לפיד הבטיח שהגירעון יקטן ב־2016, התחזיות מראות אחרת

שר האוצר יאיר לפיד נחשף רק לאחרונה לתחזיות הגירעון לשנת 2016. על פי המספרים, שגובשו באגף התקציבים באוצר ובבנק ישראל, ב־2016 הגירעון צפוי להיות גבוה גם הוא, אלא אם יוחלט על העלאת מסים או קיצוצים. אלא שהמספרים האלה לא תואמים את ההצהרות של לפיד.

״אני לא כופר בזה שיש מחיר מסוים להעלאת הגירעון. אבל באנו לשנות סדרי עדיפויות ולהעמיד במרכז הכלכלה והחברה שלנו את האדם העובד. נצטרך לחזור בתקציב 2016, למתווה של גירעון יורד. וגם את זה נשים על השולחן מראש כדי שיהיה ברור שלא מדובר בכלל, אלא ביוצא מן הכלל״.

את הדברים האלה אמר לפיד בוועידת "כלכליסט" בתחילת השבוע שעבר. מהדברים של שר האוצר משתמע כאילו הגירעון הגדול שצפוי להיות בשנת 2015 הוא עניין חד־פעמי, שיתוקן מיד ב־2016. אלא שעל פי הערכות, אם יוחלט השנה על תוספת של 5 מיליארד שקל לביטחון, המשמעות תהיה כי הגירעון ב־2015 יעמוד על 3.5%–4% מהתוצר. ב־2016 הגירעון יעמוד על יותר מ־3.5%, כמעט פי שניים מהתכנון המקורי (2% בשנת 2016). במספרים מוחלטים, מדובר על גירעון גבוה ב־30 מיליארד שקל במצטבר בשנתיים הקרובות מעבר לתכנון המקורי (ראו גרף).

במילים אחרות, ההערכה של שר האוצר כי בשנת 2016 הגירעון יחזור למתווה פוחת, אינה תואמת את ההערכות המקצועיות. ההנחה שלו יכולה להתברר כנכונה אם הצמיחה במשק תהיה גבוהה במיוחד. בהתחשב בכך ששנת 2014 מתחילה להסתמן כשנת האטה, לא ברור שהתחזית האופטימית של לפיד היא בת־השגה.

בנימין נתניהו ויאיר לפיד (ארכיון) | צילום: אלכס קולומויסקי

ראש הממשלה מציג עמדה אחידה עם הנגידה

בינתיים, הפקידים בירושלים מחכים להכרעה של ראש הממשלה על גובה התוספת לתקציב הביטחון בשנה הבאה, וכתוצאה מכך גם על גובה הגירעון. כעת כל ההחלטות מתקבלות במישור הפוליטי, בכפוף לשיקולים וההערכת הסיכונים הפוליטיים שמנהל ראש הממשלה בנימין נתניהו. בימים האחרונים מתגבשת ההבנה בדרג המקצועי כי התוספת לתקציב הביטחון לא תבוא על חשבון תוספות למשרדי ממשלה אחרים, כך שלא יהיו קיצוצים תקציביים אלא העלאה של הגירעון.

מקורבים לשר האוצר וראש הממשלה אמנם הגדירו את הפגישה שקיימו השניים בעניין התקציב ביום שני האחרון כ"טובה", אך בפועל נראה כי הצדדים לא מצליחים להגיע להסכמות והם החלו להעביר זה לזה מסרים תוקפניים בדרכים עקיפות.

אתמול התייחס ראש הממשלה נתניהו לראשונה באופן פומבי לנושא הגירעון והבעיות שעומדת בפני התקציב. ממשרד ראש הממשלה נמסר אתמול כי בעת בפגישה עם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג לרגל השקת השטר החדש בערך של 50 שקלים חדשים, אמר נתניהו כי ״כדי שהשטר הזה ישמור על ערכו, אנחנו צריכים לשמור גם על הביטחון וגם על הכלכלה. אנחנו נצטרך להעלות את תקציב הביטחון בגלל צוק העתים, ומנגד אנחנו חייבים לשמור על הכלכלה והדברים הללו נפגשים בגירעון שאנחנו יכולים לשלוט בו, ושלא ימוטט אותנו. וזאת תהיה המדיניות שלנו וכך אנחנו ננהג, יחד". בתוך פחות מעשר דקות מפרסום הודעת ראש הממשלה פרסם גם שר האוצר הודעה התומכת בנגידת בנק ישראל לכבוד השקת השטר החדש.

נטייתו של נתניהו להסכים עם הערכות הנגידה על חשיבות השמירה על יעד הגירעון לא נעלמה מעיניהם של גורמים שנכחו בדיוני התקציב, אך נראה כי הוא לא החליט עדיין עד כמה השיקולים הפוליטיים שדוחפים אותו להגדיל את תקציב הביטחון, גוברים על השיקולים הכלכליים. מאמירותיו אתמול נראה כי שיתוף הפעולה עם הנגידה, ולו למראית עין, חשובה לנתניהו, שכן למורת רוחם שלו ושל לפיד היא נתפסת בציבור כאוטוריטה כלכלית שלא נגועה בשיקולים פוליטיים והגיבוי ממנה להחלטות התקציב, תשפיע במידה לא מבוטלת על הלך הרוח בציבור.

