צילום: נמרוד גליקמן
המספרים בתקציב לא מסתדרים: עוד הבטחות של 3 מיליארד שקל חסרות
תקציב 2015 אמור לגדול ב־8.2 מיליארד שקל. ההוצאות שאליהן התחייב שלשום שר האוצר כבר חורגות ב־5 מיליארד שקל מהסכום. בדיקת "כלכליסט" מעלה כי הממשלה פיזרה עוד הבטחות בהיקף של 3 מיליארד שקל שהאוצר יצטרך למצוא להן מימון או לבטלן
הממשלה הנוכחית והממשלות הקודמות פיזרו הבטחות בשווי 2.9 מיליארד שקל בשנה, שאינן נכללות בתקציבים שצפויים לגדול בשנה הבאה, לפי ההצהרות שפיזר שלשום שר האוצר יאיר לפיד במסיבת העיתונאים להצגת התקציב. זאת אף שההבטחות הללו אמורות להיכנס לתוקף במהלך השנה. כך עולה מבדיקת "כלכליסט". בנוסף, הממשלות פיזרו הבטחות נוספות בשווי 2.5 מיליארד שקל, שאמורות להתפרש על פני מספר שנים, החל בשנה הבאה, כך ששיעור מסוים מתוכן ישפיע על תקציב 2015 גם כן.
לפי הסיכומים שאליהם הגיעו לפיד וראש הממשלה בנימין נתניהו, תקציב המדינה כולו אמור לגדול ב־8.2 מיליארד שקל בשנה הבאה. אולם כבר במסיבת העיתונאים לפיד פירט את התוספות שמשרדי הממשלה השונים יקבלו, ואלה הסתכמו ב־13.1 מיליארד שקל - חריגה של 5 מיליארד שקל מהתוספת לתקציב.
לפי הצהרותיו של לפיד, אלו התקציבים הצפויים לגדול בשנה הבאה: תקציב החינוך יגדל ב־1.8 מיליארד שקל; תקציב הבריאות ב־2.8 מיליארד שקל, המשרד לביטחון פנים יגדל ב־1 מיליארד שקל, תקציב הרווחה יגדל בכחצי מיליארד שקל, ניצולי השואה יקבלו עוד 1 מיליארד שקל, ומערכת הביטחון תקבל עוד 1.7 מיליארד שקל לבסיס תקציבה ועוד 4.7 מיליארד שקל כתוספת חד פעמית שאינה נכללת בבסיס ("קופסה תקציבית").
בכירי האוצר לא ידעו להשיב במסיבת העיתונאים על הדרכים המדויקות לסגירת הפער בתקציב, ורק אחר כך טענו כי 1 מיליארד שקל יגיעו לתקציב בעקבות המהלך להפיכתה של קק"ל לחברה לתועלת הציבור ו־1 מיליארד שקל נוספים מהנפקת אג"ח של רכבת ישראל. כמו כן טענו באוצר כי צעדי התייעלות יאפשרו לתקציב לגדול בסופו של דבר רק ב־8.2 מיליארד שקל (לא כולל הקופסה התקציבית לביטחון).
כעת, בדיקת "כלכליסט" מעלה כי ההבטחות שפיזרו הממשלה הנוכחית והממשלות הקודמות יגרמו לחריגה נוספת של 2.9 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה בשנה הבאה: 1 מיליארד שקל הובטחו לתוספות שכר לעובדי המגזר הציבורי, מתוקף ההסכם שנחתם עם ההסתדרות; 1 מיליארד שקל נוספים הובטחו לאינטל כנגד הבטחתה לשדרג את המפעל שלה בקריית גת; 500 מיליון שקל הובטחו להגדלת קרן ההלוואות לעסקים קטנים; 200 מיליון שקל הובטחו לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי עוטף עזה; ועוד 50 מיליון שקל הובטחו לתוכנית לעידוד היצוא המקומי.
אף כי סעיפי התקציב המלאים עדיין אינם ידועים, כל ההבטחות הללו אינן נכללות תחת תקציבי הממשלה שצפויים לגדול בשנה הבאה, לפי הצהרותיו של לפיד במסיבת העיתונאים. כלומר אלו הבטחות שלא מוגדרות תחת משרדי החינוך, הבריאות, ביטחון הפנים, הרווחה והשיכון.
וזה לא הכל. הממשלה פיזרה הבטחות נוספות, שאינן נכללות בתקציבים שיגדלו ב־2015, לפי הצהרות לפיד, ומוערכות בעוד 2.9 מיליארד שקל, לפחות - אלא שמדובר בהבטחות שהתקציבים שלהן אמורים להתחלק על פני השנים הקרובות, כך שלא ניתן לדעת בכמה בדיוק הן ישפיעו על תקציב 2015.
ברשימת ההבטחות הללו נכללות: הפרשת עובדי תעש במסגרת תהליך ההפרטה המתמהמה שלה, המוערכת ב־1 מיליארד שקל; הפרשת עובדי דואר ישראל במסגרת תוכנית ההבראה בחברה, המוערכת ב־600 מיליון שקל; רכישת מטוס לראש הממשלה בעלות של 170 מיליון שקל; ובניית מעון ראש הממשלה החדש המוערכת ב־650 מיליון שקל.
האוצר יהיה חייב לקצץ בהבטחות שטרם מומשו
רק לאחרונה, הודיע האוצר על קיצוץ רוחבי של 2% בבסיס התקציבים של כל משרדי הממשלה פרט לביטחון במטרה לממן את העלויות של צוק איתן וכדי להתאים את ההוצאות לכלל ההוצאה (הכלל שקבעה הממשלה, שמגדיר בכמה יכול לגדול התקציב משנה לשנה).
לפיד הצהיר מפורשות כי לא יהיו קיצוצים נוספים במשרדי הממשלה בשנה הבאה. המשמעות היא שהוא מצפה שההתייעלות במשרדי הממשלה לבדה תחסוך מספיק כסף לקופת המדינה כי לכסות על הפער של מיליארדי השקלים בין הבטחות הממשלה למסגרת התקציב.
אולם יש סבירות נמוכה מאד שההתייעלות תספיק לכך. ובמצב כזה, כדי לעמוד במסגרת התקציב האוצר יידרש לקיצוצים נוספים, וסביר להניח שהם יגיעו על חשבון ההבטחות שמימושן טרם החל.
כמו כן, עומקו של הפער בין ההבטחות שפוזרו למסגרת התקציב עוד לא ידוע במלואו. בדיקת "כלכליסט" העלתה רק את הפער הוודאי - זה שאינו נכלל בתקציבים שיגדלו לפי הצהרת לפיד. אולם איננו יודעים אם התוספת של 2.8 מיליארד שקל לתקציב הבריאות כוללת את ההתחייבות של המדינה להצלת בית החולים הדסה, למשל. כמו כן לא ברור אם התוספת של 1.8 מיליארד שקל לחינוך כוללת את ההבטחה להקים מעונות לסטודנטים בעלות של 150 מיליון שקל.
ואם מביאים בחשבון כי הגידול האוטומטי בתקציב מתייחס בעיקרו לגידול הטבעי באוכלוסיה ולהתייקרות המחירים, עולה כי התוספת לתקציבים החברתיים היא כמעט זניחה, במיוחד אם לוקחים בחשבון את הקיצוץ הרוחבי שספגו זה עתה.
בנק ישראל כבר התריע במאי על החריגה הצפויה
הפרט המטריד ביותר בנוגע לפערים בתקציב 2015 הוא שבנק ישראל התריע עליהם כבר במאי. בסקירה הפיסקלית שלו לקראת תקציב 2015 כי "הפער בין אומדני ההוצאות לתקרה מוערך בכ־7 מיליארד שקל". לדברי הבנק, הערכותיו אף היו מקלות, ולא הניחו שיהיו עלויות משמעותיות לרפורמות ברשות השידור ולבית החולים הדסה. מאז, הקיצוץ הרוחבי סייע במידה מסוימת לצמצם את הפער הגדול, אך עדיין לא סגר אותו.
מנכ"לית האוצר יעל אנדורן הציגה שוב במסיבת העיתונאים שלשום את התוכנית האסטרטגית של האוצר, שבבסיסה שני יעדים - יצירת ערך לאדם העובד וכלכלה צומחת מבוססת חדשנות. אולם התקציב שהציג האוצר רק מחזק את המסר שהעביר בנק ישראל בסקירה שלו, והוא שהבטחות הממשלה, שפעמים רבות מגיעות ללא כיסוי או תכנון ארוך טווח, מנהלות את האוצר, במקום שהוא ינהל אותן כחלק ממתווה מתוכנן ואסטרטגי הצופה לשנים הבאות.
5 תגובות לכתיבת תגובה