הדילים הפוליטיים בתקציב יעלו עוד מיליארד שקל

בלילה שבין שלישי לרביעי, בתום שמונה שעות של דיונים, אישרה הממשלה את תקציב המדינה לשנת 2015. אם כי ההגדרה "ממשלה" עשויה להיות רחבה מדי לתיאור מה שהתרחש בשעת הלילה המאוחרת במשרד ראש הממשלה.

16 שרים חשבו כנראה שהשעה מאוחרת מדי, וממילא התקציב נסגר עבורם בשעות שקדמו לישיבה, כך שברגע ההצבעה נכחו בחדר ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יאיר לפיד ועוד שלושה שרים בלבד — ציפי לבני, מאיר כהן ואורי אורבך. כל היתר השאירו פתק ועליו המילה "בעד", חוץ מעמיר פרץ שהשאיר פתק "נגד", וזאת לאחר שכינה את התקציב בתחילת הדיון "ביטחוני ולא חברתי".

באוצר וביש עתיד חגגו את אישור התקציב, והשר לפיד כינה אותו "תקציב אחראי". הממונה על התקציבים אמיר לוי אמר שהאוצר הצליח להעביר "תקציב מאוזן ששומר על המסגרות הפיסקליות".

היחידה שקלקלה את החגיגה (אם אפשר לקרוא כך לישיבה שכל מה שנדון בה סוכם כבר קודם לכן), לצד פרץ, היתה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג שניצלה את ההזדמנות האחרונה להתריע בפני השרים כי העמקת הגירעון ל־3.4% לא תסתיים בכך: "על פי אומדני בנק ישראל, הגירעון המגולם בהצעת התקציב גבוה יותר וצפוי להסתכם ב־3.6% מהתוצר". היא הוסיפה שקיימת אי־ודאות לגבי מימוש חלק מהצעדים שנועדו להבטיח את הגירעון שהוצע.

ישיבת הממשלה נקבעה לשעה 14:00, אך החלה רק סמוך לשעה 16:00, בעיקר בשל הפעילות הערה בחדר הסמוך לחדר הישיבות של הממשלה. לפיד ומנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר קיימו בשבוע האחרון, וביתר שאת ביממה שקדמה לאישור התקציב, שורה של דיונים עם כל שרי הממשלה — כל אחד בנוגע למרפקים שתקע לו משרד האוצר — בניסיון להגיע לפשרות בנוגע לסעיפים שונים שהופיעו בהצעת התקציב המקורית.בסיכומם של דברים, על אף טענת משרד האוצר כאילו הצעת התקציב התקבלה כפי שהיא, הרי שבפועל השיגו השרים שינויים בהצעה שצמצמו את הפגיעה בהם.

בראש גוזרי הקופון נמצא נתניהו, שחתום על החלטה שסוכמה בדקה ה־90, שלפיה לא ייפגעו 42 יישובי פריפריה שזכו עד כה להטבות מס. יישובים אלה היו אמורים לקבל הטבה מופחתת החל מהשנה הבאה, לאחר שבעקבות החלטת בג"ץ קבעה המדינה בפברואר האחרון קריטריונים חדשים למפת ההטבות, וכך נכנסו לרשימה יישובים נוספים שעד כה לא נהנו מהן. לפיכך, החל מהשנה הבאה היו אמורים יותר יישובים ליהנות מאותו תקציב של הטבות מס, מה שהיה מפחית את גובה ההטבה לכל אחד מהם.

מכבש הלחצים הפוליטיים הופעל בחודשים האחרונים במלוא עוזו ולכל הכיוונים. בהתחשב בעובדה שכמה מראשי הרשויות הנפגעות הם חברי ליכוד, ושרי המפלגה יזדקקו להם בבחירות הבאות, מכבש הלחצים העיקרי היה פנימי והונע דרך שרי המפלגה, אך בעיקר דרך ראש הממשלה עצמו. לפיכך, לא היה זה מפתיע כי רגע לאחר הסיכום מיהרו השרים סילבן שלום וישראל כץ להוציא דיווח שחוגג את הישגם האישי. אין ויכוח שהשניים, כמו אחרים בליכוד, אכן פעלו בנושא, "אבל הקרדיט האמיתי צריך להגיע לראש הממשלה. היה ברור שאיתו צריך לדבר, ורק אם הוא ירצה, הוא גם ידאג לנו", אומר גורם פוליטי שלקח חלק בפעילות למען הרשות המקומית שלו.

הסיכום שהושג נוגע לשנת 2016, ונראה שגם הוא התקבל בין הצדדים כשברקע ברור לכולם שהשנה עשויה להיות שנת בחירות, ושנת 2016 תהיה שייכת כבר לתקציב אחר.

שום דבר לא נסגר עד שליברמן מגיע

שר הפנים גדעון סער הצליח לבטל את הסעיף שהציע להגדיל ב־50–100 שקל את עלות הנפקת דרכון, שעל פי הצעת התקציב היה אמור להכניס עוד 70 מיליון שקל למדינה. שר התחבורה ישראל כץ הצליח ברגע האחרון לדאוג לרשות שדות התעופה (רש"ת), ולהטות את זרם מאות המיליונים שקיוותה המדינה לקבל מתמלוגיה — 500 מיליון בשנה — ודאג שהכסף יישאר במשרד. סוכם כי הכסף ינותב להקמת שדה התעופה ברמת דוד שבנייתו אמורה להתחיל בקרוב. ֿ

גדעון סער. בוטל ייקור הדרכונים | צילום: אלכס קולומויסקי

סילבן שלום, שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, לפיתוח הנגב והגליל ולשיתוף פעולה אזורי, הצליח למנוע ברגע האחרון את סגירת המשרד לשיתוף פעולה אזורי. על פי הצעת התקציב, הוצע לבטל בשנתיים הקרובות את המשרד על 77 תקני כוח האדם שלו ולחסוך בכך תקציב שנתי של 53 מיליון שקל. השר שלום ניהל מאבק בעניין, ולבסוף התקפל שר האוצר וסוכם כי המשרד ימשיך לפעול ויופחתו ממנו בשנה הקרובה עשרה תקני כוח אדם בלבד.