באירוע ההשקה התייחסה הנגידה לתרחיש בו לא יאושר התקציב עד תחילת 2015 ואמרה "אני מקווה שהתקציב יעבור ולא נצטרך לפעול לפי משטר של תקציב מעבר (תקציב של 1/12 מתקציב השנה שעברה). יחד עם זאת יש לנו לא מעט ניסיון ודי הרבה פעמים פעלנו במשטר כזה, וגם עם זה אפשר לעבוד". במידה שלא יאושר התקציב עד תחילת 2015, תוכל הממשלה לקבל דחייה של שלושה חודשים בהם יפעלו המשרדים במתכונת שמתארת הנגידה. אמנם, כפי שאמרה הנגידה, אפשר להתנהל כך, אך התנהלות כזו תסרבל את פעולת משרדי הממשלה ותמנע מהם לקדם תוכניות ארוכות טווח.

שר האוצר עשוי לממש את איומו ולפרוש

משיחות שערך אתמול ״כלכליסט״ עולה כי מרבית הגורמים בירושלים סבורים כי בדבריו אתמול נתניהו מאותת איתות פוליטי ללפיד על כך שיפעל להקטין את הגירעון ככל יכולתו. הואיל וראש הממשלה אמר במפורש כי יש להוסיף תקציבים לביטחון, הדרך היחידה לשמור על גירעון נמוך יחסית היא להעלות מסים.

מסר כזה מצד נתניהו לכיוונו של לפיד הוא קריאת תגר פוליטית, שכן שר האוצר איים בכלי התקשורת בשבוע החולף כי העלאת מסים תביא לפרישתו מהאוצר ולפרישת מפלגתו מן הקואליציה. במקרה כזה נתניהו יוכל להכניס לקואליציה את הסיעות החרדיות במקומה של יש עתיד. ויש במערכת הפוליטית מי שמעריך כי ההצהרות של ח״כ משה גפני מיהדות התורה ביומיים האחרונים מאותתות על כוונה אפשרית של נתניהו בעניין זה.

במצב כזה, באוצר יודיעו אוטומטית על משיכת הצעת החוק למתן פטור ממע״מ בקניית דירה חדשה על ידי זוגות צעירים (תוכנית 0% מע״מ של לפיד), וכך יקטינו את הגירעון ב־0.3%. אגב, ביום שלישי העביר נתניהו דרך גפני מסר עקיף כי הוא לא תומך בתוכנית של לפיד, ובכך יישר למעשה קו עם עמדתה הידועה של הנגידה.

בהנחה שבקואליציה חדשה ראש הממשלה יצליח בקלות יחסית לבטל פטורים נוספים ממס, הוא יהיה מסוגל להקטין מעט את הגירעון, לחלק אתנן תקציבי לחרדים ולהמשיך הלאה ללא בחירות.

מדובר בהימור פוליטי לא פשוט מבחינת נתניהו. לסיעת יש עתיד 19 מנדטים, ואילו לסיעות החרדיות 18 מנדטים בסך הכל, והם לא ממש מלוכדים וממושמעים כמו חברי סיעת יש עתיד, שפועלים בקול אחד. יתרה מכך, מדובר בקואליציה צרה של 61 ח״כים בסך הכל. קצת מרידות בשוליים, והעסק מתחיל להתפזר.

קרנית פלוג מגישה לנשיא ראובן ריבלין את השטר החדש של 50 שקלים | צילום: מארק ניימן/לע"מ

הדילמה בין פקידים זועמים למשבר פוליטי

ההחלטה כעת מונחת לפתחו של ראש הממשלה. הפגישה שהיתה אמורה להתקיים אתמול בלשכתו עם הדרגים המקצועיים

במשרד האוצר, בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה נקבעה מחדש ליום ראשון, באופן תיאורטי לפחות. זאת אף שהיום, 11 בספטמבר, אמור היה להיות מצוין, מלבד אסון התאומים, גם תחילת דיוני התקציב בממשלה. אם נתניהו יחליט בסופו של דבר על גירעון גבוה, למשל 4%, הפקידים יזעמו אבל לא תהיה בעיה פוליטית לאשר אותו. אם ראש הממשלה יחליט שהוא אינו יכול לחיות עם גירעון גבוה וידחוף לכיוון העלאת מסים או ביטול פטורים ממס, הוא ירצה את הפקידים אבל יסתכן במשבר פוליטי, ואולי אף בהקדמת הבחירות.

התרחיש ולפיו לא יתגבש תקציב עד סוף השנה עוד רחוק, אך הדחייה הנוכחית בדיוני התקציב עלולה להביא לדחייתם עד אחרי החגים. התארכות דיוני התקציב עד לאחר החגים עלולה להביא את הממשלה לא לעמוד בלוח הזמנים לפיו היתה אמורה להגיש את התקציב לכנסת בראשית נובמבר אלא לקראת סוף השנה. גם בכנסת לא ממתינים לשר האוצר חיים קלים, שכן יו"ר ועדת כספים, ח"כ סלומיאנסקי חבר במפלגת הבית היהודי - המפלגה העיקרית שאין לה מה להפסיד מהליכה לבחירות - כבר הצהיר כי לא יהיה חותמת גומי.