תקציב הביטחון: איך הגענו למצב שבו תוספת של 6 מיליארד שקל זה לא מספיק?

1.

תסתכלו על תקציב הביטחון ותשאלו את עצמכם: האם התוספת שהולכת להתווסף לתקציב הביטחון השנה מאפשרת למערכת הביטחון לתת מענה ראוי, מלא, כמו שצריך, לאיום שמרחף מעל לישראל מצד החיזבאללה? האם ה-6 מיליארד שקל שיתווספו לתקציב הביטחון, או 8 מיליארד, או אפילו 11 מיליארד, באמת יאפשרו לציבור הישראלי לישון בשקט בלילה אם האיום מצפון יתממש? האם התוספת הזו הולכת להגדיל את רמת הביטחון?

בתמצית, התשובה היא לא.

ביתר פירוט, כל שקל בין אפס ל-8 מיליארד שקל שיתווסף בשנה הבאה לתקציב הביטחון לא ממש יגדיל את הביטחון, אלא רק ישמור על הקיים. יאפשר אימונים בהיקף מסוים, חידוש מלאים ותחזוקה של מלאים קיימים. לא משהו מעבר לזה. לא אני אומר את זה, בכירי מערכת הביטחון אומרים את זה.

עוד כמה שעות ייפגשו ראש הממשלה ושר האוצר לסגור על גובה התוספת הזו. השמועות מדברות על תוספת של 6 מיליארד שקל, למרות שמערכת הביטחון טוענת שזה לא מספיק. 6 מיליארד שקלים אינם מספיקים, עד כדי כך.

בכל מקרה, לאחר שראש הממשלה ושר האוצר, ואולי גם שר הביטחון, ייסגרו ביניהם על מספר כלשהו, על תוספת כלשהי לתקציב הביטחון, העניין יובא לאישור הקבינט הביטחוני. האם יהיה שר איזה שר שלא ירים את ידו באופן אוטומטי, אלא ישאל קודם את קציני הצבא הבכירים - תגידו, כספי המסים האלה, מה בדיוק אתם מתכוונים לעשות איתם? כמה נגמ"שים ממוגנים הכסף הזה הולך לקנות? כמה מערכות הגנה אקטיביות לטנקים ולנגמ"שים הכסף הזה הולך לקנות? וכמה מהכסף הזה יילך לפנסיות? כמה לאגף השיקום? כמה יילך לשכירות משרדים של משרד הביטחון? כמה יילך לתשלומי ארנונה?

2.

הנה קצת חשבון פשוט, כשירות לשרי הקבינט, בשביל לנסות להבין למה מרבית הכסף הזה לא יילך להגדלת הביטחון. בסיס תקציב הביטחון בשנה שעברה היה 51 מיליארד שקל. אחרי מסע לחצים אינטנסיבי, הקבינט אישר בשנה שעברה מספר תוספות לתקציב הביטחון, בסכום כולל של כ-4.75 מיליארד שקל. כלומר, אחרי התוספות תקציב הביטחון הגיע בסופו של דבר ל-55-56 מיליארד שקל.

אבל את תקציב השנה הבאה, תקציב 2015, מתחילים לבנות על הבסיס של השנה הקודמת, כלומר על ה-51 מיליארד. אם הקבינט יאשר תוספת של 6 מיליארד שקל, המשמעות תהיה שבסיס התקציב יהיה כ-57 מיליארד שקל. כלומר, בהשוואה לתקציב הביטחון אחרי התוספות שאושרו בשנה שעברה, המשמעות היא גידול של 2 מיליארד שקל. אולי קצת יותר. זהו.

מה יעשו במערכת הביטחון עם תוספת ריאלית של כ-2 ומשהו מיליארד שקל לעומת השנה שעברה? האם הכסף הזה, מהשקל הראשון ועד האחרון, ישמשו לרכישת מערכות הגנה לטנקים ולנגמ"שים ממוגנים יותר? לא. קשה להאמין, אבל במבנה הנוכחי של תקציב הביטחון, בכירי המערכת צודקים. כי מתוך תוספת ריאלית של 2 מיליארד, בערך מיליארד שקל יילכו אוטומטית, בלי לשאול אף אחד, ויתווספו לתשלומי הפנסיה התקציבית והקצבאות של אגף השיקום. כדאי לחזור על זה שוב - מחצית מהתוספת הזו תישאב אוטומטית לתשלומי פנסיה וקצבאות לנכי, אלמנות ויתומי צה״ל. כל היתר יישאב לסעיפים הקשיחים האחרים בתקציב המערכת - משכורות, תשלומי ארנונה, אוכל, דלק, מה שאתם לא רוצים. זה לא כסף להצטיידות, לא כסף לפיתוח מערכת חדשות, נאדה.

