אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבסטיונרים החדשים צילום: אוראל כהן

הבסטיונרים החדשים

לחיים אברהמי ושיר בקר בני ה־26 היה רעיון: בר שיגיש פסטה טרייה. ארבע שנים אחרי הם חולשים על שלושה סניפים של פסטה בסטה, כששניים בדרך, ומסבירים למה אין שום סיבה לשלם 50 שקל למנה

17.09.2014, 08:56 | גלי וולוצקי
יש להודות באמת: פתיחת הסניף של רשת פסטה בסטה ליד ביתי התקבלה בתחילה בחשדנות. כתל־אביבית שלא נחשפה לסניף הראשון שהוקם בשוק מחנה יהודה, כל הסיפור נראה לי חשוד. המחירים הנמוכים, העובדים הצעירים, "אין סיכוי שאפשר לקבל פה פסטה ראויה לשמה", פסקתי ביני לביני.

ואולם, אט אט נחשפה תמונה אחרת. בשעות בוקר מוקדמות אפשר היה להבחין בארגזי עגבניות משומרות איטלקיות מתוצרת איכותית במיוחד, ירקות טריים ושמן זית טוב נפרקים ליד הדלת. בפנים העבירו עובדים ביעילות עלי בצק במכונת הפסטה, שהפכו לפטוצ'יני ארוכים ודקיקים. התור הארוך בכל שעה שבה המסעדה פתוחה והלחץ של הדור הצעיר עשו את שלהם, וההתלהבות ההורית מהמחיר (אפשר לסגור ארוחה משפחתית בפחות מ־100 שקל) התחלפה בהערצה של ממש. כן, מדובר בפסטה שגם אני שמחה לאכול.

אף שנראה שפסטה בסטה היא סיפור הצלחה, היזמים, שיר בקר וחיים אברהמי (שניהם בני 30), עדיין מסמיקים לשמע המחמאות. הם חברים מגיל 18, אז נפגשו בשנת שירות כמדריכי טיולים בחברה להגנת הטבע. "היה לנו הרבה זמן לגלגל רעיונות ופנטזיות", הם מספרים. הרעיון לפתוח רשת ברים של פסטה נולד רק כמה שנים מאוחר יותר, כששניהם התגוררו בירושלים. "גרנו בנחלאות, צמוד לשוק מחנה יהודה, בתקופה שבה השוק התחיל להתעורר. מסעדת מחניודה בדיוק נפתחה, ושיר, שלמד בישול, אפילו עבד שם כטבח", מספר אברהמי.

את הסניף הראשון של פסטה בסטה הם פתחו באוקטובר 2010 בשוק מחנה יהודה בירושלים. במאי 2011 נפתח הסניף השני, בכניסה לשוק הכרמל בתל אביב, ובמרץ 2012 פתחו סניף שלישי באזור האוניברסיטה בבאר שבע. אחרי ראש השנה ייפתח סניף נוסף ברחוב דיזנגוף בתל אביב, ובתחילת סוכות ייפתח סניף ברחובות. הם מתכננים לפתוח סניפים נוספים גם באזור הצפון ולאחרונה גם מפלרטטים עם הרעיון לפתוח סניפים בחו"ל.

 

כל הסניפים נמצאים בבעלות השניים ובבעלות אביו של בקר, אליעזר, המחזיק גם ברשת פלאפל הנשיא בחיפה ושותף בפלאפל מעוז באמסטרדם, ולכל סניף יש שני שותפים נוספים. "באידיאל בכל סניף יהיו שני שותפים צעירים וחרוצים שהם אנשים שקרובים אלינו או כאלה שנוצרה איתם שפה משותפת. באג'נדה שלנו הם יותר חשובים מהלוקיישן. הכימיה היא הכרחית", הם אומרים. עלות פתיחת סניף, לפיהם, נעה בין חצי מיליון למיליון שקל, וכל סניף משלם אחוזים מהמחזור לרשת.

 

חומר גלם זול

הקונספט, בר פסטה המוכר מנות איכותיות בזול, הוא גלגול של רעיון לעסק בברצלונה שמעורבים בו קרובי משפחה של בקר. "היה שם בר מוקפצים תאילנדי שלא עבד, ומכיוון שהטבחים היו איטלקיים הם החליטו להסב אותו לבר פסטה, וזה תפס", מספר בקר.

