גם הפעם אין תקווה בתקציב

נניח ששר האוצר יאיר לפיד צודק ובאמת איכשהו הכל יסתדר ביחד. במעין גרסה מאקרו־כלכלית לנס פך השמן, ניתן יהיה להוסיף 6 מיליארד שקל בשנה הבאה לביטחון (בנוסף ל־8 מיליארד שקל השנה), והגירעון יעמוד על 3.4% בלבד, וסוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות יחשבו שפריצת יעד הגירעון היא שוב רק חד־פעמית, ומס הכנסה לא יועלה, ויוקצבו 3 מיליארד שקל למערכת הבריאות, ועוד כחצי מיליארד שקל ליישום חלק ממסקנות ועדת אלאלוף, ויהיה מקור תקציבי של מיליארד שקל לניצולי השואה ונמשיך לבנות את הרכבות והכבישים וחוק 0% מע"מ יאושר כמובן והכל יהיה בסדר גמור.

גם אם כל זה נכון ויתממש, תקציב 2015 רחוק מלהיות תקציב של תקווה, כפי שלפיד ניסה לשכנע אתמול, ממש כמו שקרא לתקציב 2013–2014 בשנה שעברה. אתמול, אגב, הגדיר לפיד את התקציב הקודם כתקציב של משבר, מה שמעלה את השאלה איך בדיוק יוגדר תקציב 2015 במסיבת העיתונאים להצגת תקציב 2016. עד אז, לפחות במישור החברתי, תקציב השנה הבאה הוא לכל היותר תקציב של שיפורים קטנים יחד עם המשך השחיקה בתחומים אחרים.

הדוגמה הבולטת ביותר היא זו של תקציב הרווחה, שם לפיד הבטיח כי יושקעו כמיליארד שקל ביישום מסקנות ועדת אלאלוף, הגדלת מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) לאמהות חד־הוריות והגדלת השלמת ההכנסה לכ־200 אלף קשישים ללא פנסיה, מה שיעלה את הכנסתם מספיק כדי להתקרב לעבר קו העוני. כל אלו הם דברים יפים, מה שיועצים ארגוניים אוהבים לכנות nice to have, אבל זה לא תקווה. זה לא שינוי מהותי כמו הקמת מרכזי מיצוי זכויות לאוכלוסיה ענייה, הגדלת מספר העובדים הסוציאליים וטיפול עומק בבירוקרטיה. אותו הדבר בתחומי הבריאות או החינוך - פה ושם מדובר על תיקונים, שיפורים קטנים ונחמדים. מערכת החינוך לא תהיה טובה יותר בגלל התקציב של לפיד, וכך גם מערכת הבריאות.

ואולי כל פסטיבל התקציב הזה לא רלבנטי. התקציב האמיתי שמשפיע על כיסו ורווחתו של הישראלי הממוצע נקבע על ידי ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים. התקציב האמיתי נקבע במהלך השנה, באינספור העברות. חלק אחר נקבע ביוזמות, טובות יותר וטובות פחות, של שרים ופקידים. כשהמדינה באמת עושה משהו שגורם לאזרח נחת, הוא יודע את זה ולא נדרש למילים מנופחות כמו תקווה.

מיקי פלד

משק החשמל

תעריף החשמל יירד, אבל לא בזכות לפיד

"ההחלטה לא להעלות את המסים על הפחם תוביל לכך שב־1 בינואר נוכל להוריד את תעריפי החשמל בישראל במספר דו־ספרתי. זה יפחית את התשומות לתעשייה ויאפשר צמיחה מוגברת". במילים אלו סיכם שר האוצר יאיר לפיד את התייחסות משרדו למשק האנרגיה. רפורמה בחברת החשמל? התמודדות עם חריגות השכר בחברה? פיקוח על מחירי הגז? כל אלו לא מעניינים. מה שכן מעניין הוא ששר האוצר רתם במעמד צד אחד את שר האנרגיה סילבן שלום והחליט שהוא יוריד את תעריפי החשמל בישראל בשיעור דו־ספרתי.

בפועל, משרד האוצר כלל אינו אחראי על תעריף החשמל ומי שקובעת אותו היא רשות החשמל. בנוסף, התעריף לא יירד ב־1 בינואר: הוא יירד לאחר שיתפרסם שימוע, כנראה בסוף 2014, שלאחריו יעברו לפחות חודשיים עד יישום החלטה בנושא. גם שיעור הירידה עוד לא נקבע סופית: ההערכות של רשות החשמל, וגם של חברת החשמל, הן שתהיה ירידה דו־ספרתית. אבל רשות החשמל עוד לא חישבה סבסוד מערכות סולאריות ועלויות אחרות. אם שיעור הירידה ייקבע על 9%, לפיד יצטרך להסביר על סמך מה הבטיח ירידה גדולה יותר.

אבל מעבר להסברים הרגולטוריים, הסבר אחד שר האוצר כן חייב לנו: מדוע משרדו לוקח קרדיט על ביטול המס על פחם, כשאותו משרד דווקא ניסה להעלותו? באמצע אוגוסט חשף "כלכליסט" שהאוצר מתכנן לנצל את הירידה הצפויה בתעריפי החשמל ולהכפיל פי 3.5 את המס על פחם שנשרף בתחנות הכוח של חברת החשמל. יישום המהלך היה מזרים לקופת המדינה כ־3.8 מיליארד שקל בשנים 2015–2017. הבעיה במהלך היא שלאוצר אולי היה יותר כסף בקופה, אבל הירידה הצפויה בתעריף החשמל היתה נחתכת בחצי והצרכנים היו נפגעים מכך.

ליאור גוטמן

משרד הבריאות

מערכת הבריאות תקבל תוספת של 2.8 מיליארד שקל, רובה צפוי לכסות את גירעונות בתי החולים והקופות

לפיז הכריז אתמול כי תקציב הבריאות יגדל ב־2.8 מיליארד שקל ב־2015 וכי החולים בישראל יקבלו טיפול ושירות באיכות טובה יותר. בפועל, חלק גדול מהתוספת עלול להיבלע בכיסוי גירעונות בתי החולים וקופות החולים, כדי שאלו לא יגיעו לסחרור פיננסי שיסכן את המערכת. על פי הערכות ראשוניות, מדובר בסכום של כ־1.5 מיליארד שקל שיצטרכו להגיע או מהתוספת המתוכננת או ממקור תקציבי אחר.

הגירעון הראשון שאנשי משרדי האוצר והבריאות יידרשו לאמוד ולסגור הוא זה של בתי החולים הממשלתיים. הגירעון הזה מתחלק לשניים - הגירעון התפעולי שמעבר לתחזיות, שכבר השנה מתקרב ל־300 מיליון שקל, וחוסר של כ־600 מיליון שקל לצורך רכישת ציוד רפואי ותרופות, לפי טענות מנהלי בתי החולים. הגירעון השני הוא זה של קופות החולים, שבשלוש השנים הקרובות עשויות להידרש לסכום של כ־3 מיליארד שקל כדי שיוכלו להמשיך ולספק שירותים למבוטחיהן.

במקרה של בתי החולים מדובר בכאב ראש גדול לאנשי הכספים של מערכת הבריאות. על פי התחזיות המעודכנות, הגירעון התפעולי יגיע לכמיליארד שקל השנה וספק אם ישתפר מהותית בשנה הבאה. אפשר רק להתנחם בכך שכ־700 מיליון שקל שוריינו לסגירת הגירעון השנה. ברקע קיים איום של מנהלי בתי החולים להפסיק בחודש הקרוב חלק גדול מפעילות הניתוחים הלא דחופים, שכן לטענתם אין אפשרות להמשיך ולממן את רכש הציוד הנדרש להם.

השאלה עכשיו היא מתי בדיוק יקבלו בתי החולים תקציב נוסף בגובה 300 מיליון שקל שהובטח להם עם פרסום מסקנות ועדת גרמן ביוני האחרון. שלושה חודשים חלפו, הכסף עוד לא הגיע, וככל הנראה רק חלק ממנו יגיע לבתי החולים השנה. הכסף מיועד לבנייה ושיפוץ של חדרי ניתוח והכשרת צוותים מקצועיים, כדי שכבר בשנה הבאה יוכלו בתי החולים להתחיל ולהפעיל את חדרי הניתוח אחר הצהריים, לקצר את זמני ההמתנה לניתוחים לא דחופים ולהתחרות טוב יותר בבתי החולים הפרטיים.

על כך אמר ל"כלכליסט" ד"ר יצחק ברלוביץ', מנהל בית החולים וולפסון: "אומרים לך קח כסף לקיצור תורים והפעלת בתי החולים אחר הצהריים, אבל אני צריך כרגע כסף בשביל לא להאריך תורים בשעות הבוקר".

מיקי פלד

רשות החברות

הפרטת החברות הממשלתיות חוזרת, לא ברור מי ירצה אותן

תקציב 2015 מעיר לחיים את התוכנית של מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב לבצע הנפקת מניות מיעוט בעשר חברות ממשלתיות. התוכנית הוצגה במקור ביולי האחרון, ונגנזה בשל אירועי צוק איתן והתנגדות חלק משרי הקבינט החברתי־כלכלי.

הנפקת מניות מיעוט בחברת החשמל, שתוכננה במקור ל־2015, זזה ל־2017 בשל הדחייה ברפורמה בחברה ובמקומה קודמה ההנפקה של חברת הדואר מ־2017 ל־2016.

למרות התוכניות השאפתניות, במצבן של חלק מהחברות לא ברור מי ירצה להתקרב אליהן. הדואר שובת ובקושי מתפקד, חברת החשמל איבדה את המנכ"ל ואת הרפורמה ונמלי ישראל, גם ללא אלון חסן, לא בדיוק מהווים את מקום העבודה הכי מושך למשקיעים. השורה התחתונה היא שהמוסדיים עלולים להמשיך ולנתב את כספי הפנסיה לחו"ל, והתוכנית של יוגב להשיג 15 מיליארד שקל מההנפקות עלולה להישאר כתובה על הקרח.

ליאור גוטמן

משרדי החינוך והרווחה

האוצר הציג תוספת, המשרדים בונים על סכום גדול יותר

משרדי החינוך והרווחה יזכו בתקציב 2015 לתוספות משמעותיות - 1.8 מיליארד שקל לחינוך וחצי מיליארד שקל לרווחה, לפי הודעת שר האוצר אתמול. אלא שבהינתן העובדה שרכיב "הטייס האוטומטי" - סכום כסף שנוסף לתקציב המשרד מדי שנה בהתאם לגידול האוכלוסייה והצרכים שלה - עומד על 1.5 מיליארד שקל בחינוך, לא ברור אם מדובר בתוספת משמעותית אמיתית. במקרה של משרד הרווחה הגידול הטבעי הוא כ־100 מיליון שקל, כך שהתוספת אמורה להיות משמעותית, אך היא מיועדת בעיקר לתוכנית ביטחון תזונתי.

המספרים הולכים ומסתבכים לאור העובדה שבמשרד החינוך מציגים שורה של פרויקטים שאמורים לצאת לדרך ב־2015 ושכבר זכו לאישור משרד האוצר ולתקצוב בהיקף של כ־900 מיליון שקל. במשרד החינוך טוענים כי תוכניות אלה זוכות לתוספת נפרדת, ולכן לא ברור איזו תוספת יקבל המשרד.

במשרד הרווחה מדברים על פרויקטים בהיקף של 900 מיליון שקל, בעוד התוספת שהציג לפיד היא של 500 מיליון שקל והיא כוללת את חוק האוטיסטים והביטחון התזונתי. לכן גם כאן לא ברור מה היקף התוספת האמיתית.

מיקי פלד ורוני זינגר

משרד התחבורה

רוב תוכניות העבודה לא ייפגעו, חלק מהפרויקטים יידחו

שר התחבורה ישראל כץ יכול לסכם בסיפוק את המאבק על התקציב לשנת 2015. אחת השיטות הנפוצות במשרד להימנע מקיצוצי תקציב היא עבודה לפי תוכניות חומש, שיטה שנפוצה בחברת נתיבי ישראל (מעצ לשעבר) ובקרוב גם ברכבת. כך זה עובד: מגישים מראש לאישור משרדי האוצר והתחבורה תוכנית פיתוח ל־5 שנים. לאחר שזו מאושרת מכרזים מתחילים לצאת לדרך, מה שמקשה על שינוי בדיעבד של תוכניות שכבר נחתמו.

כך למשרד התחבורה יש תקציב "טייס אוטומטי" של כ־13.5 מיליארד שקל, והתוספת לשנה הבאה נקבעה על מעט פחות מ־13 מיליארד שקל. זהו הסיבוב השני ברציפות שכץ ניצל מגזרות תקציב, כשבשנה שעברה הוא איים לחשוף הבטחות של נערי האוצר שעמדו בפני הפרה.

מתוכניות העבודה של משרד התחבורה נגרע מעט מאוד. כביש הכניסה החדש לירושלים, בעלות של 1.5 מיליארד שקל, אמור לצאת למכרז בנייה על ידי המגזר הפרטי. תוכניות הרחבת כבישים בצפון יידחו בחצי שנה עד שנה.

בנוסף, המכרז להקמת נמל אשדוד, בעלות של 3.3 מיליארד שקל, ייצא לדרך כבר בסוף השנה הנוכחית כשמקור המימון הוא חברת נמלי ישראל. המימון לנמל חיפה יגיע מהנפקת אג"ח בהיקף של עד מיליארד דולר, שיבוצע על ידי חברת נמלי ישראל.

בנוסף, תוכניות השבחת הרכבת עם הנפקת אג"ח בהיקף של עד 2 מיליארד שקל כמו גם פיתוח הרכבת העירונית בתל אביב, נותרו ללא שינוי.

ליאור גוטמן