רפורמת השמן והרזה של אגף התקציבים באוצר נותרה כחושה

אגף התקציבים הסיר מחוק ההסדרים חלק גדול מהרפורמה הגדולה שתיכנן בכוח האדם הממשלתי. כך, למרות שבמשרד האוצר התגאו לאחר ישיבת הממשלה ביום רביעי בה אושר התקציב שכמעט ולא נעשו בו שינויים, מתברר שבכל הקשור לתכנית לשליטה בכוח האדם הממשלתי, שאמורה לחסוך בשנה הבאה כ-325 מיליוון שקל, נחתכו מעל 100 מיליון שקל.

השינוי שאגף התקציבים ניסה להעביר עמד על שתי רגליים עיקריות. האחת היא המשך המדיניות לפיה אין גיוס עובדים חדשים במשרדי הממשלה וקיצוץ של 2% בתקנים של מטות המשרדים הממשלתיים. הרגל השנייה היא העברת השליטה בהוצאות על שכר העידוד לעובדי שירות המדינה - שכר שנועד לתגמל על הגדלת התפוקה שניתן לכמחצית מעובדי משרדי הממשלה, שיכולים לקבל תוספת שכר של עד 25%, בעלות של כחצי מיליארד שקל בשנה. החלק שהוסר הוא זה שמעביר את השליטה בקביעת גובה שכר העידוד שמשולם לעובדי המדינה לידי אגף התקציבים, לעומת המצב כיום שמשלב את ההסתדרות, הממונה על השכר באוצר ונציבות שירות המדינה.

הוסר האיום מעל הספורטיאדה

אגף התקציבים רצה לכונן מחדש גוף שנקרא "ועדת מעסיקים" שתקבל זכות וטו על כל שינוי בשכר העידוד, כאשר הוועדה הזו היא למעשה בשליטה של אנשי האגף. לחץ של ההסתדרות וגורמים בשירות המדינה הביא לכך שאגף התקציבים התקפל והסכים להשאיר את המצב הנוכחי, בו למעשה תמשיך להיות מיושמת תוכנית של הממונה על השכר באוצר, קובי אמסלם, ויו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקובי, לבחינה מחדש של שכר העידוד במשרדי הממשלה, כולל העברת חלק מהאחריות על בחינת גובה התשלום למשרדי הממשלה עצמם.

האגף הסיר גם שני סעיפים קטנים יותר, האחד - הצעה לקיצוץ במחצית מהחזרי הנסיעות לחלק מעובדי המדינה לרמה המקובלת במשק של 24.6 שקל ליום; והשני - סעיף ה"ספורטיאדה" שנועד למנוע מעובדים בשירות המדינה לקבל שכר רגיל אף שבאותו יום השתתפו בפעילויות ספורט, הדרכה או רווחה. מה שנשאר הוא רק קיצוץ של 15% בתקציבי ההדרכה של משרדי הממשלה. סעיף נוסף שנשאר קובע כי תקציב השעות הנוספות של משרדי הממשלה יקוצץ ב-30%; עם זאת לפי הערכות באוצר, מדובר בסעיף קשה לביצוע, שכן בסופו של דבר שעות העבודה נקבעות גם על פי הצרכים, וכבר כיום מספר השעות המתוקצבות לא תמיד מספיק כדי לענות על כל הצרכים.

 

גם החיסכון הצפוי מוטל בספק

גם הרגל הראשונה של הרפורמה, זו שדיברה על הקטנת מספר העובדים במשרדי הממשלה, צומצמה בערך ברבע, כאשר אגף התקציבים הסכים לשנות את הקיצוץ במספר העובדים מ-3% ל-2%. הסעיפים שנשארו בהצעה קובעים בין השאר כי לא תהיה קליטה של עובדים חדשים במשרדי הממשלה מ-1 בנובמבר השנה ועד לסוף השנה הבאה. שני הסעיפים הללו - הקיצוץ והפסקת הקליטה - הם חלק מתמשך מניסיון של האוצר להוריד את מספר העובדים במשרדי הממשלה, בהתאם לתפיסת "השמן והרזה" של בנימין נתניהו עוד מתקופתו כשר האוצר בשנים 2003-2005. העיקרון של תפיסה זו הוא כי אם הממשלה תצמצם את פעילותה הכלכלית - בין אם באספקת שירותים, מימונם הישיר או במספר העובדים שהיא מגייסת - יתפנה יותר מקום להתפתחותו של המגזר הפרטי ותגדל הצמיחה במשק.

הניסיון לעצור את מספר עובדי משרדי הממשלה הצליח בעבר באופן חלקי בלבד. כבר כמה שנים ברור לכל מנהל במשרד ממשלתי כי ברירת המחדל היא שלא מוסיפים תקנים. למרות זאת, לחץ של שר, חוק שחוקקה הכנסת או החלטת ממשלה מגדילים שוב ושוב את מספר העובדים - למשל הקמת יחידת עוז לטיפול בעובדים זרים או תוספת פקחים למשרד הכלכלה וכדומה. כך שבסופו של דבר, כפי שהאוצר כותב בעצמו בהסבר להצעה, מטות משרדי הממשלה גדלו ב-2,500 עובדים, או 8.3%, מאז 2011. קשה להאמין שמצב זה ישתנה מהותית מעתה והלאה, ולכן מוטל סימן שאלה גדול על הסיכוי שאכן ייחסכו לתקציב המדינה מעל 150 מיליון שקל בשנה הבאה רק מצמצום העובדים, כפי שחוזה האוצר בספר התקציב.