הרציונל העומד מאחורי הקונספט נשמע הגיוני עוד לפני שהוגשה המנה הראשונה. "הבנו שבארץ מנת פסטה נמכרת במינימום 50 שקל, בלי שום סיבה בעצם", מסביר אברהמי. "מדובר בחומר גלם זול, וידענו שנוכל להוציא מוצר איכותי במחיר הרבה יותר טוב".

שיר בקר וחיים אברהמי, צילום: אוראל כהן שיר בקר וחיים אברהמי | צילום: אוראל כהן שיר בקר וחיים אברהמי, צילום: אוראל כהן

הם רכשו מכונת פסטה, התחילו לערוך ניסיונות בבית ולחשב עלויות, והגיעו למחיר הבסיס של המנה בפסטה בסטה - 19 שקל. רבות מהמנות, למשל פטוצ'יני או רדיאטורי ברוטב פסטו, רוטב רוזה או רוטב עגבניות, עולות 19 שקל, ולרשות הסועדים עומדות עוד תוספות לבחירה - ירקות, דגים וגבינות - במחירים שונים. "גם בהרבה מאמץ קשה להגיע למנה שעולה יותר מ־30 שקל".

"ביום הראשון של הסניף בשוק מחנה יהודה הגיעה לברך אותנו קבוצה של עסקני שוק ותיקים. אחד מהם, הזכיין של ארומה, הסתכל מסביב ואמר 'חבר'ה, אתם תעבדו, אבל', הוא סימן עם היד כלפי מעלה, 'אתם חייבים להרים את המחיר'", צוחק אברהמי.

רלבנטיים לכולם

ההקפדה על המחיר הכמעט אחיד מזכירה רשתות מבוססות מחיר אחרות. ואולם, הצלע השנייה של המשוואה, האיכות, חשובה לדבריהם לא פחות: "מלבד היין והבירה אין מוצר אחד אצלנו שמגיע מוכן מבחוץ", הם מצהירים. הפסטות מיוצרות בכל לילה במטבח של כל סניף, וכך גם כל הרטבים, הקינוחים והתוספות הנמכרים במקום.

למה בעצם לא להקים מפעל פסטות ולייצר לכל הסניפים יחד?

"אולי בעתיד נפתח משהו משלנו, אבל רק כגיבוי. לעולם לא נוציא את הייצור מהסניפים. קורה שאנחנו לא מצליחים לעמוד בכמות הנדרשת למכירה ביום, אבל הייצור בסניפים עצמם הוא חלק מהאג'נדה שלנו".

את יבוא המוצרים, הם אומרים, הם דווקא מתכוונים לפתח. עד עתה הם רכשו את רוב המוצרים מחברת ריסטרטו, אך כעת הם מתחילים לייבא בעצמם שימורי עגבניות איטלקיות (לסניפים העובדים כעת הם כבר קונים כ־400 ק"ג בשבוע), שמן זית ובקרוב גם פרמז'ן.

פסטה ברוטב סלק, צילום: אוראל כהן פסטה ברוטב סלק | צילום: אוראל כהן פסטה ברוטב סלק, צילום: אוראל כהן

כל הסניפים כשרים, רובם מרצון, ולחלק מהם יש תעודת כשרות. "מתחשק לנו לפעמים להגיש פסטה עם שרימפס, אבל אנחנו רוצים להישאר רלבנטיים לכולם", מסביר אברהמי. הסניפים קטנים במכוון, ולדבריהם, זה לא רק עניין של עלות. "חשוב לנו שתהיה לעסקים שלנו נשמה. אנחנו אוהבים את העובדה שיש קצת צפיפות והתחככות", אומר בקר, "הסניף הכי גדול שלנו יהיה בדיזנגוף; יהיו בו 80 מקומות".

קונספט בר הפסטה, הם מבטיחים, הוא לא סוף פסוק. "יש לנו גם רעיונות לעסקי קונספט אחרים", אומר אברהמי. "לא נמציא את הגלגל. כל הרעיונות סובבים סביב אוכל שאנשים מכירים, אבל המשותף לכולם הוא נקודת המפגש בין איכות, מחיר ואווירה של בילוי. זה יהיה הדגל שלנו בכל עסק שנפתח".

תגיות