אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עו"ד שספרו לא התקבל לפרס ספיר, יצא למאבק משפטי

עו"ד שספרו לא התקבל לפרס ספיר, יצא למאבק משפטי

עמית ארד עתר לבג"ץ בדרישה לשנות את תקנון פרס ספיר, לאחר שספרו נדחה כי לא הוגש באמצעות מו"ל. שופטי בג"ץ המליצו למפעל הפיס שמחלק את הפרס לקבל לתחרות גם ספרים שהוצאו באופן עצמאי. במשרד התרבות כבר אימצו את השינוי

07.10.2014, 16:02 | משה גורלי
עורכי דין, מתברר, לא יודעים רק לספר סיפורים אלא גם לכתוב ספרים. יש אפילו שזכו בפרסים ספרותיים. עו"ד ישי שריד, שספרו "גן נעמי" הגיע לחמישייה הסופית של פרס ספיר, ועו"ד אלון חילו, שאף זכה בפרס על ספרו "אחוזת דג'אני". אלא שבמקום שבו יש עורכי דין, יהיה גם קייס משפטי.

כך, עתירה של עורך הדין והסופר עמית ארד הובילה את בג"ץ להמליץ לאחרונה למפעל הפיס לשנות את תקנון פרס ספיר, כך שגם סופרים עצמאיים יוכלו להגיש את מועמדותם. עו"ד ארד החליט להגיש את ספרו "אריות יהודה - סיפורם המופלא של המכבים", שנערך בידי אמנון ז'קונט ופרופ' גבריאל מוקד כמועמד לפרס ספיר 2014.

קראו עוד בכלכליסט

מוניטין וקידום מכירות

הפרס, גרסתו המקומית של פרס הבוקר היוקרתי, נושא פרסים כספיים - 150 אלף שקל לזוכה, 40 אלף שקל לארבעת הספרים שהגיעו עמו לשלב הסופי, ו־20 אלף שקל לשבעת הנוספים שהגיעו ל־12 המועמדים הסופיים. מלבד הכסף, הזכייה מעניקה מוניטין ופרסום ומסייעת לשיווק היצירה. אלא שספרו של ארד נדחה מכיוון שלא עמד בתנאי הסף שקבע תקנון הפרס: ניתן להגיש לתחרות רק ספר שהוצא לאור והוגש כמועמד על ידי מו"ל.

הסופר ארד עטה על עצמו את גלימת עורך הדין, ועתר לבג"ץ נגד מפעל הפיס וקרן ספיר בטענה ש"תנאי הסף בלתי שוויוניים, ומפלים בשל עצם ההבחנה בין סופרים המוציאים את ספריהם באמצעות מו"ל לבין אלה שלא". הבחנה זו, לפי ארד, משרתת את המו"לים ונועלת את הדלת בפני סופרים לא מוכרים. כדי לחזק את טיעונו, צירף ארד לעתירה שבחים שפורסמו על ספרו ברשימות ביקורת של ירון אביטוב ברשת א' ושל אבי שכטר באתר סימניה.

אחד השופטים בהרכב, יורם דנציגר. המלצה לשקול לשנות את התקנון, צילום: אביגיל עוזי אחד השופטים בהרכב, יורם דנציגר. המלצה לשקול לשנות את התקנון | צילום: אביגיל עוזי אחד השופטים בהרכב, יורם דנציגר. המלצה לשקול לשנות את התקנון, צילום: אביגיל עוזי

"כמעט חסינות"

בתגובה לבג"ץ השיב מפעל הפיס באמצעות עו"ד מיכל רומנו כי "הביקורת השיפוטית על הענקת פרסים שונה בתכלית מגבולות הביקורת השיפוטית לגבי שני אלה (תמיכות מהמדינה, מכרזים - מ"ג), ואף ההליכים המינהליים הכרוכים בהם זוכים ל'כמעט חסינות'". אבל בצד הטענות נגד הסמכות, נכנסה רומנו לדיון ענייני מול ארד. היא דחתה את טענתו שהשיטה חוסמת יוצרים בלתי מוכרים. 40 מתוך 99 הספרים שהוגשו לתחרות ב־2013, כתבה רומנו, כלומר 40% מהמועמדים, היו ספרי ביכורים.

