השתיקה הרועמת של הנגידה

ההסכמות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד להעלות את יעד הגירעון בשנה הבאה מ־2.5% מהתוצר ל־3.4%, להגדיל את תקציב הביטחון ב־6 מיליארד שקל ולא להטיל מסים נוספים יעסיקו אותנו מן הסתם עוד זמן רב. אבל מה שבולט כבר בשלב זה הוא השתיקה הרועמת בעניינן מצד נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג.

ולא שלפלוג, המכהנת גם כיועצת הכלכלית של הממשלה, אין מה לומר בנושא גודל הגירעון הרצוי והדרכים הנכונות לשמור עליו. בדיוק לפני חודש קיים נתניהו דיון בלשכתו בנושא התקציב, שבו הציגה פלוג נייר עמדה ארוך ומנומק, שקבע כי על הממשלה לקצץ בתקציבה בשנה הבאה כ־4.5 מיליארד שקל, והטיל ספק ביכולתה של הממשלה לשמור על יעד הגירעון ללא הטלת מסים נוספים. כל זאת עוד לפני התוספת לביטחון בעקבות צוק איתן.

הפחתות הריבית ההפוכות

באותו נייר עמדה הזהירה פלוג מפני יציאה לדרך עם יעד גירעון של יותר מ־3%, משום ש"שכל סטייה נוספת בהוצאות הממשלה עלולה להקפיץ את הגירעון בפועל ל־4%". בנוסף, היא ציינה כי "כבר כיום ההוצאה האזרחית בישראל מאוד נמוכה בהשוואה בינלאומית, באופן שמקשה על מתן מענה הולם לאתגרים החברתיים והכלכליים".

המשמעות הבלתי נמנעת של ההסכמות שאליהן הגיעו לפיד ונתניהו היא קיצוץ בהוצאה האזרחית של הממשלה. אבל הפעם, למרבה הפלא, קולה של פלוג לא נשמע.

המשמעות של גירעון גדול מהרצוי היא שהממשלה מזרימה כספים רבים למשק, וכספים עודפים אלה עלולים לדחוף את המחירים במשק כלפי מעלה. במקרה כזה צריך הבנק המרכזי, שתפקידו העיקרי הוא לשמור על יציבות המחירים, להעלות את הריבית כדי לנטרל את השפעת הזרמת הכספים של הממשלה.

אבל הבנק פעל בחודש האחרון בדיוק בכיוון ההפוך וביצע שתי הפחתות ריבית רצופות, בשיעור מצטבר של 0.5%. הסיטואציה שבה פלוג מורידה את הריבית לשפל של כל הזמנים, ומיד לאחר מכן הממשלה מתבקשת לאשר העלאה משמעותית של יעד הגירעון בניגוד לעמדת הבנק, מציגה את הנגידה ואת מדיניות הריבית שלה באור מאוד לא מחמיא. ובכל זאת היא נאלמה דום.

כשימתיקו את הגלולה המרה

את השתיקה של פלוג מסבירים בבנק ישראל בהתרחשויות סמויות מן העין. להערכת אנשי הבנק, אלמלא אזהרותיה החריפות, הגירעון היה נקבע ברמה של 4%. בנוסף לכך, ככל הידוע בשבועות שעברו מאז הדיון בלשכת ראש הממשלה שינתה פלוג את שיטת עבודתה בסוגיית יעד הגירעון, ובמקום לשוב ולדווח לתקשורת על עמדת הבנק היא העדיפה לפעול מאחורי הקלעים מול לפיד ונתניהו.

יכול להיות שזה באמת מה שקרה. אבל כשיעד הגירעון יגיע לדיון בממשלה, וכשהשרים יבינו שבניגוד להבטחות שקיבלו, האוצר מציע בפועל לקצץ בתקציביהם, ייתכן שיעד הגירעון יועלה אף יותר, רק כדי להמתיק את הגלולה המרה.

מצב כזה יהיה כבר בניגוד גמור לעמדת בנק ישראל ויהווה ללא ספק הודאה בחוסר יכולתה של היועצת הכלכלית הבכירה במשק להשפיע על שרי הממשלה. אבל כאשר זה יקרה, קשה להניח שפלוג תוכל להתייצב בפני הציבור ולומר: עשיתי ככל יכולתי כדי למנוע את רוע הגזירה.

amnon.atad@calcalist.co.il