פרופ' טרכטנברג: "קשה למצוא תקווה בתקציב של לפיד"

"אין ספק שיוקר המחיה גבוה ומחירי הדיור לא רק שנותרו גבוהים, אלא המשיכו לטפס מאז המחאה בצורה תלולה", כך אמר בשיחה עם "כלכליסט" פרופ' מנואל טרכטנברג, שעמד בראש הוועדה לבדיקת יוקר המחיה שקמה בעקבות המחאה החברתית, שבימים אלה רושמת שלוש שנים לפרסום מסקנותיה.

מנואל טרכטנברג שימש עד לאחרונה כאחד היועצים הכלכליים של שר האוצר. מתחילת כהונתו ביקש לפיד, שכידוע נכנס לתפקידו ללא רקע בכלכלה, שטרכטנברג יעביר לו "שיעורים פרטיים" בכלכלה וילמדו על אתגרי הכלכלה הישראלית. לפני כמה חודשים נאלץ טרכטנברג להפסיק לייעץ לשר האוצר לאחר שאשתו, נדין בודו־טרכטנברג, מונתה למשנה לנגידת בנק ישראל.

כניסה לפוליטיקה, הוא אומר, עוד לא נשקלת ברצינות, והשמועות על ריצה משותפת במפלגה עם משה כחלון מוגזמות: "הפעם האחרונה שדיברנו היתה לפני שנה וחצי". למרות זאת, טרכטנברג חזר כמה פעמים על כך שהוא מצר שאין מפלגה שחרתה על דגלה יישום מלא של דו"ח הוועדה שבראשה ישב.

טרכטנברג על מפלגת יש עתיד: צריך מפלגה שתחרות על דגלה את המחויבות לנושא יוקר המחיה. יש עתיד דיברו על יוקר המחיה בכלליות, היו כוונות אך לא היתה תוכנית מגובשת. צריך שמישהו יהפוך את זה לדגל מתמשך. זה עוד לא קרה" | צילום: עמית שעל

"אין תקווה בתקציב"

בתגובה לטענה שהמחאה החברתית והוועדה שקמה בעקבותיה לא חוללו שינוי משמעותי, אומר טרכטנברג כי הוא משוכנע שניתן לחולל שינוי, אך לדבריו "מה שצריך לקרות בבחירות הבאות לכנסת זה שמפלגה או גוש מפלגות יחרתו על דגלן מלכתחילה את המחויבות הזו. ב־2013 היו דיבורים על שינוי, אך לא היתה מחויבות מפורשת לקדם אותו".

גם יש עתיד דיברה על יוקר המחיה והצורך לחולל שינוי.

"יש עתיד דיברו על יוקר המחיה באופן כללי. היו כוונות אך לא היתה תוכנית מגובשת, צריך שגורמים פוליטיים מרכזיים יהפכו את זה לדגל מתמשך. זה לא קרה".

שר האוצר יאיר לפיד אמר שהתקציב לשנה הבאה הוא תקציב של תקווה, אתה מסכים איתו?

"אני חושב שהשר מודע היטב למגבלות ולאילוצים, אני בטוח שהוא היה רוצה להפיח תקווה בדפי התקציב אך קשה למצוא אותה. חייבים להסתכל על התקציב כתולדה של אילוצים - הוצאות ביטחון, קצב צמיחה שיורד השנה, החלטת מדיניות של השר לא להעלות מסים, לא לחרוג יותר מדי מהגירעון, וישנם הקיצוצים משנת 2013 שלא השאירו שוליים לתמרן בהם כעת. כך שזו התוצאה, אי אפשר לצפות שתהיה בשורה משמעותית מתקציב כזה".

אתה מסכים עם ההחלטה שלא להעלות מסים?

"אני בעד מתווה של עלייה מתונה ומדודה במסים, שר האוצר מכיר את עמדתי בנושא והיא אף כתובה בדו"ח (דו"ח ועדת טרכטנברג - ע"מ). אחוז ההוצאה הממשלתית האזרחית נמוך ביחס ל־OECD ונמוך גם באופן כללי. אני לא חסיד של גירעונות, כך שהמסקנה היא שצריך להעלות מסים בצורה מדודה".

"צה"ל הופך לשק חבטות"

האם לדעתך ראש הממשלה ושר האוצר קיבלו את ההחלטה הנכונה בהגדלת תקציב הביטחון ב־6 מיליארד שקל?

"אני תמיד מצר על כך שנושא תקציב הביטחון הופך לזירת התגוששות פוליטית, זה קורה כמעט בכל שנה ולא חשוב מי עומד שם. הייתי חבר בוועדת ברודט (הוועדה לבחינת תקציב הביטחון שהגישה המלצותיה ב־2006 - ע"מ), ואחד היעדים היה למנוע את ההתגוששות דרך מתווה רב־שנתי. בסופו של דבר חזרנו אליה בגלל מבצע צוק איתן. אסור לפגוע בתדמית של צה"ל בעקבות ההתגוששות, אך בסוף הוא זה שהופך לשק חבטות".

המלצות ועדת ברודט לא יושמו. אתה חושב שתהיה לוועדת לוקר, שהתכנסה השנה לבחון את תקציב הביטחון, משמעות בתקציב הנוכחי?

"בשנים הראשונות כן השתמשו בהמלצות ברודט, ועד היום הוא קנה מידה לבחינת תקציב הביטחון. הופעתי בפני ועדת לוקר לפני צוק איתן, ואני מאוד מצר על כך שהוועדה לא האיצה את פעילותה בתחילת המבצע כך שהיתה מגיעה למסקנות ראשוניות בסופו, כדי שדיוני התקציב יהיו לאור המלצותיהם. לדעתי יוחלטו החלטות משמעותיות ללא מתווה רב־שנתי, שזה תפקידה העיקרי של ועדת לוקר. יש כרגע ניתוק בין תקציב 2015 לוועדת לוקר, ולמעשה נקבעות עובדות בשטח לצד הוועדה שממשיכה בעבודתה. מי שיבוא ויטען שלא היה זמן, שיזכור שמבצע צוק איתן ארך כמעט כמו זמן פעילותה של ועדת טרכטנברג".