אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
זהות בדויה צילום: רויטרס

זהות בדויה

אם מנצ'סטר יונייטד לא מתנהגת כמו מנצ'סטר יונייטד - האם היא עדיין מנצ'סטר יונייטד?

21.09.2014, 07:36 | אוריאל דסקל

ב־2012 אלכס פרגוסון אמר מה הוא חושב שהופך את מנצ'סטר יונייטד למועדון ייחודי. "אנחנו לא מוציאים מיליונים רבים על שחקנים מוכחים. זה לא רק סכומי העברה ומשכורות, זה גם עמלות סוכנים — זה מתחיל להיות מגוחך. עם זאת, זה ההבדל בין מנצ'סטר יונייטד לשאר הקבוצות. אנחנו משחקים עם בני 18 בגלל שזה חלק מההיסטוריה שלנו. זה חלק מהגורל שלנו". פרגוסון המשיך: "אנחנו יודעים שמנצ'סטר סיטי תוציא סכומים רבים על שחקנים ותשלם להם משכורות מטופשות. אנחנו יודעים שזה יקרה ואין מה לעשות בקשר לזה. אבל אנחנו לא כמו מועדונים אחרים, אנחנו משקיעים בשחקנים לטווח הארוך, שיהיו חלק מהאופי של המועדון — וזה מה שמרגש את האוהדים שלנו. אנחנו טובים בזה ונמשיך לעשות זאת".

קראו עוד בכלכליסט

אנחל די מריה ולואי ואן חאל. לוקח זמן לייצר קולקטיב, צילום: רויטרס אנחל די מריה ולואי ואן חאל. לוקח זמן לייצר קולקטיב | צילום: רויטרס אנחל די מריה ולואי ואן חאל. לוקח זמן לייצר קולקטיב, צילום: רויטרס

ובכן, בקיץ 2014 — אחרי עונה קטסטרופלית ללא פרגוסון על הקווים, המועדון רכש שחקנים ביותר מ־150 מיליון ליש"ט. כולל רכישת אנחל די מריה בקרוב ל־60 מיליון ליש"ט — שיא העברות בריטי חדש — והחתמת פלקאו, החלוץ הקולומביאני ממונאקו, בהשאלה עם חוזה שעל פי הערכות שווה כ־300 אלף ליש"ט בשבוע.

הזהות נשברה?

עד כמה הקיץ הזה יוצא דופן ומפתיע? ההוצאות נטו (הוצאות על רכש מינוס ההכנסות ממכירת שחקנים) של הקבוצה מ־2005 (מאז שהגלייזרים רכשו את המועדון) ועד 2013 עמדו על 17 מיליון ליש"ט בשנה בממוצע. ב־2014 הקבוצה הוציאה כבר סכום של יותר מ־160 מיליון ליש"ט נטו על שחקנים. רק ב־2012 המנכ"ל אד וודוורד אמר למשקיעים שהקבוצה "ככל הנראה" תשקיע כ־25 מיליון ליש"ט בשנה בממוצע — כך שמדובר בהוצאה אדירה שנובעת בעיקר מהסכמי ענק חדשים עם שברולט (כ־350 מיליון ליש"ט) ואדידס (כ־700 מיליון ליש"ט), אבל גם מפאניקה שנבעה מכך שהסגל לא מספיק טוב כדי לתחזק את שאיפות הצמיחה של מניית המועדון. וודוורד אף הודיע ש"יונייטד יכולה לקנות לואיס סוארס אחד בשנה", כלומר לשבור את שיא ההעברות של אנגליה מדי שנה, והדיבור על חזרתו של כריסטיאנו רונלדו כבר מתחזק. בעלי המניות אוהבים, הסכמי חסות חדשים ושחקנים חדשים ונוצצים, שמבטיחים הכנסות ממכירת חולצות ומרצ'נדייז.

במקביל, אנשי המועדון לשעבר מתחילים לדבר על "אובדן הזהות" של הקבוצה. מכירתו של דני וולבק, שחקן בית מוערך, לארסנל ב־16 מיליון ליש"ט הובילה את מייק פלאן, רנה מולנסטין, גארי נוויל, דיוויד בקהאם ופול סקולס, כולם מאמנים או שחקנים לשעבר במועדון, למתוח ביקורת על "שבירת הזהות" של מנצ'סטר יונייטד. "אני לא יודע מה יקרה בעתיד", אמר פלאן, עוזרו לשעבר של אלכס פרגוסון. "אבל הזהות נשברה עכשיו. נראה לי שעכשיו דברים ייעשו אחרת במועדון — אולי ככה זה בכדורגל ואין מה לעשות". גארי נוויל אמר שהוא "פשוט לא רואה שום היגיון במכירת וולבק" ומתח ביקורת על הליך קבלת ההחלטות של המועדון.

