אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביהמ"ש דחה תביעה לפיצויים על הפקעת יתר מפני שהקרקע שנותרה הושבחה צילום: דוד הכהן

ביהמ"ש דחה תביעה לפיצויים על הפקעת יתר מפני שהקרקע שנותרה הושבחה

הבעלים החזיקו בכ־16 דונם של קרקע חקלאית בפ"ת וייעודה שונה למגורים. כשהקרקע הופקעה לטובת סלילת כביש, הבעלים תבעו פיצוי ונדחו, משום שהרוויחו מעליית ערך הקרקע

23.09.2014, 09:40 | דותן לוי

בית המשפט המחוזי מרכז דחה תביעה של בעלי קרקעות לפיצוי בגין הפקעת קרקע בעיר שהיתה בבעלותם. הבעלים החזיקו בכ־16 דונם של קרקע חקלאית באזור שכונת כפר גנים בפתח תקווה, ובעקבות תוכנית המתאר שאושרה ב־1995 הוחלט לאשר בנייה על כ־158 דונם בשכונה. מכיוון שדובר בקרקע חקלאית כללה התוכנית את שינוי ייעודה למגורים. כמה חודשים לאחר מכן הוחלט על הפקעת קרקעות סמוכות לסלילת כביש 471.

כפר גנים בפתח תקווה, צילום: דוד הכהן כפר גנים בפתח תקווה | צילום: דוד הכהן כפר גנים בפתח תקווה, צילום: דוד הכהן

במסגרת התוכנית החדשה הוקצו כ־7.3 דונם משטח התובעים לבנייה למגורים או מסחר, ואילו היתר, כ־8 דונם, כלומר 54.5%, לצורכי הציבור. ב־2011 הגישו בעלי הקרקע תביעה על הפקעת יתר, שחרגה מההיקף המוגדר בחוק ב־40%, ללא פיצוי, זאת אף שחישוב שמאי קבע כי שווי המקרקעין שבהם החזיקו התובעים עלה בכ־4 מיליון שקל. בעקבות דחיית התביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב ערערו התובעים לעליון, והוא החזיר את התיק למחוזי.

התובעים טענו כי מרבית השטח שהופקע אינו משמש לצרכים ציבוריים, אלא כפיצוי לבעלי קרקעות שהופקעו במסגרת סלילת כביש מכבית. מנגד טענה עיריית פתח תקווה, באמצעות עו"ד רונית אלפר ממשרד פריש שפרבר ריינהרץ ושות', כי פיצוי בגין הקרקע יכול להתקבל גם באמצעות העלאת ערכה, כפי שקרה במקרה זה.

השופט יעקב שינמן קבע כי יש לדחות את התביעה, משום שהיא "מהווה ניסיון לקבל כפל פיצוי ובלאו הכי להתעשרות שלא כדין". עוד ציין השופט כי "התובעים נהנים במשך כל השנים מפרי ההשבחה על ידי השכרה ו/או מכירה של הדירות שנבנו על המקרקעין".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות