לימודי תואר שני: מקפצה לקריירה - או בזבוז של כסף?

60 אלף סטודנטים לומדים לתואר שני במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. אותם סטודנטים משקיעים הרבה זמן, מאמץ וכסף בתואר אשר, כך רובם לפחות מקווים, יקדם אותם בקריירה. לפי המועצה להשכלה גבוהה, 22 אלף מתוך הסטודנטים לתואר שני לומדים מנהל עסקים (MBA). נתון זה מעיד אולי יותר מכל על כך שאחד השיקולים המשמעותיים בבחירה להמשיך לתואר שני הוא הרצון להתקדם בשוק התעסוקה. עד כמה באמת תואר שני, אכן נחוץ או תורם לקריירה? "יש תחומים שבהם התואר השני הוא קריטי, אי אפשר להתקדם בלעדיו. זה נכון בתחומים של מחקר ופיתוח ומדעים בהם דרוש תואר שני על מנת לקדם את הקריירה ולפעמים זה אף סף הקבלה לתפקיד ההתחלתי. מתמטיקאים ופיסיקאים, למשל, כמעט ולא מוצאים תפקידים שדרישת הסף עבורם היא תואר ראשון", אומרת חני יעקב, מנכ"לית Manpower Professional. לעומת זאת, יש מקצועות או תפקידים בשוק שעבורם תואר שני אינו דרישת סף אך הוא יכול להוות יתרון. כך למשל, במוסדות פיננסיים ומוסדות ציבוריים השכר תלוי בדרגה שמורכבת מוותק וגם מהשכלה. בעלי תואר שני במוסדות כמו בנקים, משרדי ממשלה או גופים ציבוריים נהנים משכר גבוהה יותר מאלו שאינם בעלי תואר שני. במגזר העסקי, בעיקר ארגונים גלובליים רואים בתואר שני יתרון. בהתאם, מועמד שיגיע עם ניסיון ותואר שני יקבל עדיפות בחברות כאלו על פני מועמד עם ניסיון אך ללא תואר שני.

עד כמה נחוץ תואר שני במקצוע שלכם?

לתחום הלימודים והעיסוק יש השפעה מכרעת על הצורך בתואר שני. כך, לדוגמא, תואר שני מקצועי לא בהכרח יסייע או יקדם את הקריירה של עורך דין או מנהל השקעות. לעומת זאת, עבור מנהל שיווק תואר שני במנהל עסקים יהווה יתרון ויעניק עדיפות בקבלה לעבודה. החשיבות של תואר שני משתנה גם בהתאם לסוג החברה בה עובדים. כך, בעוד שבחברות גלובליות תואר שני יהווה יתרון מובהק, בחברות סטארט אפ או ארגונים קטנים, אין כל כך משמעות לתואר מתקדם.

"לידע הספציפי שרוכשים בתארים המתקדמים יכול להיות ערך לארגונים שרוצים להעשיר את עצמם בידע מחקרי עדכני ולגדול בתחומים מסוימים", אומר יאיר איצקוביץ, מנהל הגיוס של ארגוני הפיתוח באינטל. לדבריו, גיוס של אנשים עם תארים מתקדמים הוא Win-Win עבור הארגון. "אנחנו מקבלים עובדים עם ידע ודרך חשיבה מחקרית, מאתגרת ויוזמת והעובדים מקבלים הזדמנות 'לשחק'. הם למדו משהו, השקיעו בו משאבים, את האינטלקט וגם את הכסף שלהם, ובתור עובדים הם יכולים ממש להעמיק הלכה למעשה בתחום שמעניין אותם ולראות איך כל זה קורם עור וגידים והופך ליישומי", הוא אומר.

הגישה של ארגונים גדולים וגלובליים לנושא התואר השני לעומת חברות סטארט אפ היא שונה, גם אם מדובר באותו התחום ואותם מקצועות. "אינטל מאמינה חד משמעית שהשכלה גבוהה היא מנוף לפיתוח טכנולוגי בישראל ותואר שני הוא חלק קריטי במאמץ הזה", אומר איצקוביץ. לעומת זאת, בחברת הסטארט אפ הטכנולוגית FeeX החשיבות של תואר שני לקבלה לעבודה היא מועטה.

"יש אצלנו חשיבות מאוד גדולה לניסיון ולתואר ראשון טוב, תואר שני פחות חשוב", אומר עירן בלומברג, מנהל פעילות FeeX בישראל. לדבריו, תואר שני הוא לא דרישה לקבלה לעבודה, והוא גם ממש לא שיקול בגיוס עובדים לחברה. "גם בתפקידי שיווק תואר שני אינו מהווה דרישה. אם כל שאר הנתונים של שני מועמדים שווים, אז MBA יכול להוסיף נקודות, אבל זה לא חלק מדרישות המשרה", הוא אומר.

ניסיון או תואר שני?