אמנם ואן חאל מבטיח להעלות שחקני נוער לקבוצה הבוגרת (ג'יימס ווילסון בן ה־18 יצטרף, ככל הנראה, לטיילור בלקאט, הבלם הצעיר), אבל נראה שהסגל נועד בראש ובראשונה להתאים לפילוסופיה חדשה של רכישת "סוארס בשנה". ווילסון יצטרך להתחרות בהרכב עם רובין ואן פרסי, וויין רוני ורדמאל פלקאו — קצת קשה לראות אותו פורץ. כמו כן, אדנן ינאזיי — אולי נקודת האור היחידה בעונה שעברה — מוצא את עצמו עמוק על הספסל.

בכל מקרה, פרגוסון טעה או הטעה כשטען כי הזהות של מנצ'סטר יונייטד לא כוללת רכישות ענק. כן, הכסף של האוליגרכיה הרוסית והשייח'ים מחצי האי ערב שינה את פני שוק ההעברות עם הוצאות שפרגי כינה "קמיקזה", אבל ההיסטוריה מראה שיונייטד תמיד רכשה בענק.

שיא ההעברות הבריטי נשבר על ידי 21 מועדונים שונים כשמנצ'סטר יונייטד עשתה זאת בעבר שמונה פעמים — פי שניים יותר מאשר ארסנל וסנדרלנד, שעשו זאת ארבע פעמים כל אחת. כך שלהביא את פלקאו, די מריה ואנדר הררה בקיץ אחד זה לא ממש שונה מלהביא בעונה אחת את חואן סבסטיאן ורון, רוד ואן ניסטלרוי ודייגו פורלאן. ב־1989, תחת פרגוסון, נרכשו שחקנים במיליונים רבים — כולל פול אינס שנרכש ב־1 מיליון ליש"ט, יותר מאשר מנצ'סטר סיטי הוציאה על כל הקבוצה שלה — וגארי ג'יימס, מחבר הסופר "מנצ'סטר, היסטוריית כדורגל", העיר: "יונייטד היא המבזבזת הגדולה ביותר בעולם — היא יכולה לקנות כל אחד בכל מחיר".

אז מנצ'סטר יונייטד תמיד היתה בזבזנית — מלבד בין השנים 2005 ו־2013. עם זאת, יש משהו מאוד שונה ברכישות הקיציות של מנצ'סטר יונייטד השנה.

לואי ואן חאל. המשקיעים אוהבים חוזי חסות חדשים ושחקנים חדשים , צילום: איי אף פי לואי ואן חאל. המשקיעים אוהבים חוזי חסות חדשים ושחקנים חדשים | צילום: איי אף פי לואי ואן חאל. המשקיעים אוהבים חוזי חסות חדשים ושחקנים חדשים , צילום: איי אף פי

מיליונר סוציאליסט

מנצ'סטר יונייטד יצרה את הכדורגל הטוב ביותר שלה ב־2008, אז גם זכתה בליגת האלופות. כריסטיאנו רונלדו, וויין רוני, קרלוס טבס, פול סקולס, ראיין גיגס, נמניה וידיץ' ואחרים הם שחקנים גדולים, אבל שיחקו כדורגל קולקטיבי שמבוסס על התקפות מתפרצות מאורגנות וקטלניות. אף שכולם היו כוכבים מולטי־מיליונרים — אף אחד מהם לא "סחב את הקבוצה". הפקטור החשוב ביותר היה הקולקטיב שפרגוסון הנחיל בקבוצה. זו היתה המורשת של פרגוסון, שתמיד היתה לו סימפטיה לסוציאליזם, גם כפועל במפעל הסירות בגובאן, גלזגו: שחקנים גדולים, שמות ענקיים, ששיחקו כדורגל התקפי ומגובש יחדיו. המורשת הזאת נחרבה בעונתו הראשונה של דיוויד מויס, שאולי התאים בתיאוריה, אבל כנראה שחסר את הכריזמה ואת היכולות להמשיך בדרכו של פרגי.

