אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המפרק מכר דירה לבתו, השופט אורנשטיין ביוזמתו ביטל את העסקה צילום: מוטי קמחי, ynet

המפרק מכר דירה לבתו, השופט אורנשטיין ביוזמתו ביטל את העסקה

שנה לאחר שהעליון פסל התערבות יזומה של השופטת מיכל אגמון־גונן בהסדר נושים וקבע שביהמ"ש אינו "אפוטרופוס של הנושים", התערב השופט איתן אורנשטיין בעסקת מכר בתיק פירוק, לאחר שגילה שהקונה היא בתו של המפרק

05.10.2014, 08:27 | ענת רואה ותומר גנון

פסק דין נדיר של בית המשפט המחוזי בתל אביב עשוי לסמן גבולות גזרה חדשים להתערבות יזומה של בית המשפט בעת התרחשויות בלתי תקינות בתיקי פירוק: השופט איתן אורנשטיין הורה לבטל עסקה למכירת דירה במסגרת תיק פירוק של חברה, לאחר שגילה שרוכשת הדירה היא בתו של המפרק, עו"ד זהר גרינברג. אורנשטיין בחר להתערב בעסקה אף שאיש מהצדדים לא ביקש זאת ממנו. להפך - הצדדים תמכו פה אחד בקיומה של העסקה.

בפסק הדין התייחס אורנשטיין לסוגיה של מתן סעד משפטי שלא כתוצאה מבקשה של אחד הצדדים, וקבע בצורה מפורשת שהדבר אינו רק זכותו של השופט, אלא במקרים המתאימים זוהי חובתו, כשבית המשפט נחשף להתנהלות לא תקינה. אורנשטיין הוסיף שבמקרים כאלה אין עליו להמתין להגשת בקשה על ידי צד שלישי, שיש בסיס להניח שלא תוגש, אלא עליו רק לתת הזדמנות נאותה בידי המעורבים בדבר להציג את עמדתם בפניו בטרם יקבל את החלטתו.

השופט איתן אורנשטיין , צילום: מוטי קמחי, ynet השופט איתן אורנשטיין | צילום: מוטי קמחי, ynet השופט איתן אורנשטיין , צילום: מוטי קמחי, ynet

פסק הדין של אורנשטיין מעניין מאוד גם על רקע החלטת בית המשפט העליון, לפני פחות משנה, בתיק בורגראנץ', אז פסל השופט יצחק עמית את החלטת השופטת המחוזית מיכל אגמון־גונן, שדחתה את הסדר הנושים של רשת ההמבורגרים לאחר שמצאה שהוא פוגע בנושים. באותה החלטה אף קבע השופט עמית שבית המשפט "איננו אפוטרופוס של הנושים", כלומר שאינו אמור לפעול באופן יזום כדי להגן על עניינם של הנושים אם אלו אינם מסוגלים או טורחים לעשות זאת בעצמם.

גישה שונה לחלוטין

במקרה הנוכחי הביע השופט אורנשטיין גישה שונה לחלוטין, והוא ביסס אותה, בין היתר, על פסיקה אחרת שלו מהעת האחרונה בתיק צ. לנדאו, אז החליט להדיח מתפקידם את הנאמנים עו"ד חגי אולמן ועו"ד שולי גולדבלט. באותו מקרה ההחלטה התקבלה בעקבות חשיפת "כלכליסט" שלפיה אולמן וגולדבלט לא גילו לבית המשפט את הקשרים שלהם לחברת הבנייה שקרסה, אך היא לא ניתנה ביוזמת בית המשפט, אלא לשופט הוגשה בקשה מטעם נושים, שאף זכתה לגיבוי מהכנ"ר.

פסק הדין של אורנשטיין מתייחס לפירוק של חיים שכטר חברה לבניין ולהשקעות, שנקלעה לקשיים כבר לפני 30 שנה, וב־1985 עו"ד זהר גרינברג מונה למפרק שלה.

במהלך 30 השנים שחלפו מאז פעל המפרק להשלמת בניית 49 הפרויקטים שבהם היתה מעורבת. אחד מהם היה בית מגורים בראשון לציון, כשהחברה התקשרה בהסכם קומבינציה עם בעל הקרקע שבינתיים הלך לעולמו, אך ההסכם הקנה שתי דירות לילדיו כיורשים שלו.

מיכל אגמון גונן , צילום: אוראל כהן מיכל אגמון גונן | צילום: אוראל כהן מיכל אגמון גונן , צילום: אוראל כהן

היורשים היו מעוניינים למכור את הדירות וניהלו מו"מ עם שני קונים מטעמם, אך היו זקוקים לאישורו של המפרק, שכן בטאבו נרשמה הערה בגלל הליכי הפירוק ונאסר על כל שינוי בקרקע שקשורה לחברה ללא הסכמת המפרק. לפי אורנשטיין, במאי 2014 הודיע המפרק ליורשים שהוא מתנה את אישורו להעברת הזכויות בדירה הראשונה בכמה תנאים, בין היתר בהפקדה של 50 אלף שקל בקופת הכנ"ר לצורך מימון הוצאות רישום הבניין כבית משותף. המפרק הוסיף שדרישה דומה עשויה להיות בעתיד גם בגין מכירת הדירות הנוספות.

