אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איש ללא תכונות צילום: אוראל כהן

איש ללא תכונות

למה המהפך של עופר עיני כל כך מרגיז אותנו

07.10.2014, 08:59 | אמיר זיו

כדי להבין למה אנחנו כל כך כועסים על עופר עיני, יו"ר ההסתדרות עד לא מכבר שהצטרף לדיסקונט ויטפל מטעם הבנק במגעים עם עובדיו, יהיה נוח להתחיל דווקא מהתבוננות באהוד ברק - איש ציבור בכיר בהרבה שפצח בקריירה פרטית מכניסה להפליא וזוכה לא פעם לקיתונות של ארס.

למה בעצם מבאס אותנו כל כך שאהוד ברק נהיה מולטי־מיליונר? הטינה כלפיו אינה תולדה של עשירותו כשלעצמה. היא אינה נובעת סתם מצרוּת עין אל מול עשרות המיליונים שרק הוא ואלוהים יודעים כיצד זרמו אליו. הרי עשירים רבים אחרים אינם מעוררים בנו אמוציות כאלו. על ברק אנחנו כועסים בשל הרצון הגלוי שלו להתעשר במידה מופרזת. חשוב לדייק: לא הרצון להתעשר של "אהוד ברק" כפרסונה הוא שמרתיח, אלא הרצון של ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון שלה והרמטכ"ל להתעשר באופן מנקר עיניים. זו הדמות שאנחנו רואים לנגד עינינו. זה מה שמוציא אותנו מדעתנו.

התחושות הללו נובעות מכך שהאמנו שראש ממשלה ושר ביטחון ורמטכ"ל הם תפקידי חיים. אינך נהיה אף אחד מהם במקרה, הם דורשים סט של תכונות והתמדה והקרבה רבה כדי להגיע אליהם. מי שהגיע, חזקה עליו שזו מהותו ותכלית חייו. אדם כזה מקבל על עצמו אחריות עצומה, ובתמורה זוכה בפרק על שמו בספרי ההיסטוריה ובאפשרות לתהילת עולם. זו העסקה. הוא לא אמור לשאוף אחר כך לקריירה שנייה "טובה יותר" או "מתגמלת יותר" או "ממלאת יותר". לכן איננו יכולים לסבול ראש ממשלה שרוכש ומחבר חמש דירות באבן גבירול כדי ליצור חלל גדול דיו להחביא בו צוללת גרעינית, ואיננו מפרגנים לשר ביטחון שמוכר דירה במגדלי אקירוב למולטי־מיליונר שהתעשר מתוכנות הימורים, ומרגיז אותנו רמטכ"ל שבוחן הצעות להקים מערך מודיעין ואבטחה בחוף השנהב.

ישנם תפקידים שמגדירים את האדם שנושא בהם. מרגע שהתואר הוצמד לשמו, הוא הופך למייצג של ערכים ותפיסת עולם ואמונות שאנחנו מייחסים לתפקיד. זה נכון לגבי ראש ממשלה, אבל גם לגבי שופטים, למשל, או ניצבים במשטרה או מנהלי בתי חולים. אנחנו רוצים להאמין שיש להם חוש צדק, שהם רודפי חוק, שהם מאמינים במדע. גם אם מדובר במראית עין, פסאדה שנהנית מאמון שאינו מבוסס לגמרי, האמון הזה הוא מרכיב מהותי במכונה שמאפשרת לחברה דמוקרטית להתנהל. חוסר אמון וציניות מקעקעים את היסודות הללו. ואם נחזור לברק, עשייתו הפרטית בשנים האחרונות סודקת, בדיעבד, את הרצינות והמחויבות שייחסנו לתפקידים שנשא בהם. והיא סודקת במידה גדולה את האמון שמעתה ואילך ניתן בנושאי התפקיד שיחליפו אותו.