שר החוץ אביגדור ליברמן, שאנשיו מחזיקים בשורה של משרדי ממשלה, יצא מרוצה במיוחד. יש לשער שליחסיו המתהדקים עם לפיד היתה השפעה על כך שתקציבי המשרדים של אנשיו נסגרו לשביעות רצונו, עד כדי כך שליברמן לא טרח להשתתף בישיבת הממשלה. את דיוני מרבית המשרדים הוא סיכם מבעוד מועד, ואל הדקה ה־90 הגיעו סעיפים קטנים במשרדי הקליטה והתיירות. ליברמן התגאה בכך שהוא זה שהצליח להכניס להצעה המקורית הגדלה של מיליארד שקל למשרד לביטחון פנים, חצי מיליארד שקל לתיירות ו־150 מיליון שקל לקליטה. ברגע האחרון זכתה שרת הקליטה סופה לנדבר לעוד כמה עשרות מיליוני שקלים לסיוע לשכר דירה לעולים בשנה הראשונה.

סילבן שלום. המשרד לשיתוף פעולה אזורי לא ייסגר | צילום: אוראל כהן

למה שרי הבית היהודי נשארים כל כך רגועים

על רקע כל השינויים הללו, ניכרת אף יותר הפגיעה במשרדים שבראשם עומדים שרי הבית היהודי. משרד השיכון, המשרד לאזרחים ותיקים והמשרד לשירותי דת קוצצו, וכך גם תקציבי המענקים עבור הקפאת בנייה בשטחים. כל אלה לא טופלו באותו חדר צדדי, וראש הסיעה נפתלי בנט אף שהה בחו"ל בזמן אישור התקציב.

לרוגע שמשדרים בבית היהודי אחראי אדם אחד, יו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי, שרק ממתין לרגע שבו התקציב ינחת על שולחנו. אז ייפתח המאבק האמיתי. כאן לא יספיקו דיון של שמונה שעות והצבעה אוטומטית, כי חברי הבית היהודי ינהלו קרבות מרים שבמהלכם יש להניח שיחזרו למקומם מיליונים רבים שלקח משרד האוצר. "התקציב לא ייצא מהחדר הזה כפי שנכנס אליו", הבטיח סלומינסקי.

הדיונים בתקציב מתוכננים להתחיל עם פתיחת מושב החורף הקרוב, מיד בתום סוכות, וזאת אף שלפיד ניסה למתוח את החוק ולהגיש את התקציב רק בדצמבר, וכך לכפות על ועדת הכספים דיון מקוצר. ערב דיון הממשלה הוציא היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין מכתב חריף שהתריע כי הדבר אינו חוקי. 

הכוח נשאר בקק"ל

הסעיף הסופי במסמך שנחתם בין האוצר לקק״ל נוסח כך ששני הצדדים יוכלו להציג את ההסכם כהישג. בפועל נראה שההסכם מותיר בידי קק"ל הרבה יותר חופש מכפי שתכננו לתת לה באוצר. לנציגי הקרן היה חשוב שהסעיף יבהיר כי מדובר ב"הסכמתה של קק״ל להעמיד מיליארד שקל", כך שלא ישתמע כאילו הוכרחה לעשות כן. הסעיף אכן לא מכריח את קק"ל לעשות זאת, ובניגוד לרצון האוצר גם לא קובע שההעברה תתבצע מדי שנה. עם זאת, באוצר הודיעו כי אם קק"ל לא תעביר את הכסף מדי שנה, המשרד יקדם חקיקה שתחיל מס של 65% על רווחיה מקרקעות שבבעלותה.

הוועדה הבינמשרדית שתחליט באילו פרויקטים יושקע הכסף תורכב מהיו"ר מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר ומנציגי האוצר וקק"ל, אך לדירקטוריון קק"ל תהיה זכות וטו. גם לראש הממשלה תהיה זכות כזו, אך מאחר שמנכ"ל משרדו יעמוד בראש הוועדה, סביר שתהיה הסכמה ביניהם.

דירקטוריון קק״ל אינו חלק מההחלטה לגבי התקציב, אך הוא זה שבפועל יידרש לאישור החלטות הוועדה. ירצה, יאשר, לא ירצה, לא יאשר. הכוח נשמר בידי קק״ל גם בהגדרה, גם בנוגע לרצונה הטוב להעביר את הכסף וגם בנוגע לאישור הפרויקטים. עם זאת, גם בקק"ל וגם באוצר הביעו בימים האחרונים רצון לשיתוף פעולה. "עוד לפני התחקירים הבענו רצון להעביר כסף למדינה, זו בחירה שלנו ולא נלך נגד", הציגו בכירים בקק"ל את הסיכום עם האוצר, שמצדו חגג בימים האחרונים את "הפעם הראשונה שהצלחנו לקחת מהם כסף".