מצפון תיפתח הרעה: 26 סניפי שופרסל על הכוונת של הממונה

בית הדין להגבלים עסקיים יוכל לבקשת הממונה על הגבלים עסקיים הפרופ' דויד גילה, לחייב את שופרסל למכור או לסגור 26 חנויות, המהוות כ־10% מכלל סניפיה, עד שנת 2020. זאת על פי חוק המזון שייכנס לתוקף בחודש ינואר ובהמשך להודעה שקיבלה שופרסל השבוע מרשות ההגבלים העסקיים בדבר החלוקה הגאוגרפית לאזורי הביקוש שערכה. מההודעה עולה כי 152 חנויות גדולות של הרשת מצויות באזורים גאוגרפיים שבהם לשופרסל יותר מ־30% נתח שוק. אותו נתח שוק מוגדר בחוק המזון כ"שיעור המחושב" של מכירות אותן חנויות של הקמעונאי באזור גאוגרפי שהגדיר הממונה על ההגבלים, ביחס למכירות כלל החנויות באותו אזור. באזורים אלו תידרש שופרסל לקבל מראש את אישור הממונה לפתיחת חנות חדשה. זאת ועוד, 48 חנויות נוספות מצויות באזורים שבהם הריכוזיות של הרשת גבוהה אף יותר ועולה על 50%.

26 חנויות מכלל חנויות אלו מצויות באזורים שבהם יש לרשת שלוש חנויות גדולות ועל פי חוק המזון, במקרים אלו יוכל הממונה על ההגבלים לחייב את הרשת למכור את החנויות. הריכוזיות של שופרסל בולטת בעיקר באזור הצפון, שכן לקלאבמרקט שנרכשה על ידה לפני שמונה שנים היו חנויות רבות באזור זה, מתוקף היותה "קו אופ צפון" בתחילת דרכה. 14 מהחנויות האמורות מצויות בחיפה, 3 בכרמיאל, 3 בצפת, 3 בקריית שמונה ו־3 בחדרה.

דיויד גילה | צילום: אוראל כהן

בלימת ההתפתחות

למרות שעל פניו הסנקציה המחמירה יותר נוגעת לאזורים שבהם ריכוזיותה של שופרסל עולה על 50%, עיקר החשש בשופרסל נוגע דווקא לאזורים שבהם ריכוזיותה עומדת על 30%. זאת לנוכח הערכת משפטנים כי ספק גדול אם הממונה יפעל לחיוב אחת הרשתות למכור חנויות, שכן מדובר בהליך משפטי ארוך וסבוך, שעל פי ההערכות, רשות ההגבלים תעדיף שלא להתמודד איתו לפני שתפעל בדרכים אחרות לעודד את הקמעונאים לצמצם כוחם באותם אזורים.

כך, עיקר הבעיה עימה תתמודד שופרסל נוגעת ל־152 החנויות המצויות באזורים שבהם תידרש הרשת לקבל את אישורה של רשות ההגבלים לפתיחת חנויות חדשות. מכיוון שרשות ההגבלים לא צפויה לאשר בקשות שכאלה, משמעות ההחלטה היא בלימת התפתחותה הטבעית של רשת המזון הגדולה בישראל, המתבצעת באמצעות פתיחת חנויות חדשות. מדובר בבשורה קשה גם עבור מגה, שטרם דיווחה למשקיעים על ההגבלות האזוריות הנוגעות לסניפיה. זאת שכן התחרות מצד הרשתות הפרטיות המכבידה במילא על שופרסל ומגה תגבר כשאלו יהיו היחידות שיורשו לפתוח חנויות חדשות, כמעט ללא הגבלה.

על פי נתוני רשות ההגבלים שבחנה בחודשים האחרונים את התחרות בין רשתות המזון, בישראל פועלים כיום 9 קמעונאים גדולים, המפעילים יחד כ־800 חנויות. היקף המכירות הכולל של הקמעונאים הגדולים הסתכם בשנת 2013 בכ־34 מיליארד שקל ושתי הרשתות הדומיננטיות הן שופרסל ומגה שמכירותיהן בשנה החולפת היו כמחצית מהיקף הפידיון של הקמעונאים הגדולים. לצד שופרסל ומגה, פועלים בישראל קמעונאים גדולים נוספים ובהם: רמי לוי שיווק השקמה, ויקטורי, מחסני להב, סופר דוש, מחסני השוק, יינות ביתן, חצי חינם וקו־אופ ישראל.

צילום: דורון גולן

הוראות הפרק הגיאוגרפי עוסקות בתחרות האזורית בתחום קמעונאות המזון והן נועדו לתת לממונה על ההגבלים כלים להתמודדות עם בעיית הריכוזיות הגיאוגרפית בשוק המזון. זאת בעקבות ממצאיה של ועדת קדמי שלפיהם רמת הריכוזיות בתחום קמעונאות המזון בישראל גבוהה בהשוואה בינלאומית וקיים קשר ישיר בין רמת הריכוזיות באזורים מסוימים לבין רמת המחירים השוררת בהם. ברשות ההגבלים הבינו עוד כי מעבר להשפעה של ריכוזיות גבוהה באזור גיאוגרפי מסוים על מחירים לצרכן, ריכוזיות גבוהה עשויה ליצור עבור קמעונאי תמריץ לפתוח חנויות נוספות באותו אזור רק כדי למנוע כניסה של מתחרים. זאת, שכן קמעונאי ריכוזי יוכל באמצעות פתיחת חנות נוספת לשמר את רמת המחירים הגבוהה, לעומת קמעונאי מתחרה שמבקש להיכנס לאותו אזור וצפוי להוביל לירידת מחירים באזור. שופרסל הודיעה כבר בדו"חותיה לסיכום הרבעון הראשון של השנה כי הוראות החוק עלולות להשפיע לרעה על תוצאותיה העסקיות, אך גם היום, ארבעה חודשים לפני כניסת החוק לתוקף, החברה לא יודעת לציין באיזו מידה.

השינויים החל מינואר

חוק המזון שעבר בכנסת בחודש מרץ וצפוי להיכנס לתוקף בינואר, כולל שני פרקים מרכזיים נוספים הנוגעים לשקיפות המחירים כלפי הצרכנים ומחוייבות הקמעונאים לפרסם באינטרנט את מחירי כל המוצרים בכל אחד מסניפיהם. בנוסף מוטלות מגבלות על יחסי ספק קמעונאי בכל הנוגע לספקים שמחזור מכירותיהם עולה על מיליארד שקל לשנה.

לפני כשבוע פרסם הממונה טיוטת שני פטורים לספקים ולקמעונאים גדולים, שצפויים לאפשר לספקים גדולים להמשיך לסדר מוצרים בחנויות רשתות שמחצית מכירותיהן ינבעו ממוצרי ספקים קטנים וכן, הרשאה לספקים הגדולים להציע מבצעי הוזלות לצרכנים. בקרוב צפוי הממונה לפרסם פטורים נוספים.