צילום: אוראל כהן
נהיה יקר לצ'פר את החבר'ה
כשקרן הפנסיה הגדולה בעולם כה נחרצת, אולי גם מנהלי ההשקעות פה צריכים לחשב מסלול מחדש
"צעד דרמטי", לא פחות. כך הגדיר "הוול סטריט ג'ורנל" את המהלך ליציאה החד־צדדית והמלאה של קרן הפנסיה הגדולה בארה"ב קלפרס מהשקעה בקרנות גידור. קלפרס נימקה את מכתב הפיטורים ששלחה למנהלי קרנות הגידור בוול סטריט במורכבות ובעלויות הכרוכות בהשקעה בקרנות מסוג זה.
מנהל ההשקעות הראשי של הקרן, טד אליופולוס, ציין כי בסופו של יום, כשבוחנים את המורכבות, העלויות ואת התרומה לתשואה, לצד גודלה של קלפרס — תוכנית ההשקעה בקרנות הגידור לא הצדיקה את עצמה.
קלפרס לא לבד. על פי אותו עיתון, גם קרן הפנסיה של המורים בקליפורניה — קרן הפנסיה הציבורית השנייה בגודלה בארה"ב — תבחן מחדש את אסטרטגיית ההשקעות שלה בקרנות הגידור. בשנה האחרונה השקיעה הקרן 700 מיליון דולר וקיבלה תשואה אפסית של 0.13%, התשואה הנמוכה מבין השקעותיה. גם קרן הפנסיה של עובדי העירייה בסן פרנסיסקו מהססים בכל הנוגע להשקעות בקרנות גידור. זו הודיעה בשבוע שעבר שהיא דוחה בפעם השנייה את החלטתה להשקיע 15% מנכסיה בקרנות גידור.
לפני חצי שנה: מאבק רווי יצרים בביצה המקומית
המהלך של קרן הפנסיה הגדולה בארה"ב רלבנטי לביצת ניהול ההשקעות המקומית, שכן רק לפני חצי שנה התחולל מאבק רווי יצרים על הגבלת דמי הניהול החיצוניים שכולנו משלמים מהפנסיות שלנו. מצד אחד, עמדה המפקחת על שוק ההון דורית סלינגר, שגרסה כי יש להגביל דמי ניהול אלה ל־0.15%.
מן העבר השני ניצבה כל תעשיית הפיננסים, בכללה מנהלי קרנות הגידור והפרייבט אקוויטי, בניצוחו של פרופ' יוג'ין קנדל. קנדל טען כי כל שצריך לעשות הוא לבחון היטב את מהלכיה של קרן הפנסיה הענקית קלפרס, ולראות שהיא מוציאה 45% מהוצאותיה על ניהול חיצוני.
המהלך של קלפרס הוא כל כך קיצוני, שלא יהיה זה מופרך לחשוב שהיציאה מהשקעה בקרנות הגידור היא רק אקט ראשון. שבעולם ההשקעות הנוכחי, שבו תשואות חסרות סיכון הנושקות לאפס, דמי ניהול של 2% מהנכסים ועוד 20% מהתשואה הם זיכרון ענוג של העולם הישן. זה מנותק כל הקשר לעולם החדש, שבו סביבת הריבית היא אפסית. עוד ועוד גופים המנהלים כספי פנסיה מבינים שאפשר להגיע לאותן תוצאות מבלי לשלם סכומי עתק עבור ניהול השקעות חיצוני.
אין כסף עודף לחלק למקורבים
במקור ביקשה סלינגר להגביל את דמי הניהול הכפולים שמשלמים החוסכים לפנסיה (בנוסף לדמי הניהול שהם משלמים על הצבירה ועל ההפקדות) ל־0.15%. בגלל לחצים שהופעלו עליה, הועלתה המגבלה ל0.25%. התוצאה, לפחות בינתיים, היא שאחרי חצי שנה הגופים המוסדיים פתאום החלו להיות בררניים יותר בכל הנוגע להוצאה של כספים לניהול חיצוני.
פתאום אהרון פוגל, יו"ר מגדל לשעבר, שאין לו קבלות בניהול השקעות, לא מצליח לגייס כסף לקרן ההשקעות שלו כי המוסדיים הפכו לסלקטיביים יותר. אין כסף עודף לחלק למקורבים כמו פוגל, מכיוון שאז לא יישאר מספיק בשביל המקצוענים באמת, אם בכלל יש כאלה.
אותו פוגל אף טען לאחרונה כי דמי הניהול בפנסיה גבוהים מדי. אחת הסיבות היא דמי הניהול הכפולים הללו, המשולמים ללא שום הוכחה חד־משמעית כי הם מצדיקים את גובהם.
המהלך של קלפרס ושל האחרים שיבואו בעקבותיה צריך להביא לחשיבה מחודשת אצל הגופים המנהלים את הפנסיה שלנו ואצל הרגולטורית האחראית עליהם. אולי עדיף לנהל חלק גדול יותר מתיק ההשקעות בניהול פסיבי? אולי צריך לדון מחדש בהוראת ה־0.25%? ואולי, רק אולי, גם פרופסורים טועים לפעמים.
תגובה אחת לכתיבת תגובה