אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
טוב. לא מצוין צילום: אי פי איי

טוב. לא מצוין

ההכנסות של ליגת האלופות צפויות לצמוח ב־30%, אבל הפוטנציאל הרבה יותר גדול והסטטיסטיקות מוכיחות שמדובר בטורניר משעמם

16.09.2014, 10:33 | אוריאל דסקל

הכנסות ליגת האלופות וליגת אירופה צפויות לעלות מ־2015 ל־1.75 מיליארד יורו בשנה — עלייה של 30% בסבב מכירות זכויות השידור והחסויות הבא (2018–2015). זאת עלייה נאה מאוד שמשקפת את העניין הרב שיש לחברות טלוויזיה בשידורים חיים. עם זאת, בהשוואה לליגה עם מותגי ספורט חלשים בהרבה מבחינה גלובלית, מדובר בכסף קטן. ה־NFL, ליגת הפוטבול של ארה"ב, תכניס השנה 10 מיליארד דולר (7.7 מיליארד יורו), והצפי השמרני הוא הכנסה של 25 מיליארד דולר ב־2025 (20 מיליארד יורו). ליגת האלופות מכניסה הרבה מאוד כסף, אבל באופן תיאורטי, כשלשוער של ארסנל יש 1.5 מיליון לייקים יותר מאשר לקבוצת הפוטבול של הבעלים של ארסנל, סנט לואיס ראמס בבעלותו של סטן קרונקי, הליגה הזאת אמורה להכניס הרבה, הרבה, הרבה יותר.

קראו עוד בכלכליסט

גביע ליגת האלופות. בעונה שעברה 41 משחקים הוגדרו כלא מעניינים כלל, צילום: איי אף פי גביע ליגת האלופות. בעונה שעברה 41 משחקים הוגדרו כלא מעניינים כלל | צילום: איי אף פי גביע ליגת האלופות. בעונה שעברה 41 משחקים הוגדרו כלא מעניינים כלל, צילום: איי אף פי

41 משחקים לא מעניינים

למה ליגת האלופות לא מכניסה מספיק? אולי העובדה שהיא לא באמת מעניינת עד פברואר/מרץ. המספרים מוכיחים זאת. קבוצות מחמש הליגות הגדולות — ספרד, אנגליה, גרמניה, איטליה וצרפת — דומיננטיות יותר מתמיד בשלב הבתים. בין עונת 1999/2000 לעונת 2004/05 קבוצות מחמש הליגות הגדולות ניצחו 117 מ־215 משחקים נגד קבוצות מהליגות הקטנות יותר (54%). בחמש השנים שבין 2005/06 ל־2009/10 הן ניצחו 60% מהמשחקים, ובחמש השנים האחרונות הן מנצחות ב־64%. זו מגמה שמחריפה. כן, יש מדי פעם תוצאות מפתיעות, אבל הן הופכות ליותר ויותר נדירות ובגלל מבנה שלב הבתים לעתים גם לחסרות חשיבות לחלוטין. המגמה ברורה, ושיטת הדירוג, שיטת הבתים ושיטת המשחקים מייצרות המון משחקים עם תוצאה ידועה מראש. לפי סוכנויות ההימורים, בעונת 2004/05 היו 25 משחקים בלבד שבהן היתה פייבוריטת ברורה (עם יותר מ־67% לנצח). ב־2009/10 היו 36 משחקים כאלה ובעונה שעברה 41. העונה כבר במחזור הראשון יש 5 משחקים כאלה.

לצד המשחקים הלא מעניינים יש הרבה מאוד משחקים שפשוט חוזרים על עצמם — בגלל שיטת ההגרלה. ארסנל תפגוש את דורטמונד ביום שלישי — הפעם השלישית בארבע השנים האחרונות ששתי הקבוצות שובצו באותו בית. מנצ'סטר סיטי, עונה שנייה ברציפות, נמצאת עם באיירן מינכן באותו הבית. וגם, שוב ברצלונה עם אייאקס ושוב צ'לסי עם שאלקה.

