השופט אורנשטיין: שנה כשופט הפירוקים הבכיר, וכבר משנה סדרי עולם

האם השופט איתן אורנשטיין מנסה להטביע את חותמו על הלכות השכר של מפרקים ונאמנים? בפעם הרביעית בתוך פחות משנה פסק שופט הפירוקים הבכיר בבית המשפט המחוזי בתל אביב הלכה המיועדת להתוות מסלול חדש לשכר בעקיפה של התקנות הקיימות.

זאת לאחר שהשופט אורנשטיין החליט לדחות את עמדת כונס הנכסים הרשמי פרופ' דוד האן, ופסק לעו"ד ארז חבר, הנאמן על נכסיו של דוד דודאי המנוח, שכר טרחה הגבוה פי עשרה מזה שהיה מתקבל לפי התקנות. בהחלטה ובבקשה לא נמצא פירוט של הסכומים שמדובר בהם, וגם לא הערכה, אך לפי ההחלטה יוכל חבר לגבות 10%–13% ממרבית הכספים שיצליח להכניס לקופת הנושים ולא יצטרך להסתפק ב־1% בלבד, שהם הסכום שהיה מקבל אילו נפסק שכרו לפי תקנה 8, שכר מימוש.

הליכים מורכבים להרחבת הזכויות

עו"ד חבר התמנה לתפקידו לפני שלוש שנים בעקבות הליך פשיטת רגל שנקטו רשויות המס נגד דודאי. במהלך הדיון בפשיטת הרגל התמוטט דודאי ומת לנגד עיניו של השופט אורנשטיין, וחבר מונה לנאמן על העיזבון.

חבר טען שיש להקנות לעיזבון זכויות בנכסים שלא היו רשומים על שם המנוח, אלא על שם בני משפחתו. רובם על שם גרושתו אסתר דודאי ומקצתם על שם בנו גאי דודאי.

השופט איתן אורנשטיין. כמה אחוזים הם "שכר ראוי"? | צילום: ענר גרין

מאחר שבני המשפחה התנגדו לטענת חבר שהנכסים שייכים לעיזבון ולנושים, נדרש הנאמן לנקוט הליכים מורכבים מהרגיל, וזה גם היה הנימוק העיקרי שלו לצורך להגדיל את שכרו פי עשרה ויותר.

חבר הגיש את בקשת השכר בחודש יוני, ובה התבסס על החלטתו של אורנשטיין בתיק אלי רייפמן, שם פסק לנאמן עו"ד איתן ארז שכר טרחה מראש של 8% מהכספים שיצליח להכניס לקופה. עו"ד חבר ביקש שכר כמעט כפול מזה שנפסק לעו"ד ארז - 15% מהכספים שיתקבלו בעתיד בקופת העיזבון של דודאי על מכירת הווילה בסביון, מניות המנוח בחברת MST, ניהול תביעה נגד עיריית בלגרד ומכירת נכס במבשרת. לכאורה, לפי תקנות השכר עו"ד חבר היה זכאי לאחוזים בודדים בלבד מהקופה (כ־1% בלבד אם מדובר בסכומים גדולים).

הכנ"ר התנגד לבקשת חבר כשהוא מבקש להבחין בין תיק רייפמן לתיק הנוכחי, והוסיף שמרבית פעולותיו של חבר היו מימוש וביטול עסקאות שנעשו במסגרת הליכי פשיטת רגל ולא בדרך של הגשת תביעה חיצונית עצמאית, כפי שצפוי להיות בתיק רייפמן. לכן המליץ הכנ"ר שהשכר ייקבע לפי התקנות ויינתן בונוס "משמעותי ביותר" לחבר בהתאם למנגנון הקיים בתקנות של "מאמץ מיוחד".

הכנ"ר הוסיף שחבר מבקש סכום כמעט כפול מהבקשה החריגה של עו"ד ארז, אך לדבריו רק במקרה של תביעה מורכבת בחו"ל מגיעים לנאמן 8% מהקופה. יש לציין שבתיק אי.די.בי הסכים הכנ"ר לבקשת הנאמנים לקבל 15% מהתקבולים שייכנסו לקופה מהתביעות שיגישו, בלי שדרש להגביל הסכום ל־8% ואף בלי שיהיו אלה תביעות שיוגשו בחו"ל.

בקשר לדרישת חבר לקבל 15% מניהול התביעה נגד עיריית בלגרד כתב הכנ"ר שהסכום ייגבה הודות לחקירתו של חבר, אבל הוסיף שלא חבר הוא שניהל את התביעה, והיא כבר מתנהלת שנים רבות.

חבר הזדרז להגיב לעמדת הכנ"ר וטען כי מדובר ב"תיק חריג ביותר" ו"אין מחלוקת" על שרק בזכות עבודתו המאומצת והמקצועית ייכנסו "ככל הנראה" מיליוני שקלים לתיק פשיטת הרגל.

הוא שב ואמר שיש להחיל את ההלכה של אורנשטיין בתיק אלי רייפמן והתנגד לטענה שרק במקרה שיגיש תביעה רגילה יהיה זכאי לדרוש שכר באחוזים גבוהים שלא לפי התקנות. בנוגע לתביעה בבלגרד טען חבר שהמנוח העביר עוד בשנת 2007 את כל הזכויות שהיו לו בתביעה זו לידי עו"ד יגאל ארנון המנוח, ורק בזכות פועלו של חבר הושג הסכם שיאפשר להכניס כספים מהתביעה לקופת הנושים.

באשר לטענה שאין לפסוק שכר מראש טען חבר שההפך הוא הנכון ושראוי שבעל התפקיד והנושים יידעו מראש מהו שכר הטרחה הצפוי לפני שהוא נוקט הליכים שעלולים לגזור שעות עבודה רבות.

לבחון כל מקרה לגופו, בלי לקבוע כלל גורף

אורנשטיין קבע בהחלטתו ש"נכון יהיה לבחון כל מקרה לגופו" ולא לקבוע כלל גורף. לדברי השופט, עו"ד חבר השקיע עבודה ניכרת במכירת הבית בסביון, שכן הוא היה רשום על שם אשתו של דודאי בלבד. ואף שחבר לא הגיש תביעה עצמאית, אלא בקשה במסגרת תיק פשיטת הרגל, עדיין מוצדק לפסוק לו שכר שלא לפי התקנות, והוא החליט להעמיד אותו על 13% מהסכומים נטו שייוותרו לחלוקה לנושים.

לעומת זאת, באשר להליך הביטול של הענקת מניות המנוח ב־MST לבנו קבע אורנשטיין כי הבקשה בעניין היתה פשוטה יותר, ולכן יש לפסוק שכר מימוש לפי התקנות ובתוספת בונוס שייקבע בסוף ההליך, כשיתברר שווי המניות. לגבי התביעה נגד עיריית בלגרד קבע השופט ש־10% והמע"מ מהכספים שיתקבלו בקופה בעקבות התביעה מהווים שכר ראוי. השופט לא הסביר כיצד נקבעים האחוזים על כל אחד מהרכיבים.