אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אי ספיקת לב עולה לנו 1.5 מיליארד שקל בשנה

אי ספיקת לב עולה לנו 1.5 מיליארד שקל בשנה

העלויות הכספיות של מחלת הלב הקשה מגיעות ל-2% מההוצאות הלאומיות לבריאות ומעריכים כי מספר החולים במערב רק יעלה. כיצד ניתן לחסוך בעלויות?

03.10.2014, 07:46 | דוד שפס
אחד המשפטים הקפיטליסטים הנדושים ביותר הוא "זמן זה כסף". כל שנייה בחיינו, על פי הגישה הזאת, מתורגמת לכסף. אבל לנו, כרופאים, יש פרפרזה על המשפט הזה: "בריאות זה כסף". כי לכל מחלה יש תג מחיר משלה, והמחיר הזה עשוי להיות גבוה מאוד. מאמר שפורסם באחרונה על העלויות של אי ספיקת הלב, אחת ממחלות הלב הקשות ביותר, נותן לנו כמה תובנות בנושא.

מחלות לב הן גורם התמותה השני בשכיחותו בישראל. מדי שנה מתים כ-6,500 איש בגלל בעיות לב. אחת ממחלות הלב הנפוצות ביותר היא אי ספיקת לב – מצב רפואי שבו הלב איננו מסוגל לעמוד בדרישת אספקת הדם של האיברים השונים בגוף. בישראל יש כ-80,000 חולים באי ספיקת לב. בשנת 2011 המחלה גרמה ל-25,924 אשפוזים בבתי החולים, והיא הסיבה השכיחה ביותר לאשפוזים בבתי חולים מגיל 65 ומעלה.

בית חולים. עלויות האשפוז לחולים הללו הן כחצי מיליארד שקל, צילום: אלעד גרשגרון בית חולים. עלויות האשפוז לחולים הללו הן כחצי מיליארד שקל | צילום: אלעד גרשגרון בית חולים. עלויות האשפוז לחולים הללו הן כחצי מיליארד שקל, צילום: אלעד גרשגרון

למרות שבמהלך העשור האחרון נרשמה ירידה במספר מקרי התמותה ממחלות לב בישראל, אי ספיקת לב היא המחלה הקרדיווסקולרית היחידה ששכיחותה ושיעור התמותה ממנה עולים בצורה חדה, וצפויים לעלות באופן משמעותי בעשורים הבאים. למעשה, בכל עולם המערבי צפויה עלייה בשיעור מקרי אי ספיקת לב, ולכן המחלה הוכרזה כמגפה עולמית.

מעבר לנזקים הרפואיים ולסבל שנגרם לחולים, לאי ספיקת לב יש משמעות כלכלית משמעותית. המאמר, שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology בחן את העלויות העקיפות והישירות של המחלה ברוב מדינות העולם. מהמאמר עולה כי הנטל הכלכלי של אי ספיקת לב הוא כ-1.5 מיליארד שקל בשנה – כ-2.2 אחוז מההוצאה הלאומית על בריאות, שעומדות על כ-67 מיליארד שקל (נכון לשנת 2012). כשני שלישים מהסכום הזה (כ-950 מיליון שקל) הם הוצאות ישירות (עלויות אשפוז, טיפולים, עלויות רופאים) וכ-550 מיליון שקל הם הוצאות עקיפות – פגיעה בפריון בגלל היעדרות מעבודה ותמותה, הוצאות רווחה ועוד.

מעבר לפרסום הזה, אין בישראל מידע מפורט על הנטל הכלכלי של אי ספיקת לב. עם זאת, ההוצאה העיקרית של מחלת אי ספיקת לב מקורה באשפוזים. רוב החולים באי ספיקת לב מוגדרים כחולים בדרגה ראשונה או שנייה, ומחלתם אינה קשה. עם זאת, 25,000 מוגדרים כחולים בדרגה מתקדמת שלישית או רביעית, והם זקוקים לאשפוזים חוזרים. חולי אי ספיקת לב במצב מתקדם מתאשפזים כ-10 ימים בשנה בממוצע. עלות כל יום אשפוז היא כ-3,000 שקל. ומכאן, שעלויות האשפוז לחולים הללו הן כחצי מיליארד שקל. לסכום הזה יש להוסיף את עלות אשפוז החולים הקלים יותר ואת העלויות העקיפות. בקבוצת המדינות העשירות, שאליהן שייכת ישראל, הנטל הכלכלי של אי ספיקת לב מוערך ב-93 מיליארד דולר – למעלה מ-300 מיליארד שקלים.

אך למרות זאת, יש נקודות אור בטיפול במחלה. בחודשים האחרונים התבשרנו על תרופות חדשות שמצליחות להפחית את שיעורי התמותה והאשפוז מהמחלה. אחת התרופות היא קוראלאן (Ivabradine), שנחשבת לפריצת דרך ראשונה מזה עשרים שנה בתחום הטיפול באי ספיקת לב, התרופה מאושרת במנהל התרופות האירופי (EMA), נמצאת בהליכי רישום בישראל וזכתה למעמד עדיפות (Priority Review Designation) במינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). בקבוצת החולים המתאימה, התרופה הצליחה להפחית את התמותה מהמחלה ב-26 אחוזים מעבר לטיפול הסטנדרטי הקיים ולהפחית בשיעור דומה את מספר האשפוזים.

התרופה מיועדת לטיפול בחולים הקשים ביותר, העונים על הקריטריונים לקבלת התרופה. על פי ההערכות, בישראל יש כ-2,500 חולים שכאלה בשנה, שמאושפזים בממוצע 15 ימים בשנה. עלות האשפוזים של החולים הללו היא כ-75 מיליון שקל. הפחתה של שיעורי האשפוז ב-26%  באמצעות התרופה החדשה, תחסוך כ-20 מיליון שקל בשנה.

המשמעות של הנתונים הללו ברורה: השקעה בטיפולים חדשניים עשויה לחסוך הרבה כסף למערכת הבריאות. רופאים וחולים צריכים להיות מודעים לתקווה שתרופות חדשות מביאות איתן.

הכותב הוא מנהל השירות לאי ספיקת לב ואשפוז יום קרדיולוגי במרכז הרפואי תל אביב ואחראי תחום אי ספיקת לב במחוז תל אביב בשירותי בריאות כללית

תגיות