אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך יודעים לאילו בקשות לומר "לא"? צילום: שאטרסטוק

איך יודעים לאילו בקשות לומר "לא"?

פרופסור יקר, מאז שקודמתי בעבודה אני מקבלת הזמנות לאירועים ופעילויות שלא קשורים למה שאני אוהבת בתפקיד שלי. אני מבינה שחשוב לעזור לחברים ולארגון כמכלול, אבל כל הפעילויות האלה גוזלות יותר מדי זמן ופוגעות בביצועים שלי. איך לארגן את סדר העדיפויות טוב יותר? פ'

11.09.2014, 08:50 | דן אריאלי

פ' היקרה,

 

אח, מחיר ההצלחה. קידום בעבודה לרוב נשמע כמו דבר טוב, אבל כשהוא סוף סוף מגיע אנחנו מגלים שנלוות אליו לא מעט דרישות והטרדות. היופי הוא שבכל פעם אנחנו שוכחים את המסר הזה ומופתעים מחדש מהמחויבויות הנוספות, כך, לאורך כל הקריירה.

לאילו בקשות לסרב?, צילום: שאטרסטוק לאילו בקשות לסרב? | צילום: שאטרסטוק לאילו בקשות לסרב?, צילום: שאטרסטוק

הרשי לי לנסות לנחש איך נראה היום שלך. בכל יום מישהו מבקש ממך להשתתף במשהו שיקרה בעתיד. נגיד בעוד חודש. היומן שלך נראה די ריק אז את אומרת לעצמך: "טוב, אם אני פנויה ראוי שאסכים". הבעיה היא שאת לא באמת פנויה בעתיד. המחויבויות העתידיות פשוט עוד לא מופיעות ביומן שלך. אבל כמו שיום המחרת שלך עמוס, גם חודש ממחר יהיה לך יום עמוס. וכך, כשהיום המיוחל מגיע את מגלה שהוא מלא בדברים שהתחייבת להם אבל היית מעדיפה להימנע מהם. זו בעיה שכיחה, אבל שלושה כלים פשוטים יכולים לעזור לך להימנע ממנה ולהיצמד לסדרי העדיפויות שיתאימו לרצונות שלך.

ראשית, בכל פעם שמבקשים ממך משהו לעוד חודש ויותר, שאלי עצמך מה היית עונה אם הבקשה היתה לשבוע הבא. אם היית מבטלת דברים בשביל זה, עני בחיוב. אם בשבוע הבא אין לך זמן ולא תפני זמן, ותרי.

שנית, דמייני שהיום המיועד כבר עמוס, ונסי לחשוב איך תרגישי אם תיאלצי להשיב לבקשה בשלילה. אם המחשבה הזאת מעציבה אותך, עלייך להיענות לבקשה או להזמנה, אבל אם את חושבת שתחושי הקלה מכך שחמקת מהמחויבות, סימן שעלייך לדחות את ההזמנה.

כלי שלישי ואחרון - למדי להכיר מקרוב את אחת המילים היפות ביותר בעברית: "ביטול". דמייני שנענית להזמנה או לבקשה, ויום לפני שהאירוע המיועד מתקיים מודיעים לך שהוא בוטל. אם כשאת חושבת על כך את מצליחה לחוש את טעמו החמקמק של העונג, אז את כבר יודעת מה לענות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
אני דואג שכולם ידעו שאצלי יש הפרדה בין החיים האישיים לבין העבודה
ומסרב באופן קבוע להשתתף בכל ארוע שקשור לעבודה (או לאנשים בעבודה) אשר מתרחש לאחר שעות העבודה. עם כל הכבוד, אני פה בשביל עבודה בלבד. ככה גם אף אחד לא נעלב כי כולם יודעים שאצלי יש הפרדה. אולי זה יפתיע אתכם אבל במסגרת העבודה אני עדיין מקיים קשרים אישיים מאוד לבביים. אנשים מבינים אותי ואין להם שום בעיה עם זה.
סנופקין , שומרון  |  13.09.14
5.
לדניאל מתל אביב, אין לך מושג על מה אתה מדבר.
בכל מקום, ובעיקר בחברות הגדולות, פוליטיקה זה הכל. תהיה העובד הכי מחורבן בעולם - אם תדע ללקק למי שצריך וליצור לעצמך "שם", תקודם. יתכן שאתה באמת עובד במקום שמעריך ומוקיר איכות ואנשים טובים, אך במציאות אין כמעט מקומות עבודה כאלו. העובדים הטובים (החמורים) הם אלו שנשארים בתחתית הסולם במרבית המקרים.
13.09.14
4.
אין לך עמוד שדרה להחליט בעצמך מה טוב לך?
אנשים נותנים יותר מדי חשיבות לאירועים האלה. כאילו אם ילכו לאירוע זה מה שיקדם אותם. חבר'ה, תתעוררו, מה שמקדם אותכם זה השורה התחתונה. ביצועים. מכירות. שירות טוב. סטטיסטיקה טובה לאורך זמן. איך אני יודע את זה? תסתכלו כמה בוסים זבלה יש בכל מקום ואו אז תפנימו שפשוט הביצועים שלהם היו טובים. אף אחד לא באמת רוצה שהם יבואו לאירועים שלהם, כי בתור בני אדם הם בתחתית, אבל הם "חשובים" לאירוע כי הם חשובים לארגון - הם מכניסים לו כסף. וכסף זה מה שמשחק חבר'ה. אבל לאף אחד לא באמת איכפת אם הם יבואו או לא יבואו לאירוע. בסופו של יום מה שחשוב זה שיכניסו כסף לארגון. תפסיקו להיות תמימים כבר.
דניאל , תל אביב  |  13.09.14
לכל התגובות