אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עובדי קול ישראל לבג"ץ: לבטל המהלך הגורף לפיטורי כל עובדי רשות השידור צילום: עטא עוויסאת

עובדי קול ישראל לבג"ץ: לבטל המהלך הגורף לפיטורי כל עובדי רשות השידור

עשרות עובדי תחנות הרדיו של רשות השידור בדרישה לבטל סעיפים בחוק השידור הציבורי: "הליך החקיקה חפוז, לא תקין, נעשה הרחק מעיני הציבור". בג"ץ הורה למדינה להשיב בתוך 10 ימים לעתירה

14.09.2014, 12:34 | אופיר דור
עשרות עובדי קול ישראל עתרו היום (א') לבג"ץ בדרישה לבטל חלק מסעיפי חוק השידור הציבורי המסדיר את סגירת רשות השידור והקמת תאגיד שידור ציבורי חדש במקומה. העובדים עתרו נגד הכנסת, שר האוצר, שר התקשורת וכונס הנכסים הרשמי. על העתירה חתומים 71 עובדי תחנות הרדיו של קול ישראל, אך לדברי העותרים, בשל איומים כלפיהם בחרו 50 עובדים נוספים ששמם לא יופיע על העתירה אף שהם תומכים בה. בג"צ הורה למדינה להשיב בתוך 10 ימים לעתירה.  

קראו עוד בכלכליסט

העובדים מתנגדים לסעיף בחוק החדש המורה על פיטורי כל עובדי רשות השידור במסגרת הסגירה שלה, כמו גם לסעיף הקובע כי לפחות 25% מעובדי התאגיד החדש שיוקם יגיעו מהטלוויזיה החינוכית ומרשות השידור. בנוסף, דורשים העובדים לבטל את הסעיפים המאפשרים לקלוט עיתונאים, עורכים ומגישים ללא חובת מכרז. העותרים מתנגדים לכך שתהיה לתאגיד השידור הציבורי אפשרות לקלוט עובדים בחוזה אישי ובשכר דיפרנציאלי במקום תחת הסכם קיבוצי.

 

קול ישראל בירושלים. על העתירה חתומים 71 עובדי תחנות הרדיו של קול ישראל, צילום: עטא עוויסאת קול ישראל בירושלים. על העתירה חתומים 71 עובדי תחנות הרדיו של קול ישראל | צילום: עטא עוויסאת קול ישראל בירושלים. על העתירה חתומים 71 עובדי תחנות הרדיו של קול ישראל, צילום: עטא עוויסאת

התנגדות נוספת שמעלים העותרים היא בנוגע לסעיף הקובע כי עובדי התאגיד החדש שיוקם יהיו כפופים לחובות החלות על עובדי מדינה, אך לא יזכו למעמד עובדי מדינה.

חוק השידור הציבורי נכנס לתוקף ב-11 באוגוסט ובאותו התאריך קיבל כונס הכנסים הרשמי (הכנ"ר) את סמכויות הניהול המלאות רשות השידור עד לפירוקה הסופי בשנה הבאה. הכנ"ר מינה את יונה ויזנטל לעורך הראשי של רשות השידור מטעמו, במקום המנכ"ל יוני בן מנחם שהודח אוטומטית עם כניסת החוק לתוקפו.

העותרים מציינים כי הפירוק של רשות השידור הוא הליך תקדימי, "שכן זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שבה מבקשת המדינה לפרק את יחסי העבודה המאורגנים במקום עבודה בדרך של חקיקה, תוך פגיעה קשה בזכויות החוקתיות לחופש התאגדות ולחופש חוזים ובזכות החוקתית לקניין".

העובדים מנמקים את דרישותיהם בפגיעה של חוק השידור הציבורי בזכויות חוקתיות מוגנות ובראשן הזכות לחופש התאגדות, הזכות לחופש חוזים, הזכות לקניין והזכות לחופש עיסוק. כמו כך טוענים העותרים כי הליך החקיקה היה במקרה זה "חפוז ולא תקין, נעשה בזמן לחימה והרחק מעיני הציבור, תוך התעלמות מחלופות פוגעניות פחות להשגת תכלית החוק, ותוך השפלה פומבית של ציבור העובדים והעובדות".

  

 לפי החוק הכנ"ר אינו רשאי לפטר את עובדי רשות השידור עד לסגירתה הסופית, פרט למקרים חריגים. אולם העותרים, באמצעות עו"ד חגי קלעי, מבקשים לקבל צו ביניים שיורה לכנ"ר להימנע גם מכל פעולה שעלולה להשפיע על תנאי עבודתם של עובדי רשות השידור עד לסיום הדיון בעתירה, כמו סגירת מתקנים בהם מועסקים עובדי הרשות, צמצום היקף השידורים או סגירה של תחנות רדיו בקול ישראל, שינוי מבני שישפיע על היקף העבודה בפועל של עובדי הרשות, הטלת מגבלה על קידום עובדים ופעולות נוספות.

נימוק נוסף שמעלים העותרים הוא כי מהלך הפיטורים הגורף פוגע בזכות לקיום מינימלי בכבוד של העובדים, הנגזר מהזכות לכבוד האדם. "המדובר הוא בעובדים שהקדישו את מיטב שנותיהם, מרצם וכישוריהם המקצועיים להתפתחות במסגרת רשות השידור. רבים מהם מהווים מפרנסים עיקריים או יחידים לתאים משפחתיים שלמים. מאפייני שוק העבודה כיום, ושוק התקשורת בפרט, מלמדים כי סיכוייהם של עובדים בשנות הארבעים לחייהם, ובפרט, של עובדות בגילאים אלו, לשוב ולהיקלט במעגל העבודה הם נמוכים עד קלושים. משכך, עבור רבים מהעובדים המשמעות של הפיטורין הגורפים היא שבירת מטה לחמם ודחיקתם יחד עם בני משפחתם למעגל של מצוקה ועוני", נכתב בעתירה.

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה לעתירת עובדי קול ישראל כי "חוק תאגיד השידור הציבורי נידון בוועדה מיוחדת בכנסת. בפני חברי הוועדה הובאו עמדות כלל הגורמים הרלבנטיים ובכלל כך עמדת העובדים. בהמשך לכך נערכו תיקונים בהצעה לטובת העובדים, שיזכו לתנאי פרישה הוגנים ואף מעבר לכך".

תגיות