על חשיבות המו"לים כתבה רומנו כי "מערך השיווק וההפצה של המו"לים המקצועיים מבטיח את נגישות הספרים לציבור, ומאפשר את קידום המטרה של עידוד הקריאה באמצעות הפרס". היא אף גייסה לצורך הטיעון את המדען סטיבן הוקינג, שהחליט להוציא את ספרו "קיצור תולדות הזמן" דווקא בהוצאת בנטם הפונה לקהל הרחב, ולא בהוצאה המתמחה בספרות מדעית. "רציתי שהוא יגיע לקהל גדול ככל האפשר", כתב הוקינג, "אמנם בנטם אינה מתמחה בפרסום ספרי מדע, אבל ספריה מצויים בשפע בדוכנים שבנמלי התעופה".

עו"ד עמית ארד. "תנאי הסף של הפרס הם בלתי שוויוניים ומפלים" עו"ד עמית ארד. "תנאי הסף של הפרס הם בלתי שוויוניים ומפלים" עו"ד עמית ארד. "תנאי הסף של הפרס הם בלתי שוויוניים ומפלים"

בראש ועדת הפרס עומד השנה פרופ' מני מאוטנר. שמות החברים האחרים חסויים. אחת השאלות שעלו בכתבי הטענות היא העומס על השופטים, שאמורים לקרוא כמאה ספרים בתוך שלושה חודשים, משימה בלתי אפשרית ממש. לפי עו"ד רומנו, ההגשה בידי המו"לים משמשת מנגנון סינון ראשוני שמבטיח שהספרים שיוגשו לתחרות יהיו כאלה "שאיכותם נבדקה, נבחנה ונשקלה על ידי מערך שלם של גורמים מקצועיים בתחום".

עו"ד מיכל רומנו עו"ד מיכל רומנו עו"ד מיכל רומנו

ארד תוקף טיעון זה בדרך מקורית. הוא הציג עצמו בפני מומחי ספרות כמי שבוחן אפשרות לארגן ולנהל פרס ספרותי, ושאל מהו פרק הזמן הנדרש לסינון ראשוני של יצירה המועמדת לפרס. התשובות שקיבל נעו בין חצי שעה (הפרופסורים יוחאי אופנהיימר וחנה נוה) לשעה (פרופ' אבנר הולצמן). רומנו תוקפת ממצא זה: "בטיעון זה מבקש העותר לכפות על שבעת חברי ועדת השיפוט המכובדים של פרס ספיר ביצוע הליך שיפוט שטחי ולא מכובד, המבזה, הלכה למעשה, את המאמצים ותעצומות הנפש שהשקיע כל אחד מהסופרים המועמדים בכתיבת ספרו". והיא מוסיפה: "העותר עצמו מעיד שהשקיע שש שנים בכתיבת ספרו. כלום היה רוצה שספרו יישפט בהסתמך על דפדוף שטחי של כחצי שעה בלבד?".

בפסק דינם המליצו השופטים סלים ג'ובראן, יורם דנציגר וניל הנדל לארד למחוק את העתירה, אולם הותירו לו תקווה כשהורו לדירקטוריון קרן ספיר לשקול את שינוי התקנון ולאפשר הגשת ספרים שהוצאו באופן עצמאי. אם כן, יוכל ארד להגיש את "אריות יהודה" בשנה הבאה. ואם לא, תישמר לו הזכות לעתור שוב.

"כוח מיקוח ליוצרים"

מעודד מפסק הדין פנה ארד למשרד התרבות והספורט ונחל הצלחה: חבר הנאמנים של קרן ראש הממשלה לפרסי יצירה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול (65 אלף שקל ל־10–14 הסופרים הזוכים) שינה לאחרונה את התקנון, והחליט לאפשר גם לסופרים עצמאיים להגיש מועמדות.

המטרה, לפי ארד, היא "להקנות יותר כוח מיקוח ומעמד ליוצרים, להחזיר את הפרופורציות לענף באופן שהיוצרים יהיו בראש שרשרת הערך ולא בתחתיתה. הפרשה מוכיחה שוב את השפעתו החיובית של בג"ץ, שבאמצעותו יכול אדם יחיד לחולל שינוי רחב בממסד ובחברה". 

תגיות