עופר עיני. את השלכות העומק עדיין לא הרגשנו , צילום: אוראל כהן, מאיר פרטוש עופר עיני. את השלכות העומק עדיין לא הרגשנו | צילום: אוראל כהן, מאיר פרטוש עופר עיני. את השלכות העומק עדיין לא הרגשנו , צילום: אוראל כהן, מאיר פרטוש

ועכשיו לעופר עיני. אחרי שמונה שנים כיו"ר ארגון העובדים הגדול בישראל ועשרות שנים בראשות ועדי עובדים ואינספור מאבקים בשם אלה, אינך יכול לעבור "לייעץ" לבנק המצוי בסכסוך עם עובדיו. לא בגלל מה שזה אומר על עופר עיני כאדם פרטי, אלא משום שזה צובע, רטרואקטיבית, באור הרבה פחות מחמיא את תפקיד יו"ר ההסתדרות עצמו. עיני כאדם פרטי אולי לא יהיה עוד אהוד כמקודם, אבל הוא כלל אינו העניין. העניין הוא תפקיד יו"ר ההסתדרות, שהיה בעל תדמית מסוימת ונהנה מאמון ציבורי שממנו נשאב כוחו, וכעת הוא מתמוסס לנגד עינינו. לא עיני האיש הוא זה שנפקפק בכנות כוונותיו, אלא יו"ר ההסתדרות - יהיה מי שיהיה - יהפוך מעתה לדמות שנפקפק בה הרבה יותר.

מוזר ככל שזה יישמע, אפילו בעולם שבו הגשמה עצמית ואינדיבידואליזם הפכו למקודשים, ישנם עדיין תפקידים שטומנים בחובם מטען ערכי מובהק שאמור להגביל את ההגשמה האישית הזאת. יש משרות ציבוריות שתוחמות גבול, גם אם לא רשמי, להתנהלות בחיים הפרטיים שבאים אחריהם. הגבול האינטואיטיבי הזה עשוי להגביל את מידת העושר שיזכה לה אדם מסוים, או את מרחבי חופש העיסוק שלו לאחר שפרש, רק כדי לשמור על יוקרתה של המשרה שנשא קודם. זה לא נורא כל כך. זה אפילו מתבקש. עמיר פרץ, קודמו של עיני בתפקיד, הבין את זה. גם בוגי יעלון. גבי אשכנזי, רמטכ"ל שבתמורה ל־100 אלף שקל בחודש הפך ליו"ר של חברת גישושי נפט כושלת, הבין הרבה פחות.

מכיוון שעיני מודע להשלכות הרחבות של מעשהו, הוא והבנק דאגו לתאר את המהלך כמצומצם בהשלכותיו. לא יותר מדילוג קטן בתוך משפחת יחסי העבודה, שמשפיע על קבוצת עובדי דיסקונט בלבד. "הסכמתי לכך רק לאחר שקיבלתי את ברכת ועד עובדי הבנק", אמר עיני. "אני הולך לעשות דברים שאני טוב בהם ושהוכחתי בעבר שאני יכול לפתור אותם. אני מקווה שאצליח לשפר את מערכת יחסי העבודה בבנק לטובת כל הצדדים". והבנק הוסיף: "עופר עיני מביא מניסיונו כמנהיג עובדים וכאיש ציבור, והבנק משוכנע שתהיה לו תרומה רבה לקידום מערכת יחסי העבודה בדיסקונט". ללמדנו שזה רק בין עיני לדיסקונט, כסף קטן, עזבו אותנו באמא שלכם. והוא הרי כבר עזב את תפקיד יו"ר ההסתדרות לפני ארבעה חודשים תמימים.

אלא שלמעבר של עיני יש השלכה רחבה הרבה יותר. היא משליכה על מנהיגותו של יורשו ועל האמון שיזכה לו, ומכאן הפגיעה תחלחל כלפי מטה לכוח המיקוח ושיתוף הפעולה הכן של כלל העובדים. גם מי שאינו תומך בהסתדרות וברעיון ההתאגדות יתקשה לטעון ברצינות שכוחה לא נפגע. האמת היא שגם מתנגדיה המובהקים לא פיללו שעיני הוא שיעשה להם את השירות הזה.

