הקטנה של טויוטה גדולה על ישראל

ז'נבייב פיוראזו היא אשה אנרגטית להפליא. מאחורי רעמת השיער הבלונדיני ומשקפי הקרן מסתתר מאגר מרשים של ידע, לא מפתיע בהתחשב בעובדה שפיוראזו היא שרת החינוך והמדע בצרפת. פיוראזו מאוד רוצה להגיע אל הטכניון בחיפה, אבל עכשיו היא עוסקת בעניין אחר: טויוטה. מה לשרה בכירה בממשלת צרפת ולטויוטה? התשובה פשוטה: ההרים שמסביב לגרנובל. פעם ההרים הגבוהים הללו הגנו על גרנובל מפני מלכים שניסו לכבוש את העיר.  

אך מאז המהפכה הצרפתית ותחילת העידן התעשייתי חלו ירידה במספר המלכים ועלייה מדאיגה בזיהום האוויר. ההרים הללו, עם הפסגות הקפואות, הפכו לבעיה: זיהום האוויר נלכד בין ההרים ולא רוצה להתפזר מכיוון שבפסגות נוצר קור שמהווה מחסום בלתי עביר למזהמים. התוצאה היא שמיכה של זיהום שרובצת על העיר. והשמיכה הזו מאוד מדאיגה את הפוליטיקאים. לכן גרנובל נבחרה להוות כר ניסוי לפרויקט HA MO של טויוטה. את הפרויקט הזה התחילו בטוקיו, וגרנובל, על פרנסיה אסירי התודה, היא העיר השנייה בעולם שבה הפרויקט מיושם.

ניסוי ראשון מסוגו באירופה

מה זה HA MO? קיצור של "מוביליות הרמונית". העיקרון פשוט: ספקית האנרגיה הצרפתית EDF נבחרה לשתף פעולה עם טויוטה ועיריית גרנובל ולספק חשמל נקי לצי מכוניות טויוטה חשמליות זעירות בשםROAD־i. ברחובות גרנובל פזורות 70 מכוניות זעירות ו־27 עמדות הטענה. כל מה שנדרש הוא לאתר היכן מצויה מכונית פנויה באמצעות האפליקציה הסלולרית, להיכנס למכונית, להניע ולנסוע לאן שרוצים ברחבי גרנובל. כדי לשכור ROAD־i יש לשלם 3 יורו עבור רבע השעה הראשונה, שבמהלכה ניתן לחצות את כל העיר הקטנה. על רבע שעה נוספת יש לשלם עוד 2 יורו וכל רבע שעה נוספת תעלה יורו אחד.

עבור טויוטה, הניסוי בגרנובל - הראשון שעורכת היצרנית באירופה - הוא קריטי. אם הניסוי יצליח, ערים אחרות ילכו בדרכה של גרנובל ואירופה תתמלא במכוניות טויוטה זעירות. העתיד טמון בפתרונות תחבורה אישיים ומן הראוי שטויוטה תהיה בחוד החנית של החדירה, כך סבור טאקאשי יושימדה, יו"ר טויוטה העולמית. הוא הגיע בכבודו ובעצמו לגרנובל, מה שממחיש את חשיבות האירוע. יושימדה אינו זר לחלומות על פתרונות תחבורה נקיים: פעם היה לו חזון, לבנות מכונית בעלת מנוע בנזין ומנוע עזר חשמלי. ביכולתו של יושימדה לא מומלץ לזלזל - לחזון שלו קוראים כיום "טויוטה פריוס". טויוטה משליכה לא מעט מיהבה על מכונית זעירה ומוזרה: ה־ROAD־i.

בשונה ממכוניות מתחרות כמו רנו טוויזי, שהיא מכונית עירונית "אמיתית" בעלת ארבעה גלגלים, ROAD־i היא הכלאה תמוהה בין מכונית, אופנוע ועגלת סופרמרקט. אביזרי נוחות אין כאן. לא מזגן, לא רדיו, לא מראה אחורית. את החלון אפשר להרים כמו וילון וברמזור אפשר לפרוס שתי ידיים לצדדים ולגעת במכוניות שמסביב. מבחוץ היא נראית כמו אופנוע בעל חופה, אך בניגוד לאופנוע, יש לה מקדימה שני גלגלים, כדי שלא תיפול על צדה. מאחור יש לה גלגל אחד, בדיוק כמו של אופנוע. אך בניגוד לרובם המכריע של כלי הרכב בעולם, את ההיגוי מבצע הגלגל האחורי שסב סביב ציר, בדיוק כמו עגלת סופרמרקט. בפנים ה־ROAD־i צרה, אך מרגישה מוכרת – הכפתורים, ההגה והמתגים שבה, כולם משותפים גם לדגמים אחרים של טויוטה. מאחור יש מקום לסל קניות אחד, או לחילופין לפעוט רזה. ROAD־i מזנקת אל רחובות גרנובל העמוסים בהמיית מנוע חשמלי.