עו"ד זהר גרינברג , צילום: שאול גולן עו"ד זהר גרינברג | צילום: שאול גולן עו"ד זהר גרינברג , צילום: שאול גולן

היורשים פנו לבית המשפט בהתנגדות לדרישתו של המפרק וטענו שאין לו סמכות לדרוש מהם כספים לצורך הרישום, אך לפתע בסוף יוני הוגשה הודעה בהסכמה שלפיה היורשים והמפרק הגיעו להסכמות שמייתרות את הדיון בבקשה והיא נמחקה.

לפני כמה שבועות, עם תום פגרת הקיץ של בית המשפט, הובאה בפני השופט אורנשטיין בקשת המפרק לאשר כי הוא עיין בהודעת המפרק שהוגשה כחודשיים קודם לכן. באותו הודעה דיווח המפרק שהיורשים מעוניינים למכור במהירות את הדירה השנייה כדי לכסות חוב שלהם לבנק לאומי, והמפרק אף סיפר שאחד היורשים אמר לו שמחיר הדירה המבוקש הוא 900 אלף שקל, מחיר נמוך יחסית בשל לחץ הזמן. המפרק כתב שהביא את המידע בפני בתו הבגירה, ענת גרינברג, שבדקה את הדירה והחליטה לרכוש אותה. הסכם המכר נחתם ב־22 ביוני.

המידע שייך לנושים

בעקבות הגילוי הורה אורנשטיין לקיים שני דיונים שבהם דרש לקבל הסברים. בדיון התברר שבעוד לגבי מכירת הדירה הראשונה לקונה שאין לו קשר למפרק, אכן הגישו היורשים צ'ק בנקאי על 50 אלף שקל כפי שדרש המפרק, הרי שבדירה השנייה שנמכרה לבתו של המפרק לא נמסר צ'ק כזה.

בהחלטתו שניתנה בעקבות הדיונים הרחיב אורנשטיין על האיסור שחל על בעל תפקיד לעשות שימוש במידע שהגיע אליו במסגרת תפקידו לצורך ענייניו הפרטיים. השופט הבהיר כי המידע המגיע לידיעת בעל התפקיד אינו שלו אלא של הנושים, ולכן הוא מנוע מלנצלו. עוד כתב כי בכל מקרה בעל תפקיד שרוצה לעשות שימוש במידע שהגיע לאוזנו לצרכיו האישיים חייב לפנות מראש לבית המשפט, לפרוס בפניו את מלוא העובדות ולקבל את אישורו.

לדברי השופט, כמה עננות מרחפות על התנהלות המפרק ולכן יש להסתייג ממעשיו. הוא קבע כי יש לראות את רכישת הדירה על ידי בתו של המפרק כרכישה על ידי המפרק עצמו, שכן מדובר במעגל קרבה משפחתית מדרגה ראשונה, הורה וילדו. עוד קבע שיש חשש ממשי של קבלת טובת הנאה על ידי המפרק, מפני שהאחרון היה מודע להיותם של היורשים שרויים בלחץ כספי ניכר מחמת אי־עמידתם בהסדר בינם לבין בנק לאומי, ואף ציטט את המפרק כותב זאת במפורש בהודעה שהגיש.

טול קורה מבין עיניך

השופט הוסיף ותהה מדוע לא התקיימה לכל הפחות התמחרות בין בתו של המפרק לבין רוכשת נוספת שהיתה מעוניינת בדירה כדי למקסם את התמורה. אורנשטיין הוסיף והעלה תמיהות לגבי היעדר הדרישה מהיורשים להפקיד 50 אלף שקל גם לגבי הדירה שנמכרה לבתו של המפרק, וכתב שתמוה שעבור מתן הסכמתו למכירת דירה זו לא נדרשו היורשים להפקיד סכום כלשהו. לדברי השופט, הדברים שעלו בפניו עוררו תהיות רבות ו"צל כבד על המניעים שביסוד ההתקשרות".

בהמשך מזכיר אורנשטיין את החלטתו בתיק צ. לנדאו וההתנגדות שהוגשה לו מטעם חברת מ.י.מ מערכות צנרת. למרבה האירוניה, מי שייצג את מ.י.מ היה לא אחר מאשר עו"ד גרינברג, ועל כך גער אורנשטיין בגרינברג: "טול קורה מבין עיניך!".

תגיות