סיכום תשע"ד בבורסה: השנה שבה שוק ההון התנתק מהכלכלה

מלחמה שנמשכה 50 ימים ועלולה להתחדש בכל רגע, האטה כלכלית מתמשכת, מאבק עיקש על תקציב, גירעון גדל שמטיל אי-ודאות על קופת המדינה ועלייה בשיעור האבטלה. כל אלו, לא הרתיעו את המשקיעים בבורסה של תל אביב שסיימה את השנה הטובה ביותר שלה מזה 6 שנים.

מדד ת"א 25 נעל את תשע"ד בזינוק של 23.5% ואת היום האחרון של השנה העברית סיים בגאון עם נעילת שיא של 1,456.28 נקודות. גם מדד ת"א 100 סיים שנה מוצלחת מאוד עם עלייה של 20.5% בסיכום תשע"ד, לעומת כ-5% בשנה שקדמה לה. מדד הבנקים רשם עלייה של 22.3% ומדד נדל"ן 15 טיפס ב-18.8%. עוד נתון שהוסיף לחגיגה בבורסה הוא מחזור המסחר היומי, שעמד על 1.2 מיליארד שקל - עלייה של 10% מהשנה שעברה.

האופטימיות שניתן לשאוב מהשנה שהסתיימה בבורסה מתגברת עוד יותר כאשר נזכרים בתשע"ג בשוק ההון המקומי. השנה שלפני כן היתה השנה שכולם ירצו לשכוח - טייקונים היו שקועים עמוק בהסדרי חוב, חברות ברחו מהארץ בגלל רגולציה, מנכל"ית ויו"ר שהתפטרו ובעיקר - משבר אמון ציבורי חמור.

 

אגב, מגמת העליות בשוקי ההון לא ייחודית לישראל ב-12 החודשים האחרונים. S&P 500 למשל השלים עלייה של 19% בשנה האחרונה ונסחר גם הוא ברמת שיא כל הזמנים. עם זאת, ההבדל הגדול הוא במצב הכלכלות - בעוד הכלכלה של ישראל נמצאת,לפי כל ההערכות, בדרכה להאטה למיתון אפשרי, הכלכלה האמריקאית נמצאת בדרך להתאוששות מלאה שתלווה בהעלאת ריבית במחצית הראשונה של 2015.

 

עלייה גם בגיוסי ההון

מבחינת גיוסי ההון בתשע"ד, כ-7.7 מיליארד שקל גויסו בהנפקות והקצאות פרטיות של מניות, לעומת כ-5 מיליארד שקל בשנה הקודמת. כ-3.6 מיליארד שקל גויסו בהנפקות לציבור, בדומה לסכום שגויס בתשע"ג.

עיקר העלייה בגיוסי הון במניות השנה היה בהקצאות הפרטיות שהסתכמו בכ-4 מיליארד שקל, בראשן כ-2.4 מיליארד שקל שגויסו בהקצאה פרטית של מניות על ידי חברת האינטרנט פריון נטוורק במסגרת רכישת חברת בת של "קונדואיט" (בדרך של החלפת מניות) ומיזוגה בחברה.

4 חברות חדשות הצטרפו השנה לבורסה - אינרום בנייה, קבוצת אשטרום, מגדלי ים תיכון, וסקייליין - וגייסו בסך הכל 900 מיליון שקל.

 

הריבית בשפל היסטורי - הדולר יציב

אם בוחנים את ביצועי השקל בראייה שנתית מגלים כי המטבע הישראל שמר על יציבות יחסית מול המטבעות המרכזיים בעולם, כאשר בסיכום שנתי טיפס הדולר בשיעור של 1.4% בלבד מול השקל.

עם זאת, כשמורידים את המהלך החד של התחזקות הדולר בחודשיים האחרונים - בעיקר על רקע ריבית השפל של בנק ישראל והמגמה בעולם, הדולר ראה בחודשי הלחימה בעזה את השער הנמוך ביותר שלו מזה יותר מ-3 שנים - 3.41 שקלים.

גם היורו רשם יציבות יחסית מול השקל בסיכום 12 החודשים האחרונים כשאיבד 1.5% בלבד מערכו מול המטבע הישראלי. נקודת השפל של היורו היתה בתחילת אוגוסט אז נסחר המטבע האירופי תמורת 4.58 שקלים - שפל של הזמנים.

פחות מסוכן מארה"ב?

תשע"ד היתה זו השנה שבה התשואה של האג"ח הממשלתי ל־10 שנים של ישראל ירדה מתחת לתשואה של המקבילה האמריקאית. בעוד שהאג"ח הישראלי נסחר בתשואה ברוטו של 2.36%, התשואה על האג"ח האמריקאית היא 2.59%. המשמעות היא שהמשקיעים מתמחרים את פרמיית הסיכון של ישראל ברמה נמוכה מזו של ארה"ב. גם אם לוקחים בחשבון את ההערכות כי השקל צפוי להתחזק בטווח הארוך מול הדולר, עדיין מדובר פה במצב מסוכן שעשוי להצביע על בועה.

מבחינת גיוסים בשוק האג"ח, כ-37.3 מיליארד שקל גויסו באמצעות הנפקות אג"ח לציבור בשנה החולפת כאשר חברות הנדל"ן בלטו זו השנה השניה ברציפות עם גיוס כ-45% מהסכום. חברות נדל"ן זרות, העוסקות בנדל"ן מניב בארה"ב, וחברת "הלמן אלדובי גמל" ביצעו הנפקה ראשונה של אג"ח וגייסו כ-1.3 מיליארד שקל. מרבית הסכום, כ-1 מיליארד שקל גויסו ע"י "אקסטל" בהנפקה הגדולה ביותר של חברה חדשה בשוק איגרות החוב.

ההנפקות הבולטות בגודלן השנה היו של הבנקים – פועלים ומזרחי טפחות שגייסו לקראת סוף השנה כ-3 מיליארד שקל כל אחת בהנפקות אג"ח לציבור מהגדולות ביותר בתולדות הבורסה.