זו הסיבה שבגללה בכירי מערכת הביטחון, עד שר הביטחון, נעמדים על הרגליים האחוריות אל מול "הסיכום" שמסתמן בין ראש הממשלה לשר האוצר. זו הסיבה שבגללה הם אומרים את המשפט הבלתי נתפס - תוספת של 6 מיליארד שקל לתקציב הביטחון אינה מספיקה. אתם הורגים אותנו, אנחנו לא יכולים לחיות עם זה.

יותר מזה. במערכת הביטחון אומרים שאפילו תוספת של 8 מיליארד שקל לא תעזור, כי היא תאפשר לצבא רק לשמור על הרמה הקיימת, כלומר בדיוק על מה שהיה בשנה שעברה. אותה כמות מלאים, ואותה כמות אימונים. כלומר, כבר עכשיו, עוד לפני ש-2015 התחילה, במערכת הביטחון מזהירים - אפילו אם תתנו לנו תוספת פנטסטית של 8 מיליארד שקל, האימונים יפסיקו באמצע השנה הבאה. רוצים עוד אימונים? תביאו עוד 3 מיליארד שקל. אם שרי הקבינט יאשרו פחות, שלא יתפלאו בסביבות חודש מאי, כשהצבא יתחיל לספר שהאימונים עומדים לעצור.

3.

וזו בדיוק הסיבה שבגללה אסור לתת למערכת הביטחון כל כך הרבה כסף, בלי להתחיל לשאול שאלות רציניות. הקבינט הביטחוני הוא הפורום המתאים להתחיל לשאול את השאלות האלה. חבר קבינט דוגמת השר נפתלי בנט רשאי לדרוש לדעת, ובצדק, לאן יילכו כל שקל ושקל מהתוספת שהקבינט עומד לאשר לתקציב הביטחון? ואם רק סכום מזערי, אם בכלל, יופנה לטובת רכישת מערכות הגנה או התקפה נדרשות, או לפיתוח מערכות חדשות. שרי הקבינט יוכלו לדרוש לדעת, ובצדק, איך יכול להיות שהגענו למצב שאפילו תוספת של 8 מיליארד שקל לא מספיקה בשביל שהצבא ייתן מענה כמו שצריך לאיום הצפוני? איך יכול להיות שמתן מענה לאיום הזה מצריך תוספות נוספות, אדירות, של יותר מ-8 מיליארד שקל בשנה, כל שנה, בכל אחת מהשנים הקרובות? וזה, בשביל לדייק, נועד למענה לאיום החיזבאללה בלבד. רוצים גם מענה לדאע"ש? לכוחות החדשים שעולים בסוריה? בשביל זה צריך תקציבים נוספים. אל תגידו שלא אמרנו.

ואיך יכול להיות שמלחמה בעזה, על טווח של 2-3 קילומטר, מול ארגון טרור שרובו מחופר מתחת לאדמה, עולה כל כך הרבה כסף - 8-9 מיליארד שקל? מה זה אומר על עלויות המלחמה העתידיות מול חיזבאללה, שהוא איום הרבה יותר גדול? לא נעים ככל שזה יהיה, האם לא הגיע הזמן להתחיל לחשב חישובים כלכליים גם בזמן לחימה?

כל בר דעת, כל משלם מסים ישראלי, יכול להבין שהמצב הזה אינו נורמלי, שהוא אינו תקין, וחשוב שבעתיים - שהוא אינו יכול להימשך ככה לאורך זמן. משלמי המסים לא יעמדו בזה, כי מלבד המסים הם יצטרכו לשלם עוד ועוד מכיסם בשביל לרכוש שירותי חינוך ובריאות, כי השירותים הציבוריים שהממשלה אמורה לתת להם יתדרדרו, בגלל מחנק תקציבי. ככה זה כשכל הכסף הולך לביטחון.

זה הזמן של שרי הקבינט, בבואם לאשר תוספות מוטרפות כל כך לתקציב הביטחון, לחשוב פעמיים. לזכור את משלמי המסים הישראלים שנתנו להם מנדט לנהל את חייהם הציבוריים, ולהקשות על מערכת הביטחון - וגם על משרד האוצר, שהשיטה העקומה שלו לנהל את התקציב הביאה את כולנו עד הלום - ולהתחיל לשאול: האם אפשר לתת את אותה רמת ביטחון עם אותו הכסף? האם אפשר לתת יותר ביטחון עם יותר כסף? איפה אפשר להוריד? איפה אפשר לשנות? איך אפשר להתאים את הצבא, את תורת הלחימה, את בניין הכוח, לא רק לאיומים הביטחוניים, אלא גם לאילוצים הכלכליים?

הכסף הזה לא מגיע מהשמים, הוא מגיע מהכיס של כולנו. הוא אינו הפקר. צריך להתייחס לכל שקל ושקל ביראת קודש, כי כל שקל ושקל יצאו מהכיס שלנו אחרי שעבדנו קשה מאוד עבורם. זה הזמן להתחיל לעשות את חשבון הנפש הזה.