רגע האמת מתקרב: האם "מתקפת האהבה" על סקוטלנד תצליח?

ללא קשר לתוצאות משאל העם על עצמאות סקוטלנד שייערך מחרתיים (ה'), הסקוטים שתומכים בהתנתקות כבר מתנהגים כמו מנצחים.

אלכס סלמונד, ראש ממשלת סקוטלנד והדמות הבולטת ביותר בקמפיין לעצמאות, מדבר על "הזדמנות של פעם בדור". זאת בעוד ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון כמעט מתחנן בפני הסקוטים שיצביעו נגד עצמאות, כי "אם אתם לא אוהבים אותי, אני לא אהיה כאן לנצח", לדבריו.

לקראת המשאל התקיימה אתמול בלונדון עצרת של הרגע האחרון בהשתתפות אלפים, שקראו לסקוטים להצביע נגד עצמאות. זאת במסגרת "מתקפת אהבה" שמתקיימת בימים אלה על סקוטלנד. יוזמי העצרת קראו לסקוטים להישאר בתוך בריטניה ולא לברוח מהאיחוד רק משום שהם אינם מרוצים מהממשלה.

צילום: איי פי, אם סי טי, אימג'בנק,Gettyimages, אי פי איי, איי אף פי

בוב גלדוף, הזמר והפעיל הפוליטי, שהוא במקור בכלל מאירלנד, אמר בעצרת שבריטניה היא "הרעיון הטוב ביותר אי פעם" ושחייבים להציל אותה. הוא הוסיף כי גם הוא לא אוהב את ממשלת בריטניה, אבל כי היפרדות מהמדינה איננה פתרון. ההיסטוריון ומגיש הטלוויזיה דן סנואו אמר שהרוב הדומם בבריטניה משתוקק בכל מאודו לומר לאזרחים בצפון: "אנחנו מקווים שיישארו איתנו".

אבל לתושבי לונדון ושאר אנגליה אין כמובן זכות הצבעה במשאל העם, ורק אלה שגרים בסקוטלנד וגילם מעל 16 יוכלו להצביע.

"למה זה לא קרה עד היום?"

מדובר בכמה מיליוני תושבים שמסוגלים לגרום השבוע להתפרקותה של בריטניה. השאלה שיישאלו במשאל העם מחרתיים היא פשוטה: "האם סקוטלנד צריכה להיות מדינה עצמאית?". על פי הסקרים האחרונים, משאל העם ההיסטורי הזה יוכרע על חודו של קול.

בגלל החשש שיפסידו במשאל העם, התגייסו מנהיגי שלוש המפלגות הגדולות בבריטניה בימים האחרונים באופן אישי ופומבי למאבק. הם חתמו על הבטחה בעיתון "דיילי רקורד" להעניק סמכויות נוספות לסקוטלנד אם לא תהיה עצמאית. בתגובה תהתה סגניתו של סלמונד, ניקולה סטרג'ן: "אם באמת קיימת כוונה רצינית להעניק סמכויות לפרלמנט הסקוטי, למה זה לא קרה עד היום?".

במקביל, ראש הממשלה קמרון מנסה לנצל את אווירת אי־הוודאות שקיימת לגבי ההשלכות של היפרדות. "זו חובתי להיות ברור לגבי התוצאות הסבירות של בחירת 'כן'", הוא אמר בנאום שנשא אתמול בעיר הנפט הסקוטית אברדין. "עצמאות לא תהיה ניסוי בהיפרדות, אלא גירושים כואבים. כראש ממשלה, אני חייב להבהיר לכם את המשמעות של זה. המשמעות היא שלא נחלוק את אותו המטבע, הצבאות שאימנו יחד במשך מאות בשנים יפוצלו לתמיד, קרנות הפנסיה שלנו יפוצלו במחיר מסוים, הגבולות שלנו ייהפכו לבינלאומיים וכנראה לא יהיה אפשר לחצות אותם כל כך בקלות. התמיכה האוטומטית שאתם מקבלים משגרירויות בריטניה כשאתם מטיילים בעולם תיפסק, יותר ממחצית המשכנתאות בסקוטלנד יסופקו על ידי בנקים במדינה זרה, שערי הריבית לא ייקבעו על ידי הבנק המרכזי של אנגליה עם כל היציבות שלו, והבנקים שיישארו בסקוטלנד - אם הם אי פעם ייקלעו לצרות - יהיו אלה משלמי המסים בסקוטלנד, ובסקוטלנד בלבד, שיספגו את העלות של זה".

"אם תעזבו, זה יהיה לנצח"

בשלב הזה של הנאום קמרון כיווץ אגרוף ונעץ מבט חודר למצלמה. "זה המסר שלנו לעם בסקוטלנד", הוא אמר, "אנחנו רוצים שתישארו. בראש, בלב ובנשמה. אם אתם לא אוהבים אותי, אני לא אהיה כאן לנצח. אם אתם לא אוהבים את הממשלה הזאת היא לא תשרוד לנצח, אבל אם תעזבו את בריטניה זה יהיה לנצח".

לאלכס סלמונד היתה תשובה ברורה גם לזה: "זו שטות לטעון שארצו של אדם סמית' לא יכולה לנהל את הכלכלה של עצמה", אמר בהזכירו את הפילוסוף והכלכלן הסקוטי, הנחשב לאבי הכלכלה המודרנית.

קמרון. האם סקוטלנד תיפרד מבריטניה במשמרת שלו? | צילום: בלומברג

המנהיג שאליו נושאים עיניים כעת הוא ראש הממשלה לשעבר גורדון בראון, סקוטי במוצאו, שינסה עד הרגע האחרון להעביר את הסקוטים שתמכו בו - אל המחנה המתנגד לעצמאות.

כך או כך זה רע

קשה מאוד להעריך כיצד יגיבו השווקים הפיננסיים לתוצאות משאל העם, אך לכאורה קיימות שתי אפשרויות. אם תוצאות המשאל יהיו "לא" לפירוד, השווקים יגיבו באדישות. "כן" לעצמאות יגרור ירידות חדות.

אולם קיימת גם אפשרות שלישית שעליה מצביע גיא בית אור, כלכלן בכיר לשווקים גלובליים בפסגות. לדבריו, גם אם משאל העם לא יעבור, אך על חודו של קול (כפי שצפוי, לכאן או לכאן), צפוי מעבר של הון מהבנקים הסקוטיים לבריטיים, וזאת בשל החשש כי הסקוטים ילכו בעתיד למשאל נוסף.

"לתהליך הזה יש תקדים", אומר בית אור, "ב־1995 נערך משאל עם בקוויבק על היפרדותה מקנדה שבו 49% תמכו ו־51% התנגדו. אי־הוודאות בעקבות משאל העם הובילה לזליגה של פיקדונות מהבנקים המקומיים שנמשכה כמה שנים. ניצחון דחוק של המתנגדים ייטע אי־ודאות בממלכה בגלל האפשרות לקיום משאל עם חוזר בעוד שלוש שנים. כתוצאה מכך מחזיקי החוב הבריטי עשויים לדרוש פרמיה נוספת בשנים הקרובות, ובכך לפגוע בהתאוששות הכלכלית יוצאת הדופן בבריטניה".

הבדלנים באים

המקום שבו ימתינו בקוצר רוח לתוצאות משאל העם על עצמאות סקוטלנד ושלא נמצא על האי הבריטי הוא חבל קטלוניה שבספרד.

להבדיל מהמקרה של סקוטלנד, התקופה שבה היתה נתונה קטלוניה למרות הכתר הספרדי לא היתה תקופה של שיתוף פעולה והישגים משותפים, אלא של מתיחות בלתי פוסקת שהגיעה לשיאה במאה שעברה - בתקופת שלטונו של הדיקטטור פרנסיסקו פרנקו, שאף אסר על לימוד השפה הקטאלנית בבתי הספר.

קטאלוניה תהיה הבאה בתור? | צילום: אימג'בנק, Gettyimages

הקטלאנים, שציינו בשבוע שעבר את חגם הלאומי בהפגנת ענק בבירתם ברצלונה, ילכו למשאל עם על היפרדותם מספרד ב־9 בנובמבר. הנשיא הבדלני של החבל, ארתורו מס, כבר הבהיר שאת תוצאות המשאל "יצטרכו לקבל גם במדריד וגם בבריסל". במדריד אכן יש סיבה ממשית לחשוש מפרידה מהחבל הצפון־מזרחי. קטלוניה היא המחוז האוטונומי העשיר ביותר בספרד והעצמאי ביותר מבחינה כלכלית: ב־2013 הקטאלנים מכרו למחוזות האוטונומיים האחרים סחורות ושירותים בשווי של 44 מיליארד יורו, וקנו מהם סחורות ושירותים בשווי של 25 מיליארד יורו בלבד.

אם החוליה החלשה של מצדדי העצמאות בסקוטלנד היא הנימוק הכלכלי למהלך, בקטלוניה המקרה הוא הפוך, ולכן הצבעת "כן" של הסקוטים ביום חמישי היא משמעותית כל כך לקטלאנים לקראת המשאל בנובמבר.

נוסף על קטלוניה, גם בצפון איטליה צפויות תנועות בדלניות לקבל רוח גבית מהחלטה סקוטית על עצמאות. באיטליה פועלת זה שנים מפלגת הליגה הצפונית, הקוראת לניתוק של הצפון המתועש, וליתר דיוק אזור עמק הפו שבו נמצאות הערים מילאנו וטורינו, מהדרום העני. עלייתה לתודעה של התנועה הבדלנית הסקוטית זורה תקווה גם אצל הבדלנים של חבלי דרום טירול, המאוכלס ברובו באוסטרים, ושל ונטו, החבל שבו נמצאת העיר ונציה, ששמר על עצמאות במשך אלף שנה עד הכיבוש על ידי צבאו של נפוליאון בונפרטה ב־1797.

השתתפו בהכנת הידיעה: רן אברמסון ושי סלינס