבלו מעט. מצד שני זה לא ייראה טוב, אז הוא משתעשע ברעיון של ביטול פטורים ממס, שדינו כדין העלאת מסים. שר האוצר יאיר לפיד, מצידו, לא אוהב את התרגיל הזה, משום שהוא עלול לפגוע בו פוליטית. אז הוא מאיים לפרק את הקואליציה.

לבעיה הפוליטית הזו יש פתרון די קל אבל גרוע מבחינה כלכלית: הגדלת הגירעון בצורה משמעותית באופן שלא תומך בכלכלה, אלא להיפך. אם המשק הישראלי היה במיתון, הגדלת הגירעון היתה הגיונית, שכן הממשלה היתה מזרימה כך כסף למשק בניסיון להניע אותו. אבל היום האבטלה בשפל, והצמיחה לא מאוד רחוקה מהשיא שלה. קביעת יעד גירעון גבוה פירושה סיכון לגירעון עוד יותר גבוה. ובכל זאת, למורת רוחם של הכלכלנים, זה כנראה יהיה הפתרון.

למה ראש הממשלה לא חותר לפתרון הזה? למה הוא מורח את הזמן? למה הפגישה שתוכננה להיום בין ראש הממשלה ואנשיו לבין שר האוצר ופקידיו הבכירים בוטלה, לאחר שבוטלה כבר לפני יומיים? למה כל הסיפור הזה נדחה ככל הנראה לאחר החגים? למה נתניהו היה צריך את הקרקס של גפני ("ביבי נגד מע"מ 0%"). איזה מסר הוא מנסה לשדר ללפיד?

המפתחות בידי נתניהו

המפתחות לתקציב 2015 נתונים בידי ראש הממשלה. הבחירה בידיו - בחירות או גירעון גבוה. ב־2012, כשהוא הבין שלא יצליח להעביר את תקציב 2013 בממשלה, הוא היה בדילמה דומה מאוד. אז הוא בחר להקדים את הבחירות, וזמן קצר לאחר מכן הוא חבר לישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן. החלק העגום הוא שאילו החיבור לליברמן היה קורה קודם, לא היתה שום בעיה להעביר את תקציב 2013 במועדו. אבל לפעמים השיקול הפוליטי גובר, גם אם לא ברור בשביל מה ולמי זה טוב. מי אמר שזה יהיה טוב לנתניהו? אולי זה בכלל יהיה טוב לכחלון?

מה שברור הוא שאנחנו, הציבור, נתנו בידי נבחרי הציבור את המנדט להחליט. לעצב כרצונם את סדרי העדיפויות. שיחליטו מה שיחליטו, לטוב או לרע, רק שיחליטו. כיפוף התקציב והכלכלה הישראלית לטובת השיקולים הפוליטיים שלהם הוא לא סתם ניהול גרוע וחוסר יכולת להנהיג, זו בעיקר עליבות ציבורית.