נתניהו למשרד האוצר: מוכן לגירעון של עד 3.2%, גם אם המסים יעלו

ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש מממשרד האוצר לגזור את המשמעויות של שלושה תרחישים שונים של תוספת לתקציב הביטחון, כשהנחת המוצא היא שיעד הגירעון יעמוד על 3.2%. שלושת התרחישים שהציג נתניהו הם תוספת בגובה 4 ,6, או 8 מיליארד שקל, כלומר עלייה של 1.5, 3.5, או 5.5 מיליארד שקל, בהתאמה, בתקציב הביטחון מעבר לתקציב המקורי.

נתניהו מבקש לדעת כיצד תשפיע תוספת כזו על תקציבי המשרדים האזרחיים (כלומר, איזה קיצוץ יידרש בתקציב שלהם) או לחילופין האם ואיזה מסים להעלות. יעד הגירעון שאליו מכוון ראש הממשלה זהה לזה שהציג היום האוצר בתוכנית התקציב, אך גורמים שנכחו בדיונים ציינו כי שר האוצר יאיר לפיד מכוון ליעד של 3.4%.

היום התקיים דיון נוסף על תקציב 2015 בין נתניהו ונציגיו לבין לפיד ובכירי האוצר. הפגישה הסתיימה ללא החלטות בנוגע לתקציב והצדדים ישובו וייפגשו שוב בימים הקרובים. לאחר הדיון אמר נתניהו בוועידת הסייבר בתל אביב כי "נצטרך להגדיל את תקציב הביטחון במיליארדים כדי לענות על הצרכים אבל חשוב שלא נידרדר לאוברדראפט, לגירעון בלתי נשלט".

ראש הממשלה ציין כי "בזכות האחריות שגילינו מבחינה כלכלית מצבה של ישראל היה טוב יותר משל מדינות אחרות בשנים האחרונות. מדינת ישראל צריכה גם היום תקציב אחראי שלא ידרדר את כלכלתה. אנחנו צריכים כסף כדי להתמודד עם כל האיומים הביטחוניים, כמו דעאש, חמאס, חיזבאללה. המיליארדים שהשקענו בביטחון עד היום הצילו את כלכלת ישראל. ההשקעה בכיפת ברזל ובגדר ההפרדה איפשרו למשק לתפקד גם בימי המבצע האחרון ומנעו בריחה של השקעות". נתניהו אמר כי "היתה ביקורת על על ההוצאה המופרזת בביטחון. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה ללא ההשקעה הזו".

שר האוצר מסכים לתוספת של 6 מיליארד שקל

שר האוצר מסכים להגדיל את תקציב הביטחון ב־5–6 מיליארד שקל בשנת 2015, על פי גורמים באוצר. למרות זאת, העמדה הרשמית של המשרד נותרה כי התוספת לביטחון צריכה להיות 2.5 מיליארד שקל בלבד, בעוד משרד הביטחון דורש 11 מיליארד שקל.

לפי גורמים שנכחו בישיבה היום, לפיד מעוניין כי חלק מהתוספת בתקציב הביטחון תוקדש למספר דברים ספציפיים, כמו טיפול באיום המנהרות, ימי מילואים ואיומים אסטרטגיים.

התוספת שבמוקד הדיונים נוגעת לתקציב 2015 בלבד, ומלבדה סיכמו כבר משרד האוצר ומשרד הביטחון כי כל עלויות צוק איתן ימומנו על ידי האוצר. במשרד הביטחון טוענים כי העלויות עומדות על 9 מיליארד שקל, אך באגף החשב הכללי באוצר בוחנים בימים אלה את המספרים ולהערכתם המספר יהיה נמוך יותר.

מערכת הביטחון דורשת בנוסף 10 מיליארד שקל להתעצמות נקודתית במספר תחומים שאמורים להתחלק על מספר שנים. גם לגבי סכום זה טרם התקבלו החלטות, ויש המאשימים את מערכת הביטחון כי מדובר בניסיון למחטף לפני הצגת מסקנות ועדת לוקר לתקציב הביטחון, שאמורה לקבוע את התקציב לשנים 2016–2025. ראש הממשלה טרם קיבל החלטה בנוגע לכך.