הייתי שמח להיות זבוב על הקיר בחדר המשא ומתן, שבו מהצד של הבנק עיני מביא מניסיונו, ולמולו מצד העובדים ניצב אבי ניסנקורן, יורשו בתפקיד שחייב לו את משרת חייו. אין לי ספק שמפגש הטיטנים הזה יוליד הסכם מצוין לעובדים, אם עיני רק יסכים לניסנקורן להשחיל מילה. ועדיין, ההסכם בדיסקונט כשלעצמו הוא כמעט חסר משמעות אל מול השלכות העומק של היפוך התפקידים של עיני. אותן עדיין לא התחלנו להרגיש.

תגיות

39 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

39.
מיליונים למפלגות ההסתדרות ללא התמודדות וללא מס
ההסתדרות הכללית החדשה מחלקת כ-15 מיליון ש"ח לשנה כמימון למפלגות ההסתדרות, כולל מפלגות העבר שלא התמודדו, והתמזגו עם סיעת "עוגנים" שייסד עופר עיני, השלטת בהסתדרות, אך קיבלו את הבטחת המימון הזו כשלמונים כדי שלא תתמודדנה בנפרד. לפי "חוק הבחירות בגופים ציבוריים" אסור לשדל מישהו להימנע מהתמודדות עצמאית בבחירות בהבטחת שלמונים מראש. כל התשלומים הם נטו ללא מס הכנסה. כך למשל סיעת "עוז" ז"ל, שייסד ח"כ חיים כץ מהליכוד, מזכיר ארגון עובדי התעשיה האוירית, קיבלה וממשיכה לקבל מאז ייסודה ב-1998 כ-2 מיליון ש"ח לשנה, היינו עד היום קיבלה כ-30 מיליון ש"ח! השאלות: איפה הכסף האדיר הזה, מי השתמש בו, לאיזה שימושים בהעדר התמודדות, ומדוע לא ישולם עבורו מס הכנסה?
"מסודרים" בהסתדרות  |  12.10.14
37.
לא מבאס אותי שאהוד ברק מיליונר; מבאסת אותי השיטה שמקנה למותג "אהוד ברק" שווי של מיליונים
הרי מדובר באדם עם יצר הרסנות, כוחנות והעדר אמפתיה קיצוני במידה מפחידה; מעבר לתפקידו כמפקד סיירת מטכ"ל (שבואו נודה - בהחלט מדובר בתפקיד יוקרתי, אבל לא בדיוק מ-10 התפקידים המרכזיים בצה"ל, וזה בלשון המעטה) לא היה דבר אחד שבו נגע ולא נשבר, התרסק, נפל או נקרע. מן הסתם יש קשר בין מה שגורם לו לפרק שעונים ישנים, ובין מה שגורם לו לפרק סתם... המשל שמיד עולה לי בראש בהקשר של ברק זה משל העקרב והצפרדע - בניגוד לכל הגיון, אופיו של העקרב מחייב אותו לעקוץ ולהמית. ולגבי עופר עיני - הוא לא יותר טוב ולא יותר גרוע מעוד 100 פוליטיקאים אחרים בזמן הזה, ועוד 1000 פוליטיקאים ב-20 השנה האחרונות; שאריות פח, חיקויים עלובים, צל של מנהיגים; חסרי חוליות בכל מובן. אני בטוח שכשפתאום יופיע מאי שם פוליטיקאי מזן אחר, קצת יותר מנחם, קצת יותר אופטימי (באמת, לא בכאילו), קצת יותר מבין את אחריותו ברצף היסטורי - אנחנו ניפול המומים מההבדל בין מה שהכרנו והסכמנו לחיות איתו, לבין מה שיכול להיות לנו. מצד שני אולי זה כמו לחכות למשיח....
10.10.14
לכל התגובות