המאמן החדש לואי ואן חאל גם כן תמיד שאף לייצר רוח קולקטיבית חזקה בקבוצותיו. כבן הצעיר למשפחה קתולית בת 11 ילדים, הוא גדל באווירת משמעת חזקה שבה לכל אחד מבני הבית יש "תפקיד". אחת צריכה לשטוף כלים, השני לפנות את השולחן, השלישית לחתוך ירקות ולואי הצעיר קיבל את תפקיד מקלף תפוחי האדמה. רבים אומרים שהוא לקח את השיטה הפונקציונליות הזאת גם לאידיאולוגיה המורכבת שלו בכל הקשור לבניית קבוצות. וכמו פרגוסון, יש בו את ניצוץ מנהיג הפועלים — כשחקן היה יו"ר ארגון השחקנים ההולנדים וכמאמן היה יו"ר ארגון המאמנים ההולנדים. עם זאת, בניגוד לפרגוסון, ואן חאל אינו חלק בלתי נפרד מהמועדון מהמועדון — בעצם, הוא המאמן הראשון בהיסטוריה של מנצ'סטר יונייטד שאינו מסקוטלנד, אנגליה, וויילס או אירלנד. ובניגוד לפרגוסון הוא גם נכנס לסיטואציה שבה הקבוצה — כחברת ענק שנסחרת בוול סטריט — חייבת כוכבי־על עם הרבה לייקים בפייסבוק ואגו בהתאם. הם לא "שחקני מנצ'סטר יונייטד" קלאסיים. וכאן צריך לשאול, אם מנצ'סטר יונייטד לא מתנהגת כמו מנצ'סטר יונייטד — האם היא עדיין מנצ'סטר יונייטד?

חואן מאטה. גם כן הגיע ב-2014 - הקבוצה הוציאה יותר מ-160 מיליון ליש"ט על חיזוק ב-2014 בלבד, צילום: איי אף פי חואן מאטה. גם כן הגיע ב-2014 - הקבוצה הוציאה יותר מ-160 מיליון ליש"ט על חיזוק ב-2014 בלבד | צילום: איי אף פי חואן מאטה. גם כן הגיע ב-2014 - הקבוצה הוציאה יותר מ-160 מיליון ליש"ט על חיזוק ב-2014 בלבד, צילום: איי אף פי

מורה נהדר

ואן חאל היה מורה ספורט במשך שנים רבות בהולנד ועבד עם אוכלוסיות קשות כך שהוא יודע להסביר את עצמו היטב לצעירים. עם זאת, שחקנים לא צעירים, או כאלו עם אגו מנופח יתר על המידה — לא אוהבים לקבל הוראות מוואן חאל. זלאטן איברהימוביץ' מספר: "ואן חאל היה המנהל הספורטיבי באייאקס כששיחקתי שם. הוא היה מזמין אותנו לפגישות כמו מנהל בית ספר ובפגישה אחת אמר לי, 'אתה חייב לעשות יותר הגנה'. אבל מוקדם יותר באותה שנה מרקו ואן באסטן שעבד באייאקס אמר לי שאני צריך לשמור את האנרגיות שלי ולא להתעסק בלחץ והגנה. אז אמרתי לוואן חאל, שנראה לי כמו נאד נפוח: 'תקשיב, אני יכול לעשות מה שאגדה כמו ואן באסטן אמר לי לעשות או שאני יכול לעשות מה שוואן חאל אומר לי לעשות'. הדגשתי את ה'חאל' בזלזול כדי לשגע אותו וזה שיגע אותו". זלאטן פשוט קם ועזב מבלי להקשיב לוואן חאל, שנותר אדום מזעם.

כמה ואן חאל ירתיח את הכוכבים החדשים של הקבוצה? כמה הם ירתיחו אותו? האם יהיה מסוגל לעבוד איתם כשבניגוד לפרגוסון הוא רק שכיר ולא חלק מהמועדון?

ואן חאל אמר שהוא צריך זמן כדי שהקבוצה תתחיל לשחק כמו שהוא רוצה. הוא גם הודיע שהמטרה הרשמית היא להיות בין שלוש הקבוצות הראשונות בליגה. אבל האם ואן חאל יכול לייצר מכוכבי הענק שהביאו לו רוח קולקטיבית חזקה? יש לו כל החומרים לעשות את זה, אבל האם הוא יקבל את הזמן כדי למצוא את הנוסחה הנכונה?

לוואן חאל בדרך כלל לוקח זמן רב עד שהוא מיישר את כולם על פי דרכו. בעונתו הראשונה בבאיירן מינכן הקבוצה לא פגעה עד אחרי פגרת החורף בפברואר. לפרגוסון גם לקח כמה עונות טובות עד שהוא נהפך לפרגוסון. האם להנהלת מנצ'סטר יוניטד תהיה הסבלנות? לצערו של ואן חאל, הקבוצה מנוהלת על ידי רוח של תוצאות מיידיות ומעקב אובססיבי אחר שווי המניה.

לצערו, וול סטריט תקבע אם יינתן לו זמן.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות