היכן יהיה כדאי לייצר ב-2030?

חברות מערביות רבות עומדות היום בפני החלטה חשובה באשר למיקום מרכזי הייצור שלהן; האם למקם את מרכזי הייצור באזורים בהם עלות הייצור נמוכה יחסית לשאר העולם, לדוגמא במדינות אסיה, או באזורים בהם השכר יותר גבוה אך הם קרובים הן גיאוגרפית והן תרבותית לאזורי היעד והמסחר, כדוגמת מדינות מזרח אירופה.

בשנים האחרונות אנו עדים לצמצום בפערי השכר בין המדינות המתפתחות למדינות המפותחות, כתוצאה מעלייה בפריון בכלכלות המתפתחות וציפייה להתחזקות המטבע המקומי. ממחקר שנעשה על ידי רשת ראיית החשבון והייעוץPwC העולמית, אשר נתמך ע"י נתוני קרן המטבע העולמית, עולה כי השכר במדינות המתפתחות נמצא במגמת עלייה והמגמה עשויה רק להתחזק עם השנים. כך למשל, בעוד שהשכר הריאלי במדינות המפותחות כמו ארה"ב, צרפת, אנגליה וגרמניה צפוי לעלות בכ- 30% עד 40%, עד לשנת 2030, השכר במדינות המתפתחות כדוגמת הודו, סין והפיליפינים צפוי לעלות בשיעור של בין 250% ל-370%.

עוד עולה מן המחקר, כי בשנים האחרונות מובילה אוסטרליה את טבלת השכר העולמי עם שכר ממוצע של כ- 4,500 דולר אמריקני לחודש, וזאת בשל שער החליפין הגבוה של הדולר האוסטרלי. על פי התחזית, לאחר גידול משמעותי של 113%, תוביל דרום קוריאה את טבלת השכר בשנת 2030 יחד עם צרפת וגרמניה עם שכר חודשי ממוצע של כ-5,000 דולר בחודש. אמנם מדינות כמו הודו, וייטנאם והפיליפינים ישמרו ככל הנראה על רמת שכר נמוכה ביחס לעולם, אך התחזיות צופות כי הן תמשכנה להוות יעד אטרקטיבי לייצור, רק אם תשפרנה את התמיכה הממשלתית, את תשתיות התחבורה והאנרגיה ואת יציבותן הכלכלית.

המגמה של צמצום פערי השכר צפויה לחולל שינויים משמעותיים בכלכלה העולמית ובאסטרטגיה העסקית של ארגונים רבים. כיום השכר הממוצע בארה"ב הוא פי 25 מאשר השכר הממוצע בהודו והפיליפינים, אולם על פי התחזית, בשנת 2030 הפער צפוי להצטמצם לכדי יחס של 7.5 בין המדינות. המצב דומה בהקשר לסין - הפער בין השכר הממוצע שם כיום לעומת השכר הממוצע בארה"ב צפוי להצטמצם מפי 6.5 לפי 2.

צמצום פערי השכר מקטין את כדאיות הייצור במדינות המתפתחות והרחוקות ונראה כי מדינות המערב יעדיפו יותר ויותר לייצר במדינות אירופה, הקרובות אליהן יותר. יתרה מזאת, השווקים המתפתחים עצמם הופכים להיות שוק צרכני גדול ובעל יכולת קניה יחסית, שאין להתעלם ממנה. כך, מראות התחזיות שסין תהפוך לצרכן מרכזי יותר ויותר, ופחות כמקום ייצור. בעקבותיה, צפויות ללכת גם מדינות אמריקה הלטינית, מזרח אירופה והמזרח התיכון.

 

הזווית הישראלית

יחסי הייצור והצריכה העתידים להשתנות אינם פוסחים על ישראל. לצד חברות קמעונאיות ישראליות הממשיכות לייצר בסין, למרות מגמת ההתייקרות ההולכת גוברת בה; קיימות גם חברות המעדיפות כבר היום לפתוח מרכזי ייצור במדינות מזרח אירופה. שיקולים נוספים המשפיעים על פתיחת מרכזי ייצור במזרח אירופה הם כמובן, הקרבה הגיאוגרפית, זמינות התוצרים לעומת המזרח הרחוק (למעט בחברות אשר הייצור בהן מיועד למדינות המזרח הרחוק) ויכולת בקרה ושליטה על מרכזי הייצור. סביר להניח כי גם חברות ישראליות יושפעו מהמגמה העולמית של הסטת מרכזי הייצור ממדינות המזרח הרחוק למדינות קרובות יותר.

הכותב הוא שותף בקבוצת הייעוץ, פירמת PwC Israel