הצצה לחיי האומללים שבונים את הטלפון הבא שלך

דם, יזע ודמעות

אתם ממש אוהבים את הסמארטפון שלכם, אבל האם אתם יודעים איזה מסלול הוא עובר לפני שהוא מגיע אליכם ליד? זה מתחיל בכריית מתכות מסוכנת באזורים מופקרים של אפריקה, שבהם מועסקים עבדים בפועל; ממשיך במפעלים דוגמת אלה של מלזיה ושנז'ן; אחר כך הוא נוחת בידיכם לתקופה קצרה, של שנה עד שנתיים; נמכר במצב לא טוב לעולם השלישי - ואחר כך מפורק לחלקיו (הרעילים והמסוכנים לעתים) על ידי עוד עובדים בעולם השלישי.

דו"ח של משרד העבודה האמריקאי, שנערך עבורו על ידי ארגון זכויות העובדים Verite, מצא שבמלזיה יש תנאים של עבדות בחלק ניכר מתחום האלקטרוניקה. בגלל חוקי העבודה הגמישים של מלזיה, מהסוג שכמה משרי ישראל רוצים לייבא לכאן, היא הפכה בשנים האחרונות לשם דבר בקרב יצרנים זרים.

הממצאים של Verite, שמזכירים במידת מה את התנאים שבהם מוחזקים עובדים זרים בארץ, מצאו שעובדים זרים במלזיה מקבלים שכר נמוך הרבה יותר מזה שהובטח להם; שהם צריכים לשלם שכר רק כדי לקבל את מקום העבודה; שהם נאלצים להתגורר במבנים צפופים, לא נוחים, שנמצאים תחת מעקב בלתי פוסק.

94% מהעובדים דיווחו שהמעביד לקח להם את הדרכון עם הגעתם; 71% אמרו שקבלת הדרכון חזרה היתה קשה עד בלתי אפשרית. 92% מהם אמרו שהם נאלצו לעבוד שעות נוספות כדי לשלם את ה"חוב" שצברו כלפי המעבידים שלהם. כאן המקום לציין שהיסטורית, חלק ניכר מהעבדות היתה עבדות-חוב: האדם צבר חוב, בדרך כלל בשל ריבית נשך ואמצעים לא הוגנים אחרים, כלפי אדם או גוף אחר, ואחר כך נאלץ לעבוד כדי להחזיר אותו – כשתנאי העבודה מוודאים שהסיכוי שלו להחזיר את החוב הוא אפסי, מה שמשאיר אותו בפועל כעבד.

95% מהעובדים שנאלצו לקחת הלוואה רק כדי לשלם עבור עצם הזכות לעבוד גילו שהם נזקקו ליותר משלושה חודשי עבודה כדי להחזיר אותה; 50% נזקקו ליותר משנה. 57% מהם אמרו שהם לא יכלו להפסיק את עבודתם לפני תום החוזה, כי המשמעות היתה קנסות דרקוניים ואובדן משכורות.

בין החברות הגדולות שמייצרות חלקים מהמכשירים שלהן במלזיה אפשר למצוא את (הפתעה!) אפל, סמסונג, וסוני. וריטה עצמה לא ציינה את החברות שנהנות משירותי העבדות, כדי שלא לפגוע ביכולת שלה לאסוף מידע כזה בעתיד. ככה זה. משהו לחשוב עליו כשאתם רצים לקנות את הטלפון הבא שלכם. נכון להיום, נמכר רק סמארטפון אחד שיוצר בתנאים הוגנים כלפי הפועלים והוא נקרא FairPhone.

ה-NSA, מאחוריך

ימים ספורים לאחר שאפל הכריזה שב-iOS8 היא לא תחזיק עוד במפתחות ההצפנה של המשתמשים, מה שאומר שהיא לא תוכל להעביר את המידע שלהם לארגוני אופל ממשלתיים, הרימה גוגל את הכפפה שהשליך טים קוק.

אנדרואיד הציעה למשתמשים הצפנה כבר שלוש שנים ומלכתחילה לא שמר את מפתחות ההצפנה, אבל רוב המשתמשים לא היו מודעים לאפשרות ההצפנה. גוגל הודיעה שהגרסה החדשה של מערכת ההפעלה, שצריכה להגיע בחודש הבא לשוק, תצפין את המכשיר של המשתמש כברירת מחדל.

המשמעות: גם אם שירותי השו-שו יגיעו עם צו חשאי מבית משפט סודי, גוגל לא תוכל למסור להם את הסיסמה של המשתמשים, כי לא תהיה לה אותה. יתר על כן, מכשירי אנדרואיד - מערכת ההפעלה הנפוצה בשוק, נזכיר, ביחס של 4:1 - שישתמשו במערכת ההפעלה החדשה יהיו מוצפנים כברירת מחדל. כלומר, מי שירצה את המכשיר שלו לא-מוצפן, יצטרך להיות זה שיעבוד, לא זה שירצה שהמכשיר שלו יהיה מוצפן. שנה וארבעה חודשים חלפו מאז שסנודן החל לפרסם את המסמכים הראשונים שלו, ואנחנו מתחילים לראות שינוי של ממש. 