כדי לתפעל אותה, יש להפנים שאת ההיגוי מבצע דווקא הגלגל האחורי ולא הקדמי. התחושה היא שעם כל סיבוב קטן של ההגה הישבן הצר נסחף לצדדים. בהתחלה זה מפחיד. אחר כך, כשתופסים שקוטר הסיבוב של ROAD־i זעיר במיוחד, זה מהנה.

ROAD־i, לפחות על הנייר, היא רכב שבנוי להתעללות ממושכת בידי מאות שוכרים. אין לה תיבת הילוכים, יש לה רק מנוע חשמלי פשוט, וההגה, המחוונים, כולם מוכרים לבוגרי טויוטה קורולה. אלא שאז מגיע סיבוב. ופה הקטע: רכב עירוני זעיר הוא רכב שקשה להפנות אותו לתוך פניות במהירות גבוהה. הבעיה היא שמרכז הכובד הגבוה משפיע על היציבות, ורכב עירוני קטן עשוי להתהפך, לכן צריך להקשיח את המתלים עד כאב, כדי שהרכב יישאר יציב. הפתרון של טויוטה לקוח מעולם האופנועים: ROAD־i מסוגלת לנטות אל תוך פנייה. אנשי טויוטה, שמבינים את פוטנציאל ההנאה הניכר שכרוך בשילוב הזה, דאגו להגביל את מהירותה המרבית של ROAD־i ל־45 קמ"ש בלבד, אך בפניות ההדוקות של גרנובל, זה מספיק בהחלט.

במפתיע, ובשונה מרכבים חשמליים עירוניים אחרים, ROAD־i גם נוחה. אקיהירו ינאקה, יפני צעיר בעל שיער מדובלל, מנהל את פרויקט ה־ROAD־i. שלא במפתיע, ינאקה מסביר שהמטרה היא לייצר רכב עירוני שלא ידרוש פשרה בתחום הנוחות. בפועל, ROAD־i היא באמת רכב עירוני מוצלח, כל עוד מביאים בחשבון את העובדה שמדובר ברכב שכור שמיועד לשמש לשעה לכל היותר. ובאה מנוחה לגרנובל.

ההבדל בין תל אביב לגרנובל

כאן נשאלת שאלה חשובה עבור הצרכן היושב לחוף תל אביב: מתי טויוטה ROAD־i מיועדת להגיע לישראל? אך לפני התשובה הנה פיסת מידע מרתקת, שהיתה יכולה למחוק את חיוכיהם של הצרפתים: גם לישראל יש פרויקט של רכבים עירוניים קטנים חשמליים. הפרויקט יצא לדרך לפני כשנה. בימים אלה ממש היו אמורות לנסוע בתל אביב מאות מכוניות חשמליות עירוניות זעירות במסגרת ניסוי שהיה אמור להתחיל בחודש שעבר. ההבדל מאוד פשוט: בגרנובל הטויוטות מזמזמות ברחוב. בישראל זה לא קורה.

לפחות לא עכשיו. כי בישראל מחויבים היבואנים לתנאים נוקשים. עליהם לייבא את הרכבים בעצמם ולהסתכן במצב שהרכבים לא יימכרו, או לא יושכרו אם לא יזכו במכרז. הרכבים יקרים והמכשולים הבירוקרטיים מרפים את ידי הגופים שמעוניינים להפוך את רחובות תל אביב למעט יותר נקיים. וכאן טמון ההבדל בין תל אביב לגרנובל: כשגרנובל מכריזה על רצונה לנקות את רחובותיה מעשן אגזוזים, נרתם הממשל ומגייס חברת אנרגיה, עירייה ויצרנית רכב מובילה. התוצאה נראית לעין בדמות עשרות מכוניות צבעוניות וזעירות ברחובות. בישראל המצב שונה, ולכן, למרבה הצער, כנראה שאת טויוטה ROAD־i תזכו לראות רק בדרך לחופשת סקי בצרפת.