כאשר משלימים תואר ראשון יש סטודנטים שמתלבטים אם להתחיל לעבוד בתפקיד זוטר אולי או להמשיך ישר לתואר שני שאולי יכול לשדרג עבורם את המשרה ההתחלתית. הם שואלים את עצמם מה יותר חשוב למעסיק ומה יקדם אותם יותר - ניסיון או תואר שני? באיזון שבין ניסיון תעסוקתי לבין השכלה אקדמית, התזמון בו לומדים לתואר הוא מאוד משמעותי. ההמלצה היא לרוב לצבור ניסיון תעסוקתי כלשהו במהלך הלימודים או אחריהם לפני שפונים לתואר שני. "שוק העבודה משתנה, פחות מתפשרים על ניסיון תעסוקתי ובסופו של דבר אם יגיעו שני מועמדים, אחד עבד במהלך הלימודים או היה לו ניסיון תעסוקתי לעומת מישהו שהגיע ישר מהאקדמיה - יעדיפו את זה שיש לו ניסיון", אומרת חני יעקב.

יש מקרים שבהם התואר השני נחשב עבור הארגון כניסיון תעסוקתי. "הניסיון שסטודנטים צוברים במהלך התואר המתקדם הוא משהו שנתחשב בו כמו ניסיון ממשי בתעשייה. הוא ישפיע על שיקולים כמו איזה רוחב תפקיד מתאים לאותו מועמד ואפילו עד הצעות עבודה. במהלך התואר השני מתמודדים עם פתרון בעיות מורכבות וצוברים ניסיון שמאוד רלוונטי גם לפיתוח בתעשייה", אומר איצקוביץ, אשר מתייחס לתפקידי פיתוח ולתארים מתקדמים בהנדסת חשמל, הנדסת אלקטרוניקה, מדעי המחשב, ביו-אינפורמטיקה ותחומים דומים.

בתחומים אחרים, כמו למשל שיווק ומכירות, מה שייקבע בסופו של דבר אם מועמד יתקבל לעבודה הוא הניסיון. התואר השני הוא תוספת חשובה שיכולה לעזור להתקדם בקריירה אך אינו יכול לבוא במקום ניסיון בשוק התעסוקה.

תואר שני במנהל עסקים נמצא בקטגוריה נפרדת מהתארים האחרים בכל הקשור לתזמון. "ההמלצה היא לעשות MBA אחרי כמה שנים של ניסיון בניהול, אחרי שכבר חווית את שוק העבודה, שיצא לך לעבוד בארגונים עסקיים. זה נופל על קרקע יותר נכונה מאשר אחרי תואר ראשון ללא השתתפות בשוק העבודה", אומרת חני יעקב.

אם תואר שני וניסיון הם המפתח לנקודת פתיחה טובה יותר כמועמדים לעבודה, מה החשיבות של תואר שני לקידום בתוך הארגון? האם חברות וארגונים יעדיפו לקדם עובדים עם תואר שני על פני כאלו שאינם בעלי תואר כזה? לדברי חני יעקב, "כאשר בוחרים לקדם עובד מתוך הארגון עושים זאת על סמך הרקורד שצבר, על סמך היכולות שלו ואז ההחלטה לגבי הקידום לא תותנה בתואר שני. עם זאת, לעובד שמגיע עם ארגז הכלים של התואר השני יהיה יותר קל להתקדם".

מה נותן התואר השני?

תואר שני מאפשר העמקה והתמחות ספציפית ואף מספק כלים שלא ניתנים בלימודי תואר ראשון או תוך כדי העבודה. " כדי להישאר רלוונטיים בשוק העבודה, צריך להעשיר את עצמנו בידע וכלים ולהיות עם יד על הדופק לגבי כל מה שמשתנה בעולם התעסוקה", אומרת חני יעקב. האם הכלים שמקבלים בלימודים לתואר שני רלוונטיים ומספקים יתרון בשוק העבודה?

"אני חושב שמישהו שמגיע עם תואר שני מביא איתו חדשנות, קירבה למחקר עדכני ונטוורקינג מסויים מהאקדמיה שמהווה יתרון", אומר איצקוביץ. תארים מתקדמים בתחומי המדעים, מדעי הרוח או החברה נועדו להביא להתמחות בנושא או בתחום. מתוך ההתמחות הזאת, יכולות המחקר והרחבת הידע מגיעים גם היתרונות לבוגרי התארים המתקדמים בשוק התעסוקה. 

תואר שני במנהל עסקים עומד בקטגוריה אחרת משאר התארים בכל הקשור להקניית כלים רלוונטיים לשוק התעסוקה. MBA הוא כללי יותר, ועל אף שיש בו התמחות הוא מוכוון יותר לעולם העסקי, לכלים שישרתו את מי שרוצה להתקדם לעמדות ניהול. הפקולטות והמוסדות היוקרתיים מהווים פלטפורמה ליצירת קשרים עסקיים ובעיקר כאשר מדובר ב-MBA נשאלת השאלה האם הוא באמת מקנה כלים משמעותיים להתקדמות בשוק העבודה או שהוא בעיקר מקום טוב לנטוורקינג.   

 

למרות מחקרים בארה"ב שמראים שיש שחיקה ברמת ההשתכרות של אנשים שעשו MBA, חני יעקב טוענת שכאשר עושים אותו בשלב הנכון בקריירה, תואר שני במנהל עסקים "שווה כל שקל". לדבריה, מעבר לנטוורקינג, MBA מספק כלים להתנהלות טובה יותר בעולם העבודה וחושף את הסטודנט לתחומים בהם הוא לא מתעסק ביום יום.