אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"סימנס ביקשה שאשלם שוחד גם בפרויקט הרכבת הקלה בת"א" צילום: אוראל כהן

"סימנס ביקשה שאשלם שוחד גם בפרויקט הרכבת הקלה בת"א"

אורן אהרונסון, עד המדינה בפרשת השופט דן כהן והשוחד בסימנס, טוען כי סימנס העולמית ביקשה שיעביר שוחד גם בפרויקט הרכבת הקלה בתל אביב. לאחר שסירב היא העבירה את הפרויקט מסימנס ישראל לחברה־בת אחרת. סימנס: "הטענות שגויות"

15.09.2014, 07:48 | תומר גנון

"אריך קייזר, מי שעד דצמבר 2013 היה מנכ"ל סימנס המזרח התיכון וכיום משמש כיועץ בכיר לסימנס העולמית, הוא שהוביל את מהלך הוצאת פרויקט הרכבת הקלה מסימנס ישראל, לאחר שהתנגדתי לפעול בפרויקט זה בשיטות הנהוגות של תשלום שוחד ואף התרעתי על כך". 

קראו עוד בכלכליסט

כך טוען עד המדינה אורן אהרונסון בפרשת השוחד שקיבל מסימנס השופט לשעבר דן כהן, בתצהיר שהגיש לפני כשלושה
שבועות לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד במסגרת תביעת הענק נגד הקונצרן הגרמני (ראו בהמשך).

עדותו של אהרונסון בפרשת דן כהן תחת הסכם עד מדינה הובילה להרשעתו של השופט והדירקטור לשעבר בחברת החשמל בקבלת שוחד בהיקף של 1.1 מיליון יורו מסימנס כדי להטות מכרז של טורבינות גז. כעת מתאר אהרונסון בתצהיר כיצד מנגנון השוחד שהפעילה סימנס בישראל ניסה לכאורה לשלוח זרועות גם אל פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב.

סימנס העולמית הודתה בשנת 2008 במסגרת הסדר טיעון עם רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC), שבו ספגה קנס כולל של 1.4 מיליארד דולר, בתשלומי שוחד בהיקף של כ־20 מיליון דולר בישראל. סימנס הודתה כי נהגה להחתים ברחבי העולם אנשי קש על הסכמי ייעוץ פיקטיביים כדי שיעבירו את הכספים למשוחדים.

בין הכספים שסימנס הודתה ששילמה בישראל לבין הכספים שכהן הורשע בקבלתם ישנו פער של כ־16 מיליון דולר, שעליו מנסים בימים אלה לגשר חוקרי רשות ניירות ערך במסגרת חידוש החקירה בפרשה.

שירותי ייעוץ פיקטיביים וכסף אמיתי

מסמכים שנתפסו בעבר במסגרת החקירה בישראל נגד כהן העלו חשד כי סימנס שילמה שוחד גם בפרויקטים נוספים שאינם קשורים רק לחברת החשמל. בין המסמכים נמצאה למשל חשבונית שהוציא אהרונסון לכהן על כספים שהעביר לו בשנים 2003–2004, ועליה נכתב שהיא תמורת "ייעוץ בנושא הרכבת הקלה". אלא שאהרונסון טען כבר במהלך חקירתו ב־2006 שכהן "לא נתן לי שירות בנושא הרכבת הקלה".

ב־2007 היתה סימנס - לצד אפריקה ישראל, אגד, חברה סינית וחברה פורטוגלית - חלק מקונסורציום חברות בשם MTS שזכה בפרויקט הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב. החברה, שאותה ניהל אהרונסון באותם ימים, החזיקה ב־20% ממניות הקונסורציום והיתה אמונה בין היתר על אספקת קרונות הרכבת, החשמול ומערכות נוספות. ב־2008 ביקשה החברה העולמית, שהחזיקה בכמחצית ממניות החברה־הבת, להעביר את הפעילות לחברה־בת זרה אחרת, ועל רקע זה פרץ סכסוך בינה לבין סימנס ישראל.

באותם ימים טענה סימנס העולמית שמדובר במהלך עסקי, אלא שכאמור לאהרונסון יש כעת גרסה אחרת. בתביעה האזרחית הוא מנסה להוכיח כי סימנס ידעה ופיקחה על כל הכספים שקיבל והעביר כשוחד, ועד היום לא ברור לאן הגיעו חלקם. הוא אף טוען שסימנס ביקשה ממנו להעביר שוחד בפרויקט הרכבת הקלה, ולאחר שסירב הפרויקט הוצא מהחברה הישראלית.

"התנהלותה של סימנס בפרויקט הרכבת הקלה ממוטטת את טענותיה כאילו אין לה יד ורגל בפרשה, וכאילו הפרשה מתחילה ונגמרת בי", כתב אהרונסון בתצהיר שהוגש לבית המשפט. "שהרי ביחס לפרויקט זה, ולאחר שסירבתי לפעול בהתאם לתסריט שטוותה סימנס ולהתקשר בהסכם 'ייעוץ' עם חברת דגש - הוחלט להוציאו מסימנס ישראל".

הטענות מגיעות עד לצמרת סימנס העולמית

אהרונסון, באמצעות עורכי הדין רובי בכר ונועה ברהום, מבקש מבית המשפט להורות על הגשת תצהיר מטעמו של קייזר בהליך, בין היתר כדי שיזומן להעיד במשפט. בטבלה שצירף, ובה הוא מפרט את האופן שבו שמונה בעלי תפקידים בחברת סימנס העולמית היו קשורים לטענתו למנגנון השוחד, הוא כותב כי קייזר "היה מנהל חטיבת פרויקטים רכבתיים בסימנס גרמניה, שהציע שוחד בפרויקט הרכבת הקלה בתל אביב". מדובר על התפקיד שמילא קייזר בחברה לפני שהתמנה למנכ"ל סימנס המזרח התיכון וליועץ בכיר. אהרונסון אף מוסיף כי קייזר "ניסה להניא אותי מלשתף פעולה ולהעיד".

באי כוחה של סימנס העולמית וסימנס ישראל, עורכי הדין רלי לשם ונדב ויסמן, ביקשו מבית המשפט למחוק את התצהיר שהגיש אהרונסון, משום שלדבריהם מדובר בטענות חדשות שלא הועלו עד עתה.

הם הוסיפו כי "טענות אלו הן גם שגויות לגופן, והתמונה המצטיירת לפני בית המשפט כעת היא תמונה בלתי שלמה ושגויה".

בית המשפט סירב לבקשה למחוק את התצהיר בשלב זה, ובאי כוחה של סימנס מבקשים כעת להגיש לעיונו כתב תשובה כדי "להפריך את הטענות החדשות". באי כוחה של סימנס ביקשו לא להתייחס בשלב זה לדברים מעבר לכך.

חברת החשמל תובעת 200 מיליון שקל בהליך אזרחי

היום צפוי להתחיל קדם המשפט בתביעת הפיצויים בגובה 200 מיליון שקל שהגישה חברת החשמל נגד חברת סימנס העולמית, בשל הנזק לכאורה שנגרם לה מהשוחד ששולם לשופט לשעבר כהן. לצד סימנס נתבעים גם כהן עצמו, אורן אהרונסון וגיסו שלמה דניאל, ששימש כאיש הקש שדרך חשבונותיו בהונג קונג ובשוויץ הועבר השוחד מסימנס לכהן.

סימנס תובעת כ־80 מיליון שקל מאהרונסון ודניאל בטענה להוצאת כספים שלא כדין מהחברה. שתי התביעות אוחדו להליך אחד בפני שופט ביהמ"ש המחוזי מרכז יעקב שינמן.

עד המדינה, אורן אהרונסון, צילום: אוראל כהן עד המדינה, אורן אהרונסון | צילום: אוראל כהן עד המדינה, אורן אהרונסון, צילום: אוראל כהן

בימים האחרונים הגיש כהן בקשה לעכב את ההליכים לאור החקירה הפלילית שנפתחה מחדש לפני כשלושה חודשים נגד אהרונסון ודניאל על ידי רשות ניירות ערך, בחשד ששילמו שוחד לגורמים נוספים בחברת החשמל. על פי החשד, אחד הנהנים מכספי השוחד היה חיים בר־נר, שכיהן כסגן מנהל אגף תכנון בחברת החשמל בשנים 2002–2005, ועד לאחרונה כמנהל היחידה לפיתוח עסקי־ייצור.

ברשות חושדים כי דניאל קיבל לחשבונותיו בחו"ל כ־5.5 מיליון יורו מחברת סימנס לטובת העברה לצדדים שלישיים, ולפחות כ־4 מיליון יורו הועברו על ידו לגורמים ובהם בר־נר. זאת על פי הוראת סימנס ובהנחיית אהרונסון. בנוסף אהרונסון נחשד בשיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה, משום שלטענת הפרקליטות הוא לא מסר את כל המידע שהתחייב למסור במסגרת הסכם עד המדינה. אהרונסון ודניאל מכחישים טענות אלה.

אדם נוסף שנחקר באזהרה בפרשה הוא עו"ד שלמה נס, שעל פי החשד קיבל כספים מאיש הקש דניאל לאחר שעזב את חברת החשמל. היועץ המשפטי לממשלה צפוי לחוות דעתו בימים הקרובים בסוגיית עיכוב ההליכים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות