אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עד מתי דודי ויסמן ושרגא בירן ינשימו את רוזבאד? צילום: עמית שעל

עד מתי דודי ויסמן ושרגא בירן ינשימו את רוזבאד?

בעלי השליטה בחברת הנדל"ן הזרימו קרוב ל־200 מיליון שקל ב־4.5 השנים האחרונות. לקראת תשלום קרוב של 28 מיליון שקל למחזיקי האג"ח, עליהם להכריע - האם החברה תלך לחדלות פירעון או תזכה לחבל הצלה נוסף

12.10.2014, 08:03 | יניב רחימי ואורן פרוינד

דודי ויסמן ודודו, עו"ד שרגא בירן, בעלי השליטה בחברת הנדל"ן הכושלת רוזבאד, ניצבים בפני דילמה לא פשוטה. בחודש הבא הם יצטרכו להחליט אם להכניס את היד לכיס ולשלם קרן וריבית של 28 מיליון שקל למחזיקי האג"ח של רוזבאד, אחרי שכבר הזרימו 197 מיליון שקל לחברה ב־4.5 השנים האחרונות כדי להשאירה בחיים.

רוזבאד נמצאת בגירעון של 78.5 מיליון שקל, ועם קופת מזומנים דלילה של 670 אלף שקל וקצב שריפת מזומנים של 12 מיליון שקל בשנה - הדילמה הופכת הפעם לקשה יותר. האם להמשיך ולתמוך בחברה המקרטעת, שנאלצת להתמודד עם ירידה בשיעורי התפוסה בנכסיה בגרמניה, כדי לשמור על שם טוב בשוק ההון הישראלי; או שמא לצמצם את ההפסד ולהסתכן בכך ש"ייענשו" בגיוסי החוב הבאים שלהם בקבוצת אלון שבבעלותם, חברת האחזקות השולטת בין היתר ברשת הקמעונאית מגה ובתחנות הדלק דור אלון, ומבצעת לא מעט גיוסי חוב בישראל.

הלחץ על ויסמן ובירן התגבר לפני שבוע, כשקיבלו מכתב מהבנק הגרמני DECO, הדורש מרוזבאד לפרוע עד 20 באוקטובר 105 מיליון יורו - יתרת ההלוואה שמימנה רכישה של 14 נכסים מניבים בגרמניה. אם רוזבאד לא תעמוד בדרישה הזו ולא תגיע להבנות עם הבנק, היא תיאלץ למחוק 7.2 מיליון יורו (33 מיליון שקל) מדו"חותיה הכספיים - יתרת ההשקעה שלה בנכסים אלה.

מחזיקי האג"ח של רוזבאד מסדרה ג', הסדרה היחידה של החברה, מחזיקים בחוב של 76 מיליון שקל הנסחר בתשואה של 14.8%, עלייה מתשואה של 9.3% לפני חצי שנה. אלה יתכנסו ב־21 באוקטובר כדי לדון בהעמדת החוב כלפיהם לפירעון מיידי, לאחר שרוזבאד לא עמדה בפעם השלישית באמת המידה הפיננסית (קובננט) שמחייבת הון עצמי למאזן של 15% לפחות. לחברה אין אסים בדמות נכסים קיימים שהיא יכולה לשלוף מהשרוול.

עשר הזרמות שונות

בינתיים מחזיקי האג"ח ממשיכים להסתמך על בעלי השליטה. "אין לנו כוונה להעמיד את החוב לפירעון מיידי", אמר אחד המחזיקים המוסדיים הגדולים ל"כלכליסט". "כבר כמה שנים הם נשענים על תוכנית חילוץ של הבעלים ומשלמים בזה את האג"ח. הבעלים פה מתנהגים באופן יוצא דופן, לזכותם ייאמר. אך לא ברור אם אחרי שהזרימו כל כך הרבה כסף, הם ימשיכו להזרים גם הפעם. לכן ישנה עלייה בתשואות האג"ח".

מאפריל 2010 ועד היום הזרימו בעלי השליטה לרוזבאד בעשר הזדמנויות שונות סכום מצטבר של 197 מיליון שקל. חלק הארי של הסכום התקבל באמצעות הלוואות בעלים בהיקף 177 מיליון שקל, ששימשו לפירעון החוב לסדרות אג"ח א' וב'. עד היום רוזבאד פרעה 31 מיליון שקל מאותן הלוואות, כך שהיתרה נטו מסתכמת ב־146 מיליון שקל.