חוסר אחריות? לא תמיד

איזו אחריות משפטית יש לאתר בו הכירו עבריינים את הקורבן שלהם על הפשע שבוצע? בדרך כלל, אחריות אפסית; בסוף השבוע פסק בית משפט בקליפורניה פסיקה חריגה שקובעת מחדש את הגבולות בנושא.

אתר בשם ModelMayhem, שמאפשר לאנשים לשכור דוגמניות. אישה ששמה לא פורסם תובעת את הנהלת האתר: לטענתה, שני גברים בשם אמרסון קאלום ולאבונט פלנדרז שכרו את שירותיה ב-2011. לבקשתם, ועל פי החוזה שסיפק האתר, היא הגיעה לפלורידה ונפגשה עם השניים. החלאות סיממו אותה, אנסו אותה, צילמו את האונס והפיצו אותו ברשת.

זו לא היה הפשע הראשון מסוגו של קאלום ופלנדרז: ב-2012, נידונו השניים ל-12 מאסרי עולם על מעשיהם כלפי עשרות נשים. המקרים הראשונים היו ב-2006; השניים נעצרו לראשונה ב-2007. הנאנסת תובעת את ModelMayhem והחברה שמאחוריה לא משום שהיא לא הסירה פרסום מסוים, אלא משום שהיא לא נקטה בצעדים המינימליים כדי להבטיח שעברייני מין מורשעים לא ישתמשו בשירותים שלה. בית משפט דחה את התביעה, אבל בית משפט לערעורים אישר אותה - וקבע שהחוק לא יכול לשמש את חברות התוכן להתחמקות מאחריות בסיסית. 

קצרצרים

1. אפל החלה למכור את האייפון 6 בסוף השבוע והמראות הקבועים של תורים ארוכים של פסיכים שמחכים בתור שעות ארוכות חזרו על עצמם. הפעם, עם זאת, היה שינוי: חלק מהממתינים ישנו בשקיות אשפה והמשטרה הגיעה למקום ופינתה אותם. להמתנה הפעם היה סממן מסחרי מובהק: רבים מהרוכשים לא התעניינו כלל במכשירים. הם נשכרו על ידי מבריחים סינים לרכוש את הטלפונים, אותם מסרו מיד אחרי הרכישה וקיבלו את שכרם. האייפון, שמיוצר בסין, עוד לא מופץ בה רשמית ויש סחר ער בשוק השחור בקרב פוזאיסטים שחייבים להשתמש באייפון העדכני ביותר כסמל סטטוס.

2. מסימני הגסיסה של גוגל+: כחלק ממאמציה של גוגל לדחוף את הטרשת החברתית שלה לגרונם של כל המשתמשים, כל מי שפתח חשבון חדש בג'ימייל נאלץ לפתוח גם חשבון גוגל+. זה התחיל לפני כשנתיים, כשגוגל עוד חשבה שיש לה סיכוי להביס את פייסבוק בתחום. בימים האחרונים, נעלמה בשקט הדרישה הזו ועכשיו אפשר לפתוח חשבון ג'ימייל בלי לפתוח לצידו כלי שלעולם לא תשתמש בו ביודעין. הסימן הזה מצטרף לשורה אחרת של סימנים, שמעידים שבכוונתה של גוגל להרוג את גוגל+ ברכות. הריגה פומבית נוסח דאע"ש לא עולה כאפשרות, כי מדובר בבייבי של המנכ"ל לארי פייג'. 

3. טרול הפטנטים Lumen View עשה היסטוריה כשחטף תביעת RICO, קרי תביעה שדורשת להפעיל נגדו את החוקים נגד פשע מאורגן - וזאת לאחר שניסה לסחוט באיומים את חברת FindTheBest. בעקבות הפסיקה האחרונה של העליון האמריקאי, פסל בית משפט פדרלי את הפטנט המפוקפק של Lumen והשית עליה הוצאות משפט גבוהות במיוחד, לאור האיומים של הטרול ב"תביעה מלאה" עם "הליך ראיות ממושך". המצב גרוע כל כך מבחינת הטרול, עד שהוא הודיע שאין בכוונתו לערער.

4. דיווחנו לפני שבוע על המלחמה של פייסבוק במלכות הדראג, שמשתמשות בשמות מקצועיים ולא בשמותיהן האמיתיים. עתה נחשף עוד מקרה שבו פייסבוק משמשת בתפקיד הרשע שטבעי לה כל כך. משתמש נורווגי צעיר, אמברט הנוק האלדמן, גילה לזעמו שפייסבוק מחקה את תמונת הפרופיל שלו. הסיבה: האלדמן סובל מעיוות פנים נדיר, ובפייסבוק החליטו שהתמונה "נוגדת את המדיניות של החברה". כאן המקום להזכיר כמה דברים שלא מנוגדים למדיניות של פייסבוק: ראשים מרוסקים והכחשת שואה.