אוהדי גלטאסריי. רוב הליגות הקטנות הפכו לבלתי תחרותיות בגלל הכספים של אופ"א, צילום: רויטרס אוהדי גלטאסריי. רוב הליגות הקטנות הפכו לבלתי תחרותיות בגלל הכספים של אופ"א | צילום: רויטרס אוהדי גלטאסריי. רוב הליגות הקטנות הפכו לבלתי תחרותיות בגלל הכספים של אופ"א, צילום: רויטרס

הליגות נהרסות

 

לצד חוסר העניין בשלב הבתים וחוסר התחרותיות, נעשה נזק גדול מאוד לליגות קטנות יותר באירופה. ניקח לדוגמה את דינמו זאגרב, אלופת קרואטיה. אלכסנדר הוליגה, כתב קרואטי, מסביר: "דינמו זאגרב עולה לליגת האלופות כל שנתיים בערך. זו הכנסה של מינימום 10.7 מיליון יורו בעונה. עבור חמש הליגות הגדולות זה לא הרבה יותר מדי כסף — אבל אצלנו בקרואטיה זה המון. זה בערך חצי מהתקציב של דינמו ועבור היריבה הגדולה שלה, היידוק ספליט, זה כסף שיכול למחוק את כל החובות שלה. זה סכום ששווה כפול מההכנסה של רייקה, וזה סכום שיכול לכסות את כל ההוצאות של שבע הקבוצות האחרות בליגה הקרואטית. מה שקורה בקרואטיה, בגלל ליגת האלופות, היא שהליגה הפכה להכי פחות תחרותית באירופה. דינמו זכתה באליפות תשע שנים ברציפות, ובארבע השנים האחרונות אספה במצטבר 68 נקודות יותר מסגניתה". בקרואטיה הבונוסים של ליגת האלופות השמידו את התחרותיות כמעט לחלוטין, וזו מגמה שניתן לראות גם בליגות קטנות אחרות. באזל זכתה כבר חמש שנים ברציפות באליפות שוויץ, אייאקס ארבע שנים ברציפות אלופת הולנד, אפואל ניקוסיה זכתה בחמש אליפויות בשבע השנים האחרונות בקפריסין ויש עוד.

ארסנל - דורטמונד בליגת האלופות. פעם שלישית בארבע שנים, צילום: איי אף פי ארסנל - דורטמונד בליגת האלופות. פעם שלישית בארבע שנים | צילום: איי אף פי ארסנל - דורטמונד בליגת האלופות. פעם שלישית בארבע שנים, צילום: איי אף פי

פורמט חדש

 

פרופ' ליאונרדו שארה, מומחה לפורמטים בספורט, ממליץ על פורמט שעשוי לשנות את פני ליגת האלופות ולהפוך אותה ליותר מעניינת, יותר מכניסה ויותר הוגנת עבור הכדורגל. לפי שארה, צריכים להפסיק לדבר על "בתים" ולהתחיל לדבר על "דירוגים". טורנירים צריכים להתחיל ב"שלב הדירוגים", במודל הזה אפשר לשחק עם 30 קבוצות, 36 קבוצות או 64 קבוצות בטורניר (משהו שבאופ"א שוקלים — ביטול ליגת אירופה ואיחודה עם ליגת האלופות). בפורמט 64 יהיו ארבעה דירוגים — יהיה דירוג א' עם 16 קבוצות, דירוג ב' עם 16 קבוצות, דירוג ג' עם 16 קבוצות ודירוג ד' עם 16 קבוצות. כל קבוצה משחקת שמונה משחקים — שניים נגד כל דירוג (אחד בית ואחד בחוץ). אחרי שמונה מחזורים כל הקבוצות מוצבות בטבלה והקבוצה עם המאזן הטוב ביותר — נקודות, הפרש שערים וכו' — במקום הראשון. היא תתמודד בשמינית הגמר נגד המקום ה־16. הקבוצה במקום השני תתמודד מול המקום ה־15 והקבוצה במקום השלישי נגד המקום ה־14 וכו'. וההמשך גם כן יוכתב על פי הדירוגים (במעיין בראקט). אם מסתכלים על דירוג המועדונים של אופ"א כבסיס לטבלת הדירוגים, אז שלב הבתים, עבור קבוצה כמו ריאל מדריד, ייראה ככה: ארסנל (דרג א' - בית), זניט (דרג ב' - חוץ), לאציו (דרג ג' – בית), סטיוואה בוקרשט (דרג ד' - חוץ), פריז סן ז'רמן (דרג א' - חוץ), יובנטוס (דרג ב' - בית), דינמו קייב (דרג ג' - חוץ) ומאריבור (דרג ד' - בית).

מהם היתרונות של הפורמט הזה? "הקבוצות צריכות להתאמץ לאורך כל הסיבוב הראשון כי הן צריכות לנצח ובהרבה שערים כדי להבטיח את מיקומן הגבוה", אומר שארה. "בפורמט הזה אפשר לשדר יותר משחקים בטלוויזיה. והכי חשוב, גם אם הקבוצה שלך הפסידה בשני המשחקים הראשונים, עדיין יש על מה לשחק. יהיו גם משחקים גדולים בסיבוב הראשון. לא יהיו 'בתי מוות' או בתים חלשים. הפורמט הזה מעודד כל קבוצה להשיג את הניקוד המקסימלי".

יתרונות נוספים של הפורמט: כל משחק חשוב כי כל משחק משפיע על הדירוג הסופי ועל המשך הדרך בליגת האלופות; ערוצי טלוויזיה בשווקים הגדולים ירצו לשלם יותר עבור משחקים מובטחים בין ברצלונה ובאיירן מינכן, צ'לסי וריאל מדריד, יובנטוס וארסנל. כיום כמעט ואין משחקים בין גדולות בשלב הבתים ובאופן הזוי, מנצ'סטר יונייטד וריאל מדריד נפגשות פעם בעשור. בנוסף ערוצי הטלוויזיה בשווקים הקטנים יותר ירצו לרכוש את זכויות השידור של טורניר גם כי הסיכוי של מכבי תל אביב או ויקטוריה פלזן לפגוש את ריאל מדריד, ברצלונה או מנצ'סטר יונייטד גדל בעשרות אחוזים. יותר ספונסרים בינלאומיים וספונסרים מקומיים גם כן ירצו לקחת חלק בטורניר כזה.

אולפני אל ג אולפני אל ג'זירה. הכסף בליגת האלופות גדל למרות הפורמט ולא בגלל הפורמט | צילום: בלומברג אולפני אל ג

אפשר להתעלם

עם יותר כסף מטורניר אחד עם פורמט שונה, עשוי גם לאפשר לחלק יותר דמי סולידריות לקבוצות קטנות. רגולציות ספורט מתקדמות, שעובדות היטב בארה"ב — תקרת שכר, מס יוקרה וחלוקת הכנסות — צריכות להיות מאומצות על ידי אופ"א ולאפשר לצמצם את הפערים בין הקבוצות הבכירות בכל מדינה לקבוצות שהן "הלחם והחמאה" בכל ליגה. כרגע, המצב הוא בעייתי. בשנה שעברה 237 המשתתפות בתחרויות של אופ"א עזרו לצמצום ההפסדים של 700 קבוצות הכדורגל בליגות הבכירות באירופה ב־600 מיליון יורו (ל־1.066 מיליארד יורו). 237 המועדונים הכניסו 8.1 מיליארד יורו והוציאו 7.7 מיליארד יורו — כלומר רווח של 400 מיליון יורו. זה אומר 463 המועדונים האחרים הפסידו כל כך הרבה שזה הוביל להפסד כולל של יותר ממיליארד יורו לכל הקבוצות באירופה. האם באופ"א מודעים לכל הבעייתיות של ליגת האלופות? כנראה שלא. הצמיחה לא רעה בגלל תחרותיות בשווקים מסויימים (בבריטניה נכנסה חברת BT והקפיצה את המחירים של ליגת האלופות, אל־גז'ירה נכנסה לשוק הצרפתי והעלתה את המחירים שם ועוד), שלב הבתים מסתיים ושלב הנוקאאוט המעניין יותר מתחיל בפברואר ואז הרייטינג עולה, המגרשים מתמלאים וכולם ממשיכים לדבר על ליגת האלופות. בשביל החליפות באופ"א, זה די והותר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
הגדולות לדעתי כן יתמכו במהלך כזה
הוא לא מפריע להן רק צריך לתת להן משהו בתמורה למשל האפשרות להגדיל את הסגל בצורה משמעותית כך שיתאים לעומס המשחקים וכן להגדיל בצורה משמעותית את מספר החילופים במשחק. אם מגדילים את העומס,צריך לתת לקבוצות כלים להתמודד עם זה. חלוקת הכנסות סוציאליסטית באנגליה בין הקבוצות לא צמצמה פערים. סוציאליזם לא עושה את זה אלא רק מוריד את הרמה. הבעיה היא לא הקבוצות אלא השיקולים הפוליטיים של פלאטיני הוא חי מהתמיכה של הקטנות האלה. לכן אני תמיד שמח שקבוצה ישראלית נכשלת להעפיל לשלב הבתים. בניגוד למטומטמים מהתקשורת אני מבין מה הכסף הזה יעולל לליגה כאן.
אאא  |  18.09.14
8.
הגדולות לא יתמכו במהלך כזה ולכן הוא לא יעבור לעולם
הפורמט החדש של ליגת האלופות דואג לכך שהאלופה עולה , עוד 22 קבוצות מהליגות הגדולות מעפילות ישירות, עוד 5 מהפליאוף המדינות החזקות (קבוצות לא אלופות) ורק 5 מהפלייאוף של האלופות (המדינות החלשות). המגמה של הפערים גדלה בלי קשר, תראו בליגה הספרדית למשל את הפער שיש בין ברצלונה וריאל לאתלטיקו (כמעט פי 3 בתקציב), אז גם שאתלטיקו בנתה קבוצה טובה, עונה לאחר מכן זה כבר נמחק כי כל השחקנים ברחו לכסף הגדול. דורטמונד סובלת בדיוק מאותו עניין, והן עוד קבוצות מובילות מליגות חזקות, לקבוצות היותר חלשות בכלל המצב קטסטרופה , בליגות החלשות יותר כלכלית (נגיד אייאקס או אנדרלכט) בכלל לקבוצה אין סיכוי להגיע רחוק באירופה מלבד עונה אחת בפוקס. ותפסיקו לדחוף את הNFL לכל מקום, יש שם 30 קבוצות עם חלוקת תקציב ותקרת שכר, והקבוצות עוברות ערים אם הן מקבלות עסקה יותר טובה. באירופה אומנם כמות האוכלוסיה דומה לארה"ב בסדר גודל, אבל כמות התרבויות/שפות/עמים שונה בהרבה. ארסנל לא תעבור לפריז, אייאקס לא תעבור לברצלונה. ולכן אי אפשר לצמצם ל30 קבוצות, לפזר כל אחת בעיר גדולה באירופה ולמחוק את השאר
אבישי , טכניון  |  18.09.14
6.
רעיון מצויין
הייתי מוסיף את האופציה של טורניר נוסף בסגנון הליגה האירופאית למפסידות או של ה16 במקומות שאחרי ה16 הראשונות. או טורניר שבו כל פעם המפסידות המטורניר ה"ראשי" מצטרפות לטורניר המפסדים - בהתחלה 4 הקבוצות הטובות ביותר שלא בטורניר יתמדדו ביניהן והשתיים שינצחו יצטרפו ל8 המפסידות של שמינית הגמר בטורניר הראשי וכן הלאה.
bob  |  16.09.14
לכל התגובות