הלוואות הבעלים אינן נושאות ריבית אך הן צמודות למדד המחירים לצרכן, כך שערכן הנומינלי המתואם הסתכם בסוף יוני ב־161 מיליון שקל. הפער בין הלוואות הבעלים בפועל לסכום שמופיע במאזנים של רוזבאד, 121 מיליון שקל, משקף את גובה ההטבה הגלומה בהלוואות מבעלי השליטה, שעל פי כללי החשבונאות נזקפים ליתרת ההון במאזן. בנוסף ביילסול, הנמצאת בשליטת ויסמן ובירן והנה בעלת השליטה ברוזבאד, השתתפה בשתי הנפקות זכויות שביצעה רוזבאד ובמסגרתן הוזרמו 44 מיליון שקל נוספים.

הרשות דורשת גילוי

בירן וויסמן אמנם הסירו את עצמם מכל תפקיד רשמי ברוזבאד, אולם אין בכך כדי לשנות במשהו מהשליטה שלהם בחברה. ההתחייבות שלהם לתמוך ברוזבאד נתקלה במהלך 2013 בהתנגדות בלתי צפויה דווקא מכיוונה של רשות ניירות ערך. זו טענה שבנסיבות של הענקת התחייבות לתמיכה מהותית לטובת החברה שבשליטתם, נדרש גילוי מפורט לגבי נכסיהם והתחייבויותיהם של בעלי השליטה.

שרגא בירן, צילום: אוראל כהן שרגא בירן | צילום: אוראל כהן שרגא בירן, צילום: אוראל כהן

בירן וויסמן הסכימו שביילסול תמסור אישור מרואה חשבון, שלפיו נכון לתאריך מתן ההתחייבות עומדים לרשותה האמצעים הנזילים בהיקף הנדרש לצורך עמידה בהתחייבות. אולם נציגי סגל רשות ני"ע התעקשו: גילוי שכזה אינו מספק. כפועל יוצא מעמדת רשות ני"ע, נמנעו בעלי השליטה ברוזבאד להתחייב להעמיד הלוואה נוספת לחברה. זה לא מנע מהם להזרים אליה כספים, אולם הערפל סביב כוונותיהם העתידיות רק הלך ונעשה סמיך יותר.

אחרי שהזרימו קרוב ל־200 מיליון שקל, ההערכה היא שבעלי השליטה לא יטמנו ידם בכיס וימשיכו לנהוג כפי שפעלו בשנים האחרונות. אולם אין כל ערובה לכך. על כך יעידו תשואות האג"ח של רוזבאד, הנסחרות בתשואה של 14.8%, שמעידה על חוסר הוודאות של השוק ביחס להזרמות העתידיות.

בירן וויסמן רואים את יצחק תשובה, שעשה הסדר חוב בדלק נדל"ן, מצליח לגייס בקלות עבור חברות אחרות שבשליטתו, ושואלים את עצמם אם הכרחי להמשיך להנשים את רוזבאד. אין כל היגיון כלכלי בהשקעה של כסף בריא בחברה חולה, אולי אפילו גוססת. בשלב זה אין משמעות לסכומים שכבר הוזרמו, ומבחינת בעלי השליטה זוהי עלות שקועה. תרתי משמע.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
דודי ושרגא צודקים : יש להחזיר את החוב עד האגורה האחרונה
ה אתה חושב על ההתנהלות של דנקנר, שהובילה לאיבוד השליטה באי.די.בי? "כשאתה לוקח חוב, אתה צריך לשלם אותו עד האגורה האחרונה. נקודה. מבחינתי אין בכלל שאלה של לשלם או לא לשלם. זה הבסיס שלאורו צמחתי וגדלתי כל חיי. זה מה שעשינו, למשל, ברוזבאד (זרוע השקעות הנדל"ן האירופיות של קבוצת אלון, שקריסת שוקי הנדל"ן במזרח אירופה הסבו לה הפסדים ניכרים - דב"נ), בסכומים שאין הרבה שעשו - קרוב ל־300 מיליון שקל. זה לא כסף קטן. "אני יודע שיש אנשי עסקים שיבואו ויגידו, 'מה ויסמן מבלבל את המוח? יש כללים, יש חברה בע"מ. לא שילמת - איבדת את האקוויטי; את החוב איבדו מי שנתנו את החוב'. אבל הנורמה הזו לא מתאימה למדינה כמו ישראל. אנחנו שוק בגודל של עיר בינונית באמריקה, וחלק גדול מהעסקאות כאן נעשות על בסיס אמון והיכרות. אי אפשר להחיל פה את הכללים של אמריקה הגדולה. אין כזה דבר, לא לשלם חוב. http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3620338,00.html
כל הכבוד לדודי ושרגא  |  12.10.14