תערוכה: "כוח משיכה", גלריה רוזנפלד
תערוכה קבוצתית של אמנים ותיקים לצד צעירים, ובהם בוגרים טריים של בתי ספר לאמנות
תערוכה קבוצתית של אמנים ותיקים לצד צעירים, ובהם בוגרים טריים של בתי ספר לאמנות. דבר המבקרת: כמו בחיים, גם באמנות משיכה היא עניין של אינסטינקט. לא תמיד אפשר להסביר מה מושך אותנו למישהו אחר, וזה גם לעתים המצב כשעומדים מול יצירה.
התערוכה, שמוצגת בימים אלה בגלריה רוזנפלד, עוסקת ביחסים המורכבים שבין האדם ליצירה באמצעות יצירות שרובן עוסקות באותו נושא ממש - כוח המשיכה, במקרה הזה בין המינים. בתערוכה מוצגות עבודות של אמנים ותיקים שעובדים עם הגלריה כבר שנים, ובהם בועז ארד, רועי רוזן וזוהר גוטסמן, ושל אמנים צעירים שזה עתה סיימו את לימודיהם בבתי הספר לאמנות, כמו גיא און ואלה ברק. השניים האחרונים עוסקים במיניות בצורה מפורשת מאוד, בצילומים שמשלבים עירום, אבל לאו דווקא בצורה המתבקשת.
ברק, בוגרת המחלקה לצילום בבצלאל, מציגה שתי יצירות מתוך סדרה שבה צילמה את עצמה ואת שותפה לדירה בעירום בלוקיישנים שונים, שמעניקים לעירום משמעויות חדשות. העירום ביצירותיה הופך לא פעם ממיני למשעשע, מתסכל, אבוד ואפילו עצוב.
און, בוגר אותה מחלקה ממש, מציג עירום בוטה יותר בצורה מהונדסת שמוציאה אותו מקונטקסט הגוף ושותלת אותו בסביבות חדשות, לכדי תוצאה אסתטית מוצלחת למדי.
אמנית מסקרנת נוספת בתערוכה היא ונילה רויאל, שם הבמה של אמנית מולטימדיה צעירה שניצנים מעבודותיה אפשר היה לראות בתערוכות שונות בשנים האחרונות. כיאה לשמה, היא מציגה את "Fetish Shoe" - אובייקט פופי בדמות נעל עקב שהיא גם גביע גלידה, דימוי מתקתק אבל גם כוחני ומטריד.
בועז ארד מציג עבודת וידיאו בשם "הבשורה", שבה הוא צולל אל תוך ילדותו באמצעות בובות משחק, עבודה שרובה מחויכת אך בסופה מתגלים גם צדדים אפלים. טל שוחט מציגה את עבודת הצילום "ללא כותרת", שבה היא עוסקת בהתבגרות, גם במובן המיני שלה (עד 25 באוקטובר. שביל המפעל 1 בניין 6 ת"א, הכניסה חופשית).
שורה תחתונה: קבוצת עבודות שגורמת להרהר בכוח המשיכה האלמותי ובדרך שבה הוא בא לידי ביטוי באמנות.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה