קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל

בעת פרסום מוסף זה בשנה שעברה בראש בנק ישראל לא עמד נגיד. שמות נזרקו לחלל, אך איש לא העריך שמי שתזכה בסופו של דבר בתפקיד תהיה ממלאת המקום באותו זמן ד"ר קרנית פלוג.

112 ימים חלפו בין פרישתו של סטנלי פישר ביולי ועד שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד הודיעו בסוף אוקטובר על מינויה של המועמדת, שפישר סימן מלכתחילה בתור הדמות המועדפת לרשת אותו. פעם אחר פעם ראתה פלוג כיצד מועמדיו של ראש הממשלה עוזבים את המירוץ בנסיבות לא נעימות, והוא מעדיף אחרים על פניה.

ההערכה הרווחת היא שנתניהו העדיף שלא למנות את פלוג בשל ההיסטוריה של התבטאויות שלה שלא נעמו לאוזניו. ב־2007 פרסמה עם חוקר נוסף עבודה שהראתה שהצמיחה ב־2003 שנתניהו ניכס למדיניותו הכלכלית כשר אוצר נבעה ברובה מגורמים חיצוניים. לפני שנתיים וחצי הציגה עבודה שטענה שפירות הצמיחה התחלקו באופן לא שוויוני, בניגוד לתיאוריה שבה מאמין נתניהו שהצמיחה מחלחלת אל כולם. גם לפיד חש את נחת יושרתה המקצועית ואומץ לבה הציבורי כשבדיוני התקציב הקודם קבעה שיעד הגירעון שמציע לפיד "עדיין גבוה ורצוי היה לצמצמו".

למרות קבלת הפנים הבלתי־חגיגית בעליל, לדיוני התקציב הנוכחיים מתייצבת פלוג לא רק עם אותה גישה עצמאית, אלא כשהיא כבר מסמנת קו משלה שמבדיל אותה מקודמה. בינה ללפיד פרץ ויכוח פומבי על גובה הגירעון הרצוי בתקציב 2015. פלוג הצהירה שחריגה מעל גירעון של 3% תהיה מסוכנת לישראל, בעוד לפיד מסרב להעלות מסים או לוותר על תוכנית כמו מע"מ 0% לרוכשי דירה חדשה, למרות הנטל הכלכלי של צוק איתן. כחלק מהוויכוח הביעה פלוג גם דעה נחרצת בנוגע לפעולות שהממשלה תצטרך לנקוט - ומיצבה את עצמה כנגידה חברתית.

דברים שפישר לא אמר

לטענתה, כדי לשמור על רמת גירעון רצויה, תצטרך הממשלה גם לבצע קיצוץ נוסף בהוצאות האזרחיות וגם להעלות את תקבולי המסים. בנייר העמדה שהוגש לנתניהו כתבה פלוג: "יש להביא בחשבון שכבר כיום ההוצאה האזרחית בישראל נמוכה מאוד בהשוואה בינלאומית, באופן שמקשה על מתן מענה הולם לאתגרים החברתיים והכלכליים העומדים בפני החברה הישראלית". עמדות כאלה לא נשמעו מעולם מכיוונו של סטנלי פישר.

נגיד בנק ישראל הוא היועץ הכלכלי של הממשלה, ולחוות דעתו יש משקל רב בעיני מקבלי ההחלטות. השפעתה של פלוג על גובה הגירעון תגיע בסופו של דבר גם אל כיסינו, בתור קיצוצים או שינוי במדיניות המס.

אולם כוחו העיקרי של נגיד הבנק נעוץ בפעולות הישירות שהוא מבצע בתחומים הרבים הנתונים לאחריותו הבלעדית של המוסד שבראשו הוא עומד, והתחום החשוב והידוע ביותר הוא מדיניות הריבית. בשנתיים האחרונות אמנם הועברה הסמכות לקביעת גובה הריבית לידי ששת חברי הוועדה המוניטרית שמונתה לבנק, שלושה מהם אינם אנשי הבנק, אולם הנגיד משרה את "רוח המפקד" ומנווט את דיוני הריבית בהתאם למדיניות שבה הוא דוגל.

תחת הובלתה של פלוג הפחיתה הוועדה בסוף אוגוסט את הריבית לשפל היסטורי של 0.25%, בשל רצף הנתונים המצביעים על האטה במשק. ריבית זו נמוכה ברבע אחוז מריבית השפל שהנהיג פישר בשיא המשבר הגלובלי ב־2009.

עוד תרומה למחירי הנדל”ן

הריבית לטווח קצר משפיעה באופן ישיר על החזרי הלוואות בנקאיות, ריבית האוברדראפט וחלק מריבית המשכנתאות וכך מיטיבה יותר עם מעוטי היכולת ופוגעת יותר בשכבות המבוססות המחזיקות כסף נזיל וחסכונות. אולם ההשפעה המשמעותית יותר היא העלייה בהיקף הביקושים לדירות להשקעה, שהופכות לאטרקטיביות לעומת השקעות חלופיות באפיקים הפיננסיים.

בהחלטת הריבית הזאת הצהירה פלוג כמו קודמיה שהיא מעדיפה את היצוא הישראלי שזקוק לריבית נמוכה על פני מחירי הדיור. מבחינה זאת, גם נגד בנק ישראל של פלוג ניתן לטעון שתרם תרומה עיקרית להתנפחות מחירי הנדל"ן בישראל.

תרופה מסוימת לגאות בשוק המשכנתא מציע בנק ישראל באמצעות ההגבלות שמטיל המפקח על הבנקים בבנק ישראל דודו זקן על נוטלי המשכנתאות. בארבע השנים האחרונות התערב המפקח גם בשיקולים העסקיים של הבנקים למשכנתאות וגם בשיקולים הכספיים של רוכשי הדירות, כשהגביל את שיעור המימון שהבנקים רשאים להעניק לרוכשי דירות חדשים, וחלק מהמשכנתא שהבנקים רשאים לתת במסלול של ריבית משתנה הצמוד לריבית ה"פריים".

את הריבית הזאת עוד נאכל עם ריבית

ריבית נמוכה לאורך זמן פוגעות בחוסכים גם בהשקעות כיום וגם בפנסיה בעתיד

לריבית הנמוכה שמלווה את השוק כבר יותר מחצי עשור יש השפעות קשות מאוד על החוסכים הפרטיים. בעוד הם מקבלים ריבית נמוכה עבור השקעותיהם, החברות העסקיות מגייסות הון בזול, לעתים בריבית שאינה הולמת את הסיכון הגלום בפעילותן.

המטרה של הריבית הנמוכה היא לעודד צמיחה, אולם הלכה למעשה היא מעבירה כסף מהחוסכים אל החברות בשוק ההון.

ההשפעות של הריבית הנמוכה לטווח הקרוב מוכרות: המשקיעים עוזבים את החיסכון בבנקים ובאפיקים סולידיים ומחפשים תשואה בשוק הנדל"ן, שוק החוב ושוק המניות - ומנפחים בהם בועות. אולם בנוסף, יש לה השפעות גם על החיסכון הפנסיוני: היא יוצרת פער בין התשואה במציאות לתשואה שבבסיס המודל הפנסיוני, מה שמצריך שינוי במודל וקיצוץ הקצבאות.

נוסף על כך, הריבית הנמוכה הגדילה את השווי הנוכחי של ההתחייבויות העתידיות ופגעה בשווי העתידי של הפנסיות שחברות מסוימות מחזיקות על מאזניהן, והן נאלצות להגדיל את ההתחייבויות העתידיות לפנסיה על חשבון הרווחיות.

אתי אפללו