גם בנוגע ליעד הגירעון לא התקבלו החלטות בדיון. בעוד שמשרד האוצר הציע יעד של 3.18%, מהדיונים עולה כי יעד הגירעון יתכנס, ככל הנראה, ל־3.4%. זאת לאחר שבכירי האוצר הביעו את עמדתם המקצועית כי יעד הגירעון צריך להיות בסביבת 3% ולאחר ששר האוצר ציין כי הגירעון יהיה "שאריתי" - כלומר ישלים את יתר המספרים, גבוה ככל שיצטרך להיות. מנגד ראש הממשלה חידד במהלך הדיונים את עמדתו כי התקציב, ולכן גם יעד הגירעון, צריך להיות מסוגל לענות על צורכי הביטחון של המדינה, ויעד הגירעון צריך להיות כזה שלא יפגע בדירוג האשראי.

שר האוצר יאיר לפיד | צילום: אוראל כהן

בדיון נכחו גם הגורמים המקצועיים של שני המשרדים - מנכ"ל משרד רה"מ הראל לוקר וראש המועצה לביטחון לאומי יוג’ין קנדל, הממונה על התקציבים אמיר לוי, מנכ"לית האוצר יעל אנדורן, החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג’ו, מנהל רשות המסים משה אשר והממונה על ההכנסות יואל נווה. מלבדם לקחו חלק בדיון גם בכירי בנק ישראל – הנגידה קרנית פלוג, סגניתה נדין טרכטנברג וראש חטיבת המחקר נתן זוסמן.

עמדתם של נציגי בנק ישראל בדיון היום נשארה כפי שהיתה לפני שבועיים, לפיה יעד הגירעון הנכון, בשלב זה, למשק הישראלי, עומד על 3%. עם זאת, גורמים בסביבת ראש הממשלה ציינו כי ניכר שבנק ישראל תומך בעמדתו.

במערכת הביטחון תוקפים: “האוצר מנותק מהמציאות”

במערכת הביטחון הבינו היום כי אפשר ולא יזכו למלוא דרישתם וגורם ביטחוני בכיר הזדרז לתקוף בחריפות את התקציב שבונה משרד האוצר: "הצעת האוצר שפורסמה היא אחיזת עיניים ומנותקת לחלוטין מהמציאות. בפועל לא מדובר בתוספת אלא בתקציב כולל הנמוך יותר מתקציב מערכת הביטחון לשנת 2014, לא כולל ההוצאות על מבצע צוק איתן", אמר הגורם.

לדבריו, "במשרד האוצר מהמרים על ביטחונם של אזרחי ישראל וחושבים שמדובר במשחק. זהו חוסר אחריות ממדרגה ראשונה. בפועל הם מובילים לשחיקה מתמשכת ומסוכנת ביכולות מערכת הביטחון ובמוכנות שלה, ולפגיעה קשה מאוד ביכולת של מערכת הביטחון וצה”ל להתמודד עם האתגרים הכבדים שעל גבולנו, בהם הג’יהאד העולמי, דאעש, חיזבאללה, חמאס וגורמי טרור נוספים שמאיימים על מדינת ישראל, וזה עוד לפני שדיברנו על הגרעין האיראני".

עוד אמר הגורם כי כדי להתמודד עם האיומים המשתנים והמורכבים "ולפגוע בטרוריסטיים ובשולחיהם, יש להשקיע במודיעין איכותי וחזק וזה עולה כסף. מי שרוצה צבא איכותי שיידע להיכנס לשטחים בנויים ולהילחם כדי לנצח צריך להבין שדרושים לנו לוחמים מאומנים בסדיר ובמילואים. זה עולה כסף. מי שרוצה טנקים ונגמ"שים ממוגנים כדי להגן על הלוחמים יודע שזה עולה כסף. מי שרוצה כיפת ברזל שתגן על אזרחי ישראל מפני ירי טילים ורקטות צריך להבין שזה עולה כסף".

אותו גורם הוסיף כי |צר מאוד שבגלל טעמים פוליטיים ואלקטורליים שאינם מחוברים למציאות במזרח התיכון תהיה פגישה קשה בביטחון אזרחי ישראל ופגיעה קשה בכלכלה הישראלית". סיומת זו של דבריו נשמעת גם אולי כביקורת על החלטת האוצר להגדיל את הגירעון, בזמן שהאוצר אינו מקבל את דרישת מערכת הביטחון לתוספת של כ־11 